אמא שלי מעולם לא קנתה כרטיסי פיס. ולא שום הגרלה שהיא. כששאלו אותה למה, היא ענתה "ה' ישמור, אני עוד עלולה לזכות". ככה זה, היא האמינה בזה בכל ליבה: איזה הוא עשיר? השמח בחלקו, ושעושר שמור לאדם לרעתו, ורק גורם לו חיכוכים ומריבות עם משפחתו וקרוביו. גם אני לא קונה כרטיסי פיס, אבל מסיבה אחרת. אני פשוט למדתי מספיק מתמטיקה כדי להבין שהסיכוי לזכות הוא נמוך מאוד. נמוך עד כדי שרוב מי שקונה אינו זוכה, והיה עדיף לו להשקיע את כספו במקומות אחרים, יעילים ופוריים יותר.

כל הסקירות על הספר הזה קצרות. ואני בכלל אוהבת להכביר מילים ולכתוב באריכות רבה. מצד שני לא תמיד מתאים לכתוב הרבה. מה גם שהכריכה האחורית של הספר מספרת את רוב הסיפור. פרי הוא "איטי". רשמית הוא לא מפגר, אבל מנת המשכל שלו לא בשמים, הוא בקושי קורא, ואת בית הספר הוא עזב בגיל שלוש עשרה. פרי גר עם סבתא שלו, כי אמא שלו והאחים שלו מתנכרים לו, הוא עובד בחנות לציוד ימי, ומנהל חיי שגרה פשוטים ורגילים. סבתא שלו מתה, והמשפחה שלו מנשלת אותו מביתו. עד כאן שגרתי ועצוב. אלא שאז קורה המהפך, ופרי שמזל הוא השם השני שלו, זוכה בהגרלת הלוטו.

מכאן מתגלגל הסיפור בצורה נחמדה וקלילה. הוא אמנם נופל בכשל הסוציאליסטי הגדול: כל העניים טובי לב ונהדרים, כל העשירים נבלים מרושעים. אבל לא נורא, פטרישיה ווד היא לא הראשונה הנופלת בפח הזה, וגם לא האחרונה. חוץ מזה פרי מציג יכולות שהם הרבה יותר ממנת המשכל המיוחסת לו. אולי זה פח נוסף ("אינטילגנציה לא מודדת חכמה" או "שכל זה לא הכל בחיים") ואולי לא. לפחות הגיבור שלה לא פוגש את כל שועי עולם בהזדמנויות לא סבירות. אז לא פורסט גאמפ, אבל קליל, ומתוק, וקצת רומנטי אפילו. זהו, בקצרה.

הספר היה מין "ממתק" בעיני. אהבתי. גיבורים מיוחדים, נוגעים ללב. לעתים מצחיק, לעתים מותח.
קל לקריאה וסוחף. סיימתיו תוך יומיים.

אוי התמימות התמימות... אנו מסתכלים על ילדינו ומתגעגעים לתמימות שהיתה לנו. ספר זה עוסק אמנם בבחור איטי, קצת מעל רמת פיגור, אבל הוא מסמן לנו את התמימות הוא מבהיר לנו ולכולם מהו אושר, סיפוק והנאה מהדברים הקטנים של החיים, הפשוטים, אלה שנמצאים איתנו יומיום, לא אלו שנמצאים באיים רחוקים. לאחר קריאת הספר עולה המחשבה שאולי המובן מאליו לא מובן כלל...

החיים הם הגרלה. אף פעם אי אפשר לדעת מי יזכה, ומי יפסיד - ובמה...

מעטים הם אלו שיודעים שזכו בדברים האמיתיים והחשובים שבחיים, ויודעים להעריך את זה - כמו גיבור סיפורנו כאן, פרי מ' קרנדל.

כל משך הסיפור צמד המילים "פורסט גאמפ" הידהד לי בראש... מאוד דומה ומזכיר את עלילת הסרט, אבל שונה בכמה היבטים.

כמה תובנות מאירות עיניים, לקחתי איתי הלאה מהספר הזה לחיים האמיתיים...הספר מדבר גם על אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה - שאפשר ללמוד רק מחברים אמיתיים, מה היא.

יום אחד זוכר פרי בלוטו, ומאז חייו משתנים. יש חבר אחד שנשאר נאמן לו ואוהב אותו כמו שהוא... ופתאום צצים, כפטריות לאחר הגשם, בני משפחה שלא הכירו בו, משום שהיה שונה...איטי.

פתאום כולם רוצים אותו - בשביל הכסף.

מה שיפה בו, בפרי, שהוא לא משתנה בכלל גם אחרי שזכה. הוא נשאר עניו וצנוע, עדיין מביט דרך עיניים תמימות על העולם...

תמימות כזאת שכבר לא קיימת, אולי כמעט, אצל אף אחד בזמנים הללו.

נחמד לקרוא ספר שמחדד את העובדה, שהחיים עוברים מהר וצריך לנצל כל רגע בחיים על מנת להנות מהם, ופשוט לדעת להעריך, למרות שקשה לפעמים.

פרי נשאר אותו בן אדם מקסים ומתוק מתחילת הסיפור עד סופו...
דמות כל כך טהורה ונקיה, נשמה שלא מתקלקלת ונשארת כמו שהיא, בזכות האהבה...

