• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

מאת רובין ס' שארמה

הביקורת של אציל

תמונה של אציל
דירוגדירוג
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2000
קטגוריה:מודעות עצמית
הקודמת
המורה יעלה
לפני 4 חודשים

“לאחר עשרים שנים בהן בחרתי בבנק מסוים, וביום בהיר אחד נחשפה בפני תמימותי/רשעותו של הבנק... (תדמיינו ל”

8/48
ביקורות על הנזיר שמכר את הפרארי שלו
הבאה
ענת

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

רובין שארמה, רצה להעביר פילוסופיית חיים 'בגרוש' לעולם הרחב תוך שימוש במדיה. הפעם זהו ספר. השם 'מפוצץ' ו'ההבטחה' על הכריכה האחורית מושכת, אבל ברגע שמתחילים בקריאה, רואים שזהו ספר מאולץ. משהו שמעולם לא קרה וגם לא יכל לקרות. משהו שאין בו אמינות ואין בו טעם וריח. סיפור ריק מתוכן עם כמה מסרים שאולי יש בסיס לפרסם אותם כמשלים קצרים או כפתגמים.
מר שארמה נכשל בכתבו ספר זה כספר קריאה.
חבל על זמן הקריאה המצוצמם שיש לכל אחד מאתנו והמלצתי: אל תבזבזו את זמנכם על ספר זה!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ש
שרה
תמונה של manti
manti
תמונה של דובה
דובה
תמונה של נדיה
נדיה
4קוראים|גיל ממוצע49|75%נשים

על המבקר

תמונה של אציל

אציל

חבר מזה 16 שנים
31 ביקורות•72 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של אציל
אציל
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות31
לייקים שקיבל72
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת6ספרות מקורית3ביוגראפיות2

דיון על הביקורת

1 תגובה
דובה
דובה•לפני 15 שנים

מסכימה איתך מילה במילה

אחד הספרים המיותרים שנתקלתי בהם, הביקורת שלך הוציאה לי את המילים הפה.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של אציל

מחכים לברברים

מחכים לברברים

ג'ון מקסוול קוטזי

רוב הקוראים אינם רואים את המסר הכבד שהסופר התכוון להעביר כשכתב את הספר.
הסופר מקסוול קוטזיי הוא סופר דרום אפריקאי (שהסתלק (גלה) מארצו והתישב באוסטרליה. ספר זה הינו כתב תיגר על האפרטהייד (ז"ל) בדרא"פ וכרוכה בו 'אזהרה' למשטר שבסוף, "גם אלו שאינם יודעים לקרוא" (הברברים בספר והשחורים בדרא"פ) יגרמו לא רק לנפילת העיר אלה גם לנפילתה של 'האמפריה' כולה. (המשטר הלבן)
קוציי 'חזה' מהלך זה כ15 שנה לפני שאירע בפועל.
אני מעניק לספר זה ציון מעולה באנגלית. כתיבתו של קוציי באנגלית היא ממש תאווה לעין הקורא.

לפני 14 שנים•אציל
נתב"ג

נתב"ג

יואב כ"ץ

הזוי! הזוי! הזוי!
לא הג'אנר שלי בד"כ, אבל סו"ס סופר מתח ישראלי אמיתי.
מי שאוהב דברים הזויים ומתח, לא יצליח להתנתק מהספר.

