אם אי פעם יכתבו את עשרת הדיברות לכותבי ספרים, אני רוצה לקוות שהראשון יהיה - לא תגזים.
בתור קוראת, אני רוצה להאמין לספר שאני קוראת, רוצה לחשוב שהסיפור באמת יכול לקרות. גם אם בעולם בדיוני כלשהוא, מרגע שנקבעו כללי המשחק- העלילה אמור להחזיק את עצמה. כשיותר מדי צירופי מקרים מצטברים, זה מעיד בעיניי על עצלנות של הסופר/ת. דאוס אקס מכינה, זה הטריק הכי ישן בספר, וצריך לדעת להשתמש בו בתבונה.
אז הספר הזה, הוא כנראה הניסיון לבדוק מה קורה כשיש המוני צירופי מקרים ומעט מאוד עלילה מציאותית. עד כמה אפשר למתוח סבלנות של קוראים.
והיות שממילא בזבזתי את הזמן שלי, אז הנה תקציר של העלילה המופרכת, כדי לחסוך את הזמן למי שעדיין לא קרא. המעשה הטוב שלי לקראת כיפור;-)
(בהמשך יבואו המוני ספוילרים, ויסכמו כמעט 400 עמודי עלילה מופרכת ב30 משפטים פחות או יותר).
Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert Spoiler Alert


פיטר הנאה והרומנטי יושב במטוס בדרך לLA לפגישת עבודה, כשהולי המהממת שגם קוראת את הר הקסמים של תומאס מאן מתיישבת לידו. הם מתאהבים ממבט ראשון, הולי מזמינה אותו לארוחת ערב בבית אביה ועל חתיכת דף לבן מהספר היא כותבת את מספר הטלפון שלה.
ואז - פיטר מאבד את הפתק.
4 שנים עוברות בכמיהה וגעגוע מצד פיטר
ואז - החבר הכי טוב שלו, ג'ונתן (הדמות הרעה הראשונה בספר. כולן נענשות בסוף, אל חשש) הסופר הכריזמטי שלא מסוגל להישאר נאמן לאף אחת מכיר לו את ארוסתו - וכמובן שזו הולי. בהמשך ג'ונתן והולי מתחתנים.

סיום סבב ראשון - פיטר פנוי, אבל הולי תפוסה (עד כאן - אמנם קלוש, אבל עדיין יכול לקרות)

פיטר שבור הלב משלים עם המצב, הוא והולי הופכים ידידים, והוא מתארס בעצמו לבחורה נחמדת שהוא לא אוהב בשם שרלוט . בטקס החתונה שלהם, ג'ונתן מתגנב למדשאות ושוכב עם אמה החורגת של הכלה, ג'וליה (דיק, אבא של הכלה הוא עו"ד אדיוט שמלא בעצמו, אבל אל חשש, גם הוא ייענש עד סוף הסיפור).
ואז - יורד גשם, וברק פוגע בג'ונתן והוא מת, לא לפני שהוא הספיק להכניס את ג'וליה להריון (בחיי. זו העלילה.)

סיום סבב שני - פיטר תפוס אבל הולי פנויה.

הולי האלמנה מבלה עם פיטר ושרלוט, ובאחד הערבים כששרלוט קצת שיכורה היא איכשהוא שמה לב שהולי ופיטר מאוהבים (לא שהם עשו משהו, כן? אפילו לא החזיקו ידיים. אבל העלילה חייבת להתקדם איכשהו:-P). מילא.
אז כשהיא נוסעת לפריז לארגן כנס, היא יוצרת קשר מחודש עם אהבת נעוריה, וש'יאללה- הוא חיכה רק לה כל השנים. אבל היא לא יודעת איך היא תוכל להרשות לעצמה לחיות אתו מבחינה כלכלית
ואז - היא נוסעת לג'וליה, שהחליטה להתגרש מדיק, שמספרת לה שאבא שלה מעל בכספי הירושה שלה ושל אחיה, מה שאומר שהוא מנוול והיא עשירה ויכולה להרשות את זה לעצמה. הידד! שרלוט עוברת לגור עם אהוב נעוריה.

סיום סבב שלישי - פיטר והולי פנויים. האם ייתכן שהספר יסתיים? (ברור שלא. למה לעצור כאן? זה תרגיל בסבלנות..)

