ספר זה הוא הישג של דונה ויליאמס, נערה אוטיסטית אוסטרלית, שהצליחה לפרוץ מבעד למסך הניתוק האופף את עולמם של האוטיסטים ולחשוף בפנינו, את עולמה הפנימי הסבוך עד אימה , על הניכור והמסתורין שבו. על פי רוב אין האוטיסטים מסוגלים לתאר מה הם מרגישים, ואנשי המקצוע מוגבלים לפירוש הנקלט מצפייה בהתנהגותם. מזלה של דונה שפר עליה בזכות יכולתה המופלאה לבטא עצמה בכתב באמצעות הכתיבה היא מתמודדת עם תוויות ילדותה והתבגרותה - משפחתה השסועה, מערכת החינוך השמרנית, גברים ומיניות. דונה ויליאמס נחשבת רפת שכל, מטורפת, טיפשה, תמימה, בעלת אישיות מופרעת, ומוגבלת לחלוטין בשכלה. הפחד שלה מודגשות, כל הרגשות, שלל ממנה כל אפשרות לקיים מערכות יחסים אישיות, ספונטניות ונורמליות. התיאוריה שלה על האוטיזם מקבלת אישור מוצק באוטביוגרפיה יוצאת דופן זה. "אף אחד בשום מקום עושה לכולנו שירות חשוב. הוא מזכיר לנו מה זה אומר להיות אנושי"

שם הספר
מישהו איפשהו
אף אחד בשום מקום - בתרגום חדש