לפני 14 שנים•אציל
היינו העתיד

היינו העתיד

יעל נאמן

משום מה הוגדר ספר זה של יעל נאמן כ'רומן שנון ואירוני'
איני רואה בו רומן!!! אני רואה בו מסמך מזעזע! (אמנם אוטנטי/אוטוביוגרפי) חלקה של הכתיבה הוא בלשון רבים (דבר המדגיש את הזדעזעותי) אולם לעולם לא הייתי משייך ספר זה לאגף הרומנים.
ספר זה, הייתי משייך לסוג ספרות העיון, כמסמך אוטנטי לניסיון חברתי (שנכשל) בו לא השתמשו בחיות מעבדה אלא בבני אדם (ילדים ובוגרים, מבוגרים וצעירים)
אבי שהיה בצעירותו חבר באחד הקיבוצים הנזכרים בספר, ברח ממנו כל עוד נפשו בו לאחר שהבין את בורות היוקש הטמונים בצורת חיים זו שלא מתקבלת על הדעת ומעוותת את משמעות המילה משפחה, פוגעת גם בערכי יסוד אחרים בחברה 'ומייצרת' מעין 'רובוטים אנושיים' החיים בבועה ונועדים רק למטרה אחת, להיות-קיבוצניקים.
הסופרת מביאה רק עובדות ללא הסקת מסקנות אישיות לכאן או לכאן וללא העדפות או הסתייגויות (קיימים בספר רק רמזים). על הקוראים 'להבין את הנקרא' מבין העובדות.
צר לי שעשרות אלפים רבים של ישראלים הם תוצריה של שיטה חברתית זו. מי יודע איזו נזקים אישיים נגרמו להם, איזה מטען אישי כבד הם נושאים על גבם ואיזו תוצר אנושי אחר היה התוצאה הסופית אם לא היו משתמשים 'בשיטה' איומה זו (בעיני) !
לא העליתי גם בדעתי במהלך חיי, שבמרחק לא רחוק מהמקום בו חייתי, מתנהלים חיים בתוך בועה על 'פלנטה אחרת'.
האם היה אז בכוחי לעזור או לשנות משהו? אני בספק גדול.

לפני 14 שנים•אציל
אף אחד בשום מקום

אף אחד בשום מקום

דונה ויליאמס

החלטתי לכתוב בקורת על הספר ולא דווקא בגלל הספר אלא בגלל הסופרת דונה וויליאמס.
ספר זה אינו 'ספר קריאה' כפשוטו אלה יותר 'ספר עיון' או ספר לכל המתעניין בעולמם של הילדים האוטיסטים (שלצערנו יש רבים מהם בארץ) לדעתי, קוראים שמצפים למצוא בספר 'עלילה' או רומן, יתאכזבו.
לאחר קריאת הספר, עברתי לקרוא באינטרנט, את האתר האישי של דונה וממנו משתמע שהיא הפכה מומחית בעלת שם עולמי בטיפול בילדים אוטיסטיים.
חושבני שהורים לילדים כאלו הנאבקים ביום-יום בהפרעה המולדת של ילדיהם, יוכלו לשאוב מידע רב מניסיונה ויוכלו בדרך זו או אחרת בהתקשרות איתה להעזר הרבה בנסיונה.
אחת הדרכים להוועץ בה היא בעזרת האנטרנט (זקוקים לרמה אנגלית נאותה)
מקווה שהמעונינים יוכלו להפיק תועלת ממידע זה.
כתובת האתר ודרך התקשרות לדונה תמצאו בקישור שלמטה.

www.donnawilliams.net/about.0.html

היום גם הוברר לי שדונה וויליאמס אובחנה לאחרונה כחולת סרטן השד, עברה ניתוח כריתה ובימים אלו ממש תתחיל בטיפולים כימותראפיים. מאחל לה החלמה מהירה

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אציל
שבוי בפקודה!

שבוי בפקודה!

