ביקורת ספרותית על בית קרנובסקי - ספריה לעם #335 מאת י"י זינגר
ספר טוב

---

הזמן, שלהי המאה התשע עשרה, תחילת המאה העשרים. דויד קרנובסקי, יהודי מזרח אירופאי משכיל, עוזב בחרי-אף את העיירה המנומנמת והחשוכה לדעתו, ונודד עם אשתו לברלין, בירת ההשכלה והתרבות האירופאית. מכאן מתפתחת העלילה ודרכה נפרשים לקורא חיי היהודים בגרמניה בתחילת המאה העשרים, בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובעיקר בין המלחמות ועליית הרייך השלישי.
אני אישית נסחפתי עם הגיבורים, שלושה דורות של משפחת קרנובסקי על קרוביהם ומכריהם, ועל ידי הכתיבה הסוחפת והצבעונית של ישראל זינגר, הרגשתי שאני צועד ידי ביד עם הדמויות המרתקות וחש את התהפוכות המטלטלות הפוקדות אותם בתקופה הרת-גורל זו. חשתי את הנסיון הנואש של היהודי המזרח-אירופאי להתערות ביהודים הברלנאים היֶקִים המבוססים והגאים. קראתי על נישואי התערובת וההצלחה הזמנית בראשית המאה העשרים בתחושה מבשרת-רעות של מי שיודע לאן מובילים הדברים, והתחננתי בלבי שיתעוררו מהעיוורון כשהחלו ימי הרייך השלישי, הצעדות במגפיים מסומרות, הדגלים נוטפי הדם וההצדעות במועל-יד. הקריאה מחדדת את המהפך התהומי הבלתי נקלט שעברה גרמניה בזמן קצר כל כך מנאורות ותרבות לשטניות קרה ורצחנית. וגם נותנת ביטוי חי וכואב עד מאוד לחייהם של בני התערובת האומללים.
זו סאגה משפחתית מרתקת על חיים יהודיים, כתובה היטב, לא מותירה את הקורא אדיש, מתארת ביד אומן פרק מאלף בגורל היהודי הבלתי נתפס, בתקופה אולי הכי הזויה של ההיסטוריה שלנו ושל העולם בכלל. והחשוב מכל, מעוררת מחשבות על הגורל היהודי בזמננו אנו.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על בית קרנובסקי - ספריה לעם #335