תזכרו, הדברים החשובים בחיים באמת - בחינם, כסף לא יכול לקנות אותם...

ואסיים בציטוט שפותח את הספר :"אוצרות רגילים ניתן לגנוב, אוצרות אמת - לעולם לא!"

כרגע סיימתי לקרוא את הספר ודירגתי אותו
ספר מ-ע-ו-ל-ה .
מזמן לא התאהבתי בספר כמו הספר הזה ספר מומלץ מכל הלב.
פרי מ. השם של הגיבור אשר סבתא שלו דאגה לגדל אותו.
פרי הוא ילד עם הבנה גבולית ואיטי.
וכשסבתא שלו נפטרת פרי נאלץ להתמודד עם החיים בלי סאבתא.
כל כך היה כיף לי לקרוא את נקודת המבט של ילד שכל הזמן
הילדים והאחים שלו ובכלל כל מי שסביבו טען שהוא ילד מפגר,
והוא תמיד התעקש שלא , הוא לא ילד מפגר הוא ילד איטי.
יש קטעים בספר שממש נשבר לי הלב שהוא מסביר את הרגשות שלו
מנקודת מבט של פרי.
בזמן הקריאה היה לי רגשות מעורבים של שמחה ושל עצב.
ספר גדול מהחיים.

ספר קסום ומתוק ועצוב וכואב, המזכיר לנו יושר ונתינה ממקום נקי מהם.
התום והשאלות הבסיסיות, האמונה בזולת, כוח הרצון, התקווה, דמות הסבתא מעוררת ההערצה, ומנגד - השחיתות והאופורטוניזם, הניצול וחוסר החמלה, כמו מאותתים לנו איך באמת כדאי שעולמינו יראה, ואפילו כולנו נהייה בעלי מנת משכל הגבוהה בנקודה אחת בלבד מזו של מפגר.

קראתי את התקציר וכמו שאומרים "אהבה ממבט ראשון" ממש ככה!
הבחור ממש תמים ופשוט כאב לי עליו! אני הרגשתי שזאת אני בעצם בסיפור וממש רציתי שהוא יפקח את העיניים בקשר לאחים- בני דודים שלו! אני פשוט רציתי לחנוק אותם ממש ככה על זה שהם באים אליו ומתחנפים אליו במיוחד ג'ון שלא לדבר על האמא ! אין אין על הספר הזה הוא פשוט מראה לנו כמה הכסף משפיע על אנשים וכמה שצריך לדעת ולהבחין מהי חברות אמת אבל אמיתית! ושהכסף הוא לא העיקר בחיים אלא החיים עצמם!!! ממליצה בחום!

ספר כל כך מפתיע
בהתחלה זה פשוט נראה כאילו יש לי ביד עוד גרסה לפורסט גאמפ
אבל לא.
הוא כתוב טוב, מאוד מרגש, מעמת את התמימות הילדותית של הגיבור מול העולם הציני הנצלן והאכזר שהוא חי בו
ואולי גם קצת פוקח עיניים
ממש מומלץ

זהו ספר מחמם לב אשר מאוד נהניתי לקרוא אותו !
הסיפור, הכתוב בגוף ראשון, הוא על פרי מ' קרנדל אשר מנת המשכל שלו היא 76, נקודה אחת מעל הגבול המוגדר כפיגור.

בני משפחתו התנערו ממנו, חוץ מסבו וסבתו אשר בביתם הוא גדל. סבתו טיפלה בו עד יום מותה והחדירה בו אמונה בעצמו וביכולותיו. הוא עובד בחנות לממכר ציוד לספינות. הוא אוהב מאוד את עבודתו, מסור לה ומצליח בה מאוד.

לאחר מות סבתו מצליחים בני משפחתו החמדנים לנשל אותו מביתו (שהובטח לו על ידי סבתו) אך חבריו הטובים, גרי הבוס שלו וקית' חברו לעבודה, דואגים לו. גרי מסדר לו מגורים בדירה שמעל לחנות וקית' עוזר לו בהתנהלותו מול העולם.

הכול משתנה כאשר זוכה פרי ב-12 מיליון דולר בהגרלת הלוטו. בני משפחתו עטים עליו וכך גם התקשורת ו"חבריו" לכיתה ולסביבה אשר קודם התנכרו לו. פרי ממשיך בדרכו הטובה והתמימה והכסף רק עושה אותו טוב יותר. הקשר הטהור והיפה בינו לבין צ'רי הוא חלק מאוד משמעותי וקסום בסיפור.

מתוך הכריכה : "דרך עיניו של פרי, המתבוננות בעולם במבט ישיר ותם, מציגה הסופרת האמריקנית פטרישיה ווד, תמונה מפוכחת של החברה האנושית ושל נפש האדם, ואמירות נוקבות על התא המשפחתי, על כוחו ההרסני של הכסף ועל משמעותה של חברות אמת" – אני חותמת על כל מילה !

בסוף הספר יש רשימה ארוכה של תודות. המחברת מודה לכל אלו שעזרו לה בכתיבת הספר (זהו ספרה הראשון) וממש מפרטת במה וכיצד עזרו לה. זו איננה רשימה סתמית וטלגרפית כפי שכבר קראתי לא אחת, זו רשימה שנכתבה מכל הלב. מכאן למדתי שהטוב והיושר שיש בגיבור שלה נמצאים גם בה !

מומלץ בחום !