אילן בכר

לאורך ההיסטוריה האנושית אירעו אלפי אלפים של מקרי התעללות לשמה. של החזק בחלש, של חברה אחת בבני חברה אחרת ושל השובה בשבוי.
חלק ממקרי ההתעללות היו על רקע לאומי (החברות הפרה היסטוריות בדרום אמריקה, או לחילופין 'רצח העם' וההתעללות שלפניה שאירע לארמנים בעת מלחמת העולם הראשונה). אחרות על רקע דתי (האינקוויזיציה הספרדית) אחרות על רקע לאומני (התעללות הנאצים בבני עמנו בתקופת השואה).
כאן, בספר זה, ההתעללות היא התעללות סדיסטית לשמה. אפילו שהרקע הוא גם לאומי, גם לאומני וגם על רקע דתי, הרי 'חיות האדם' המתעללים באנשים חסרי הגנה מגלה פרצוף סדיסטי ואכזר של בני חברה מסוימת (במקרה זה, סוהרים מצרים)
רבות נכתב ומחקרים רבים נערכו על הנושא 'האם נפש האדם טובה מנעוריה או רעה'? מסקנה חד משמעית, אין ! הקורא ספר זה, מתרשם שברגע שרפה ההשגחה על מעשיו של יחיד, מייד צפות ועולות כל התכונות הרעות בנפש האדם אל פני השטח והתנהגותו הופכת ונדמית להתנהגותה של חיית טרף צמאה לדם.
אין 'תיקון' למצבים אלו! אשר יגורת , קם והיה !
מדוע אני קובע נחרצות שזה המצב? מכוון שבין דפי הספר מבצבצות כמה דמויות (אין הן נזכרות בפרטים או במעשים טובים שעשו) שבכל זאת לא התנהגו כחיות אדם. לא הכו ללא צורך ולא התעללו התעללות לשמה. דמויות אלו 'נחבאות' בין דפי הספר כסוהרים 'מתגמלים' שמוכנים לעצום עין ומוכנים לעשות ג'סטות קטנות למען הכלואים.

בני אדם שנפשם 'רעה מנעוריה' ימצאו בכל חברה. בריאה או חולה. אבל לא אחת ולא שתיים נתקלנו אנו הישראלים, ברבים משכנינו שהצליחו להביא ללכידתם של ישראלים אם במלחמה ואם בימי שלום ולאחר מכן התעללו בהם (בשבויים) התעללות לשמה ללא צורך אמיתי וללא הנחיות 'מלמעלה'.
ממליץ לקרוא ספר מרתק ויוצא דופן זה על מנת שתכירו את הזוועות שבני אדם (אלו שנולדו 'בצלם') יכולים לגרום האחד לשני.
ברמת ההתעללות (השוואה לספרים אחרים) אפשר (במעט) להשוות לתיאורי בתי הסוהר בהודו בספר 'שנטאראם' או אולי לתיאורי ההתעללות ב'אקספרס של חצות'.
'הבעיה כאן היא שהשבויים הם משלנו ולא פושעים ומבריחי סמים ממדינות אחרות ומכאן כאב הלב הגדול.

לפני 14 שנים•אציל
זה מה שאני זוכר

זה מה שאני זוכר

אילן בכר

זה לא קורה אצלי הרבה שאקח ספר ליד ושאסיים אותו עוד באותו הערב.
זה קרה לי עם ספרו המעניין ויוצא הדופן של אילן בכר.
אני ככלל, לא במיוחד אוהב את סגנון כתיבתו של אילן בכר שאין בו 'נשמה יתרה'
בספר מיוחד זה הצליח אילן להחדיר תחת עורו של הקורא את 'הנשמה היתרה' שלו. בנוסף: בהתחשב ברמת החשיפה האישית (שיש להעריץ אותה) חושבני שספר זה ידבר אל ליבו של כל מי ששירת שירות צבאי.
החשפות מסוג זה, היא בדרך כלל נדירה בחברה 'המצ'ואית' הישראלית ולכן לספר זה חשיבות עליונה לכל מי שנתקל בתופעות 'מוזרות' לאחר שירות צבאי ובמיוחד שירות קרבי שהיה קשור בטראומות.
אני ממליץ לכל דכפין לקרוא ספר מעניין זה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אציל
Alone In Berlin

