ביקורת ספרותית על תמיד פלורה מאת יובל אלבשן
ספר לא משהו

---

נתחיל מזה שכל ספר שעל גב כריכתו כתובים סופרלטיבים כגון "יאיר את המציאות באור אחר" והבטחות לקטרזיס - צריך להתייחס בחשדנות.

הספר מאוד הזכיר לי את ספרה של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו". אני קוראת לזה "כתיבה חברתית". למה כתיבה חברתית? כי ניכר בה שהכותב מנסה להעביר מסר חברתי, לא משנה אי הדיוק בפרטים או העומק החסר של הדמויות - העיקר שיש מסר.

נכון שיש אזכורים חביבים לפולקלור העיראקי, אבל אלבשן לא מתקרב לוירטואוזיות של סמי מיכאל או של דורית רביניאן (שגם היטיבו לתאר פולקלור עדתי..)

הכותב גם השתדל להוסיף אמרות חכמה והגיגים, חלדם נחמדים יותר, רובם פחות. לדעתי מדובר בלקט של סיפורים קצרים של המחבר, שאיגד אותם ברישול לעלילה לא אמינה.

התאכזבתי.

» ביקורות נוספות של קוראת כפייתית
» ביקורות נוספות על תמיד פלורה