ביקורת ספרותית על מוסקבה פטושקי מאת ונדיקט ירופייב
ספר מעולה

---

איזה ספר מדליק! מדובר בספר קטן, מוטרף ומצחיק. גיבורו, וניצ'קה, שיכור תמידי, פורש בפנינו את קורותיו, דעותיו החתרניות והגיגיו על נושאים שונים (פוליטיקה,פילוסופיה, היסטוריה, ספרות ועוד), על רקע המציאות הקומוניסטית בבריה"מ של שנות השישים.

הוא מרצה את משנתו השנונה, העצובה-מצחיקה, תוך שהוא עושה את דרכו ברכבת ממוסקבה לעיירה הקטנה פיטושקי, שם מחכים לו(?)אהובתו ובנו הפעוט.

וניצ'קה מתבל את המונולוג ההזוי שלו במתכוני קוקטיילים משונים לצד אזכורים תרבותיים, דתיים ומדעיים.

כך, למשל. הוא אומר על ספרו של גיתה "ייסורי ורתר הצעיר":
"אתה תשאל: בשביל מה היה יועץ הסתרים גיתה צריך את כל זה? ואני אענה לך.
בשביל מה הוא הכריח את ורתר לדפוק לעצמו כדור בראש? פשוט מאוד. הוא עצמו (ויש לכך עדויות) עמד על סף התאבדות, ובשביל להיפטר מהפיתוי הכריח את ורתר לעשות את זה במקומו. אתה מבין? הוא נשאר בחיים, אבל כאילו איבד את עצמו לדעת והיה מרוצה לגמרי. זה אפילו יותר גרוע מהתאבדות ישירה. יש בזה יותר פחדנות ויותר אגואיזם, וגם איזו נבזות ספרותית...".
לסיכום-יופי של ספר.

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על מוסקבה פטושקי