Hans Fallada

Alone In Berlin

Hans Fallada

סיימתי לקרוא את הספר ובממוצע, זה ארך לי יותר מהרגיל.
(בהשוואה לספרים אחרים בעלי אותו 'עובי') חשבתי לעצמי 'מה יכולה להיות הסיבה' ורק לקראת הסיום הבנתי: הסופר הוא גרמני וכתב כמו גרמני. כלומר: מדגיש כל פרט, מדייק מאוד בעובדות ובעשותו זאת הוא 'מורח' את העלילה הלוך ומורח. אם הוא היה סופר 'מודרני' יותר, הספר (כנראה) היה קצר יותר. רמזים וקישורים שאפשר לחשוב עליהם ומהם להוציא תמונה שלמה היה הדבר הנכון לעשות.
קריאת כל פרטי הפרטים, היה הדבר שבגללו איני יכל להעניק לספר זה 5 כוכבים אלא רק חמישה.
אני מבין בהחלט את כל אלו שהחליטו 'לנטוש' באמצע הקריאה.
החלק המעניין יותר (עבורי לפחות) היו העובדות האוטנטיות שנוספו בסוף הספר ושעליהן התבסס הספר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אציל
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

דוגלס אדאמס

חוות דעתי לא מחמיאה לספר. גם לא מצאתי טיפה של 'גאוניות' או מחשבה מקורית אצל אדאמם. אולי בעברית הוא תורגם 'מצחיק' או 'מבדר'. באנגלית, אין בו ולא כלום. (לא דומה 'לעומק' של אסימוב למשל). הוא מתחיל ברעיון מסויים ולא יכל להביא אותו לידי סיום ! הקטעים 'מקפצים' ההמשכיות אינה מוצלחת וכל 'אירוע' לא מסתיים או לא מופקות ממנו מסקנות.

התגלתה גם 'התעלומה' (מדוע בעברית מס' הדפים קטן בהרבה מהמהדורה האנגלית). פשוט: יש בסוף הספר תוספת של עשרות עמודים של 'כיצד צילמנו את הסרט'
קטעים אלו נמנעתי מלקרוא והייתי גם מפסיק את קריאת הספר באמצע, אלא שכל הזמן חיכיתי 'שמשהו יקרה'. שהעכבר יביע רעיונות נשגבים, שיתברר כיצד שוטרי החלל הגיעו ולמה, שיסופר מדוע המגבת כל כך חשובה לתיירי החלל וכו'.
בקיצור: לאוהבי ספרות דמיונית, יש סופרים וספרים טובים בהרבה מספרו זה של אדאמס !

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אציל
Heart of Darkness (Vintage Classics)

Heart of Darkness (Vintage Classics)

Joseph Conrad

בחרתי להמתין כמה ימים מסיום הקריאה עד לכתיבת הביקורת על מנת לתת לתוכן 'לשקוע' ולמצוא את מקומו.
אכן, ספר מופת! האנגלית ראוייה לתשבחות. כל תאור פשוט,ולא הפשוט ביותר, הופך 'לחגיגה'. כל משפט, מקום ראויי לו בהיכלי הקריאה.
אין זה ספר 'יום-יומי'. זהו ספר מיוחד לאוהבי האנגלית מחד ולאלו שמתעניינים בתקופת האימפריאליזם (לא שהיום אין 'אימפריאליזם, אבל הוא מוסווה) מאידך.
אין זה ספר לקחת לים או לטיול בחו"ל. יש משפטים שכדאי ורצויי לקרוא יותר מפעם אחת.
ספר מומלץ בכל פה
שתהנו

לפני 15 שנים•אציל

ביקורות נוספות על "הנזיר שמכר את הפרארי שלו"

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

לאחר עשרים שנים בהן בחרתי בבנק מסוים, וביום בהיר אחד נחשפה בפני תמימותי/רשעותו של הבנק... (תדמיינו לעצמכם דברים שבנקים עושים ועכשיו תכפילו בעשר)
החלטתי לעבור לבנק אחר, צנוע יותר, פחות מפורסם ולא רשע (עד כמה שבנק יכול להיות לא רשע....)
מלבד זאת שהרגשתי הקלה שהצלחתי להשתחרר מהבנק שהחזיק בי כבת ערובה, קיבלה אותי פקידה מאוד נחמדה.
התחלנו לדבר (לא ידעתי שזה אפשרי!)
הייתה לה שרשרת יפה על הצוואר, וכששאלתי מאיפה היא - הפקידה השוויצה לי שטיילה בהודו, ושם קנתה את השרשרת הזו.
בתורה גם החמיאה לי - כשהראיתי לה את תעודת הזהות לצורך הוכחה שאני אני - היא הבחינה בשנת הלידה והופתעה:
"את בת גילי, ונראית צעירה בעשר שנים לפחות. מה הסוד שלך?" הסתקרנה.
"אני הודית"
חייכתי בסיפוק.

הסיפור הזה מתמצת את כל עלילת הספר הזה שנרדמתי בחציו, אחרי כמה וכמה תיאורים על כך שהקדושים ההודיים בעלי עיניים חתוליות ועור בגוון הזית, והם עוסקים בנתינה אלטרואיסטית, הבלי העולם הזה לא מעניינים אותם.
העורך דין המצליח ביותר בכל הזמנים שמנהל אורח חיים הרסני ופוגעני מתמוטט בשנות החמישים לחייו משילוב מחלות של גילאים מתקדמים הרבה יותר.
לאחר מכן הוא חוזר מהודו כאילו שתה ממעיין הנעורים, והכול בזכות ההודים!
איזה כיף, סוף סוף שיר הלל להודים, מגיע לנו!

אה, אופס.
זה בעצם בזכות התושייה של העורך דין להסתובב עם בריאות של גיל שמונים ברגל במקום נידח בהודו בלי אוכל ומים -
תושייה שהקדושים ההודים ההו-כה-מסתוריים כל כך התרשמו ממנה.
לא יודעת. זה לא נשמע לי כמו תושייה.
זה נשמע יותר כמו סגידה נסתרת לאורח החיים הנהנתני המערבי, איזה ספר שבוסים רעילים החיים חיים שפוגעים בכל סביבתם יוכלו לסמן באמצעותו וי על סעיף רוחניות.
וכאן השימוש בהודים הוא כעלה תאנה.
אני מעדיפה להיות עלה ופלה (רק הודים יבינו).

בתור הודית אני ארשה לעצמי לגלות לכם את סודות הנעורים של ההודים, כדי שאתם לא תצטרכו לקרוא את הספר:
*יש לנו עור ועיניים יחסית כהים שמסתגלים הרבה יותר טוב לשמש מעור מערבי.
*רוב ההודים שהכרתי מאמינים בעבודה קשה ולא עושים קיצורי דרך. כך גם לא צריך עזרים כמו אלכוהול וסמים כדי לעמוד בקצב.
*הקהילה ההודית יוצאת מהקופסה בעניינים בריאותיים, הם יכולים לכבד מאוד את הרפואה המערבית ולצד זאת ללכת למומחים שאולי יגרמו למערביים לגחך.
*ההודים אולי נתפסים כילדותיים ונחמדים מדי, אבל האמת היא שהם פשוט אוהבים את הטקסים המסורתיים עם השירים, הריקודים והצחוקים - שהם כידוע יותר בריאים מחגיגות "של מבוגרים" עם אלכוהול, סמים, מבחני אומץ, נהיגה מסוכנת בפרארי, ועוד.
*ההודים אוהבים ששואלים אותם שאלות, וכדי לענות עליהן הם חייבים לפתח את המוח, לפעמים הכושר המנטלי משפיע על הכושר הפיזי, ושומר על רעננות מבפנים בכל גיל.
*רוב ההודים שאני מכירה שומרים על משקל נמוך יחסית, הנובע אולי מכך שצריך לטרוח שעות כדי להכין את האוכל הטעים והם יכולים להסתפק באורז ועוד דברים בריאים ביום יום.
*הודים פחות לחוצים להיראות צעירים. עצם המרדף אחרי הנעורים והזרקות למיניהן, או טיפולים שהכוכבות בהוליווד עושות - גורמים להעצים את הבעיה. כמו שכל ספר הדרכה רוחני אחר יגיד לכם - התמקדות בחיסרון רק הופכת אותו ליותר גרוע. אם אתם רוצים להיות צעירים התמקדו בחלקים הצעירים שלכם.

זהו, גיליתי לכם את הסוד - מקווה ששאר ההודים לא יכעסו עלי, עשיתי את זה מתוך נתינה אלטרואיסטית לזמנכם היקר. אם אתם מעל גיל 20 אל תקראו את הספר.

לפני 4 חודשים•המורה יעלה
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

פילוסופיה בגרוש (הרי שאי-אפשר לברוח מן הפילוסופיה גם ההצהרה "אינו מתעניין בפילוסופיה" היא פילוסופית), פסיכולוגיה בגרוש ושלא נדבר על מדע בכל הנוגע לספר הזה - כי אין קשר בין השניים.
הספר מלא בכל מיני עצות וטיפים שמתאימים לעוגיות מזל ולא לספר רציני על החיים שלנו עצמם ובטח שלא המהות שלהם.
בתור רומן זהו ספר נוראי, הדמיות בעובי קרטון והעלילה תפורה עלובות לרעיונותיו של הסופר.
בתור ספר "הדרכה" או מה שהוא לא יהיה הוא צרור של רעיונות שנכתבו בעבר והוצגו והוא תלוש מן המציאות המורכבת היום-יומית.

שרובין יהנה בפרארי החדשה שלו.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•UnknownGuest
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

הנזיר מכר את הפרארי שלו וכעת הוא יכול לקנות את המפעל של פרארי. מוסר ההשכל העיקרי הוא שאפשר לעשות הרבה כסף מספרים והרצאות כאלה. חבל על הזמן והכסף.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•שין שין
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

ספר חביב, כאילו עורכים שיחה בת שעתיים עם קואוצ'ר שנותן עצות לגבי מגוון פעולות ומחשבות לשיפור החיים.
אבל הספר קצת נמרח. ונותן אשליות מוגזמות בתחילת הספר לגבי מה שיהיה בו. בתחילת הספר ניתנת לקורא תחושה כאילו הוא הולך לגלות מינימום את אמריקה.
ותיאור עורך הדין שבא לכאורה עם תובנות להסביר - הוא מתואר כמו בן אדם צעיר זה קצת מוגזם.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מירב ל
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

שלא יגידו שאני לא יודע לפרגן לספרים שהם לא על טהרת היהדות. "שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך", לימד אותנו שלמה המלך (משלי י"ט, כ'), כשהכוונה היא לכל עצה שהאדם יכול למצוא בה תועלת לשיפור אורח חייו, ואני חושב שהספר הזה, על אף שהוא מבוסס על תורות תמהוניות מהמזרח הרחוק, בהחלט עומד במשימה.
שנים שאני שומע על הספר הזה, כך שכאשר סוף סוף נתקלתי בו במסגרת 1+1, החלטתי שאם לא עכשיו אימתי, ומצאתי את עצמי בולע אותו תוך ימים ספורים. בתחילת הקריאה התחושה שלי הייתה של מבוכה לנוכח פסיכולוגיה לגרוש, אבל ככל שהעמקתי אל תוך הספר, הלכתי ונשביתי בקסמיו. יש בו בהחלט משהו מאד פשוט וכנה, משהו שמדבר בגובה העיניים על הבעיות התכליתיות של דורנו, החל מקימה מוקדם בבוקר וכלה בטיפוח תחביבים, וכיצד כל אלו ועוד מתקשרים לחיי אושר. לא את הכל אני אקח מהספר הזה, אבל אני אשקר אם אומר שהספר לא עורר בי מוטיבציה לשפר דברים מסויימים בחיי. בהחלט ספר מועיל, וכנראה שלא התפרסם לחינם, כי הדור דורש ספרים מעין אלו. (לאחרונה החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם ספרי קואצ'ינג רבים המבוססים על היהדות ('48 דרכים לחכמה' של הרב נח וינברג זצ"ל, בראשם). זהו דבר מתבקש ביותר, וחבל ש'הנזיר שמכר את הפרארי שלו' הקדים בהרבה את מה שהיהדות יכולה להציע לדור אובד עצות וחפץ שינוי כמו שלנו... אבל כמובן, טוב מאוחר מאשר לעולם לא.)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אבק ספרים
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

רובין ס' שארמה מוכר את הפרארי האדומה שלו כדי לחפש רוחניות. הוא עובר דרך חתחתים ומגיע לנזירים שמלמדים אותו את התורה אותה ינסה להעביר בכל ספריו...הספר הנזיר שמכר את הפרארי הוא הספר החזק מבין ספריו. ספר כובש ונותן כלים להתמודד עם היומיום בצורה הטובה ביותר. הוא מלמד כיצד אפשר להציב מטרות להיות ממוקדים ולהצליח כביכול להשיג את אשר התווינו לעצמנו. רובין בספרו מצליח לחדור ולהעביר את המסר לאנשים הנמצאים אולי בתחילת דרכם הרוחנית, אך נשאלת השאלה אם אכן נוכל להצליח לעשות כל אשר נתכנן מבלי איזושהי התערבות חיצונית? נדמה לי שגם אם נהיה צמודים לכל ההנחיות שקבלנו בספר הזה לא תמיד נוכל להגשים חלומותינו. לא הכל תלוי בנו...ובכל זאת אינני מזלזלת בספר אותו אהבתי מאד בזמנו...

לפני 16 שנים•
★★★★★
•נולי
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

באמת שזה בזבוז של זמן. כותרת המשנה, "משל ומדריך רוחני להגשמת חלומותיך ולמימוש ייעודך בחיים", מתנוססת בגאווה על העטיפה. לדעתי, מן הראוי לכתוב שם, "המדריך לבודהיסט המתלמד", משום שבאמת אין בספר דבר מעבר לזה.
אל הספר הגעתי לגמרי במקרה. באחת ההפסקות שלי מההתנדבות בספרייה התיישבתי לקרוא ספר. במקרה לכדה עיני את הכותרת, "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", על הספר שמעתי המון, והמון בשבחו, אז חשבתי שלא ייתכן שלא אקרא אותו! הרי זה יפגום במוניטין הספרותי שלי! קראתי עמוד אחד, החלטתי שיש פוטנציאל, ועשיתי את הטעות הגורלית לקחת אותו מהספרייה.
שעות רבות הוא שכב על הרצפה בחדרי (לא משום שאני מזלזלת בכבודם של הספרים! פשוט ערימת הספרים על הרצפה היא יופי של ארונית...), כי היו לי דברים דחופים יותר. עד שליל שבת אחד נטלתי אותו לידיי וקראתיו הסוף.
איזה שממון! הספר הוא אחד הטיפשיים שקראתי מימיי, כולל סדרת "קיץ אחד ביחד" (בלי ללכלך). רובין שארמה באמת מצפה מאיתנו לבלוע את כל שטויות הבודהיזם? מה גם שכל מי שבאמת מכיר בודהיזם יברח מזה כמו מאש, לפחות אחד מ"המערב", שכל כך מתלהבים מזה... (לא אפרט ולא לשאול אותי, לי לקח לילה שלם עד שאבא שלי הצליח להסביר לי, רוצים לדעת - תחקרו).
בעמוד וחצי הראשונים בערך, הספר טוב. מרגע שג'וליאן מופיע בגרסתו הצעירה, הספר הופך למגוחך וחסר משמעות.
במשך שנים שמעתי מדברים כמה נהדר וחכם הספר הזה, וזה גורם לי לתהות אם אנשים באמת בלעו את גיבוב השטויות שבספר (בלי להעליב, באמת!), או ששארמה שכר בזמנו מה שכיום היינו מכנים "טוקבקיסטים בתשלום", שהפיצו את תהילתו של הספר, ומשם כדור השלג כבר התגלגל... בכל מקרה, אין ספק שהספר, ואני לא מאמינה שאני אומרת זאת, הוא הגרוע ביותר שקראתי מימיי, וזה כולל את כל ספרי הילדים שהקראתי לבני דודיי הקטנים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

פסיכולוגיה \ פילוסופיה בגרוש? ברור.
עלילה מאולצת? בוודאי.
דמויות מקרטון? ועוד איך.
הכותרת - מטרתה כמובן לעורר פרובוקציה ולגרום לספר להימכר.
אבל, הספר הזה הוא לא ספרות יפה, אלא ספר עיון, למעשה (שאולי לא מוגדר כך באופן רשמי).
ולכן, אין מה לחפש פה עלילה או דמויות, זה לא הענין.
זה כמו ללכת לפיצוציה במטרה לטעום סטייק משובח.

מטרת הספר הזה היא (לדעתי) להעביר עקרונות מסוימים, בצורה שתהיה טיפה יותר מעניינת מסתם לשפוך משפטים יבשים של "צריך" ו"לא צריך".
וכן, גם להגדיל את חשבון הבנק של שארמה. לגיטימי, לא? הוא יכול לשמש סוג של השראה בכך. הבנאדם לקח ערימה של עקרונות בני 5,000 שנה ובמאמץ לא ענק הפך אותם למכונה להדפסת כסף. זו יצירתיות לשמה!

נכון ששארמה לא השקיע במיוחד (ממש לא!) בכתיבת סיפור המסגרת. ועל זה נוריד לו כוכב.
אבל זה לא פוגע וממש לא משנה, לצורך העברת הרעיונות.
אין ספק שלא ניתן ליישם (ואולי גם לא צריך) את כל מה שכתוב בספר הזה ביום, שבוע, שנה אחת או בכלל! כי זו דרכם של תיאוריות ופילוסופיות חיים - הן מטבען מייצגות שלמות שלא ניתן להשיג - סוג של מגדלור שמנצנץ אי שם באפילה ומסמן את הכיוון. וכל עוד רואים את המגדלור ומתקדמים לקראתו - המצב משתפר. זו לא אוטוסטראדה ולא קסם, כי אין דברים כאלה בעולם.
זו דרך רצופת יהלומים, אם להשתמש במונחים של הספר, ולא אוצר שמתגלה בן רגע.

ולכן בתור ספר-השראה, שזה בעיני מה שהוא אמור להיות, הוא לא רע. הוא זורם, מענין, מביא עקרונות נכונים בסך הכל וכן גורם לנו לזכור כמה דברים חשובים על החיים. לדוגמה, המשל של המגדלור והדרך רצופת היהלומים, הם אחלה דברים לזכור בחיי היומיום, כדי לשפר את שלוות הנפש ולהתקדם אל עבר מטרותינו.

ובנוסף, יש פה גם ענין של תזמון....רבים מצפים מהספר לגדולות כיוון שהוא מאוד התפרסם וזכה לתהילה, אבל יש לזכור שאלה פשוט כבר "old news" עבור רובנו, ובמיוחד עבור מי שמתענין ברוחניות. בזמנו כשהספר יצא זה היה ביג דיל. היום כבר הרבה פחות, כשכל טוקבקיסט מדקלם מנטרות של העידן החדש.

אז סה"כ אם לוקחים אותו כמו שהוא, ספר נחמד ולא מזיק, ואפילו קצת מועיל!
ואם לא רוצים לנפח עוד יותר את החשבון של שארמה - אפשר לקחת אותו מהספריה, או להשאיל אותו ממליוני האנשים שכבר רכשו אותו...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ענת
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

בדרך כל אני לא קוראת ספרים מהז'אנר הזה, ובמקרה נפל לידי הספר וסתם, התחלתי לקוראו (יותר נכון ל"רפרף) ו...נשביתי בתוכנו!!! הספר מביא לתובנות שמביאות לשאלה איך לנתב בין החומר לרוח, קריא מאוד ופותח מקום למחשבה.

לפני 13 שנים•ליז
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
הנזיר שמכר את הפרארי שלו

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

מאת רובין ס' שארמה

הביקורת של אציל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של אציל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“פסיכולוגיה \ פילוסופיה בגרוש? ברור. עלילה מאולצת? בוודאי. דמויות מקרטון? ועוד איך. הכותרת - מט”