פיטר מחליט להתוודות על רגשותיו, ומזמין את הולי לארוחה בבית הבוס הגדול של החברה בה הוא עובד. כמובן שכולם שם אנשים נהדרים מוצלחים וטובי לב. את פיטר מושיבים ליד אליזבטה, השושבינה החתיכה של אשתו, שמנסה לפתות אותו בסוף הערב, אבל הוא מוותר באבירות. את הולי מושיבים ליד הבוס הגדול ארתור, שהיה נשוי 20 שנה ומנסה להתגבר על אובדן אשתו. ארתור נדלק על הולי, וגם היא מסתבר נהנתה בחברתו. אז פיטר לא מתוודה על כלום, ומתכוון בגדול לוותר על כל העסק, והולי ממשיכה לבלות עם ארתור.
ואז - פתק מאיז שמוען לארטי ובו שבחים ללילה בלתי נשכח במשרד, גורם לפיטר להתנהג כאחרון הקלישאות ולרוץ להחטיף אגרוף לארתור הבוגדני, רק כדי לגלות שארטי זה בכלל קיצור של ארטמיס, המזכירה של הבוס הגדול - אבל עכשיו שהוא התעורר סוף סוף, הוא רץ להולי, מתוודה על רגשותיו. ואיזו הפתעה - גם היא אוהבת אותו- ויאללה, עוד שניה נגמר.

אה כן, ת'ורפ, המנהל הישיר של פיטר מציק לו (בלי סיבה,כמובן. הוא פשוט לא אוהב אותו), ומנסה לגרום לפיטוריו.
ואז - ארתור הבוס הנהדר עולה על זה - מפטר אותו ומציע לפיטר את התפקיד שלו, ואפילו סולח לפיטר על זה שהוא 'גנב' לו את הולי.
בטקס החתונה של פיטר והולי, ארתור וג'וליה נדלקים אחד על השני. ובאפילוג, אחת המאהבות של ג'ונתן מחזירה בלי יודעין את הספר הר הקסמים לפיטר והולי.
הסוף.

אפשר בקלות לוותר.

אהבה במבט ראשון יש ?? , בטח יש אבל אם זה רק המבט מה שווה, צריך לפעול לקדם לעשות למען האהבה, פיטר התאהב בהולי בשניה שישבנה נחת לידו בטיסה , הולי התאהבה בפיטר ונתנה לו את הטלפון שלה אבל...פיטר איבד אותו , קום חפש עשה פעל , לא פיטר הרכרוכי והפחדן וויתר המשיך בחייו עד ש....פגש בהולי כחברתו של חברו הטוב, נישאו , בום בוקס בפנים ושוב , מבטים מהוססים, נשואין עם אישה שלא אהב, שנוטשת אותו כי... היא עושה למען אהבת אמת.
ואז קורה משהו והולי שוב פנויה נו , קום עשה פעל אשתך עזבה דורכים עליך בעבודה אבל כלום, פיטר גבר פחדן , רק שהוא מרגיש שהולי נשמטת לו מהידיים הוא עושה משהו, גם בעידוד אביה ועוד, קום עשה פעל , ביננו להולי מגיע גבר שהוא ..גבר גבר.
סתם סתמי לתקופת בין החגים, לא יותר !!!

תסתכלו עליו.
לא, ברצינות, תסתכלו על הספר.
לא עושה לכם חשק להתחיל ?

לפני זמן לא רב עברתי ממחלקת "נוער" למחלקת "מבוגרים."
זו קפיצה ענקית מבחינתי כי א. אני מתה על ספרי נוער, ב. אני לא אוהבת ספרי מבוגרים, ג. אני מתה על ספרי נוער.
אבל כבר קראתי את כל המדף חזור וקרוא, קניתי כל ספר אפשרי, ובאופן כללי מיציתי משולשי אהבה בוערים, אז בצעד דרמטי התקדמתי כמה צעדים [גם פיזית] היישר למדפי המבוגרים.
אני מדפדפת בעיניים על שדרות הספרים, מעבירה אצבע, מנסה לנחש באינטואיציה איזה ספר יעשה לי את זה ואיזה ספר יהרוס לי כל רצון לקרוא אי פעם.
לפעמים מצליח לי. בדרך כלל לא.
אבל כששליתי את "יוונית למתחילים" מהמדף הרגשתי ששיחקתי אותה.
אהבה ממבט ראשון, קצת החמצה, נישואי חובה וחבר טוב שנתקע באמצע.
מי צריך יותר ?
ממ.
אני.
היה לו פוטנציאל מעולה אבל מהרגע הראשון הוא צנח צנח צנח צנח עד להתרסקות טוטאלית.
פיטר היה רכרוכי מדיי, הססני מדיי, חלש מדיי, מאוהב מדיי.
הולי הייתה מושלמת [כל הזמן] מדיי.
הסיפור שלהם - יותר מדיי החמצות, פחות מדיי מעשים.
אבל בעיקר - הספר היה משעמם. פשוט ככה. עשרות דפים מלאים בהסברים משמימים וחסרי משמעות על דברים קטנים וחסרי משמעות במקום לספר לי מה קורה תכלס.
התאכזבתי קשות.
אולי בפעם הבאה אצליח לדלות ספר מוצלח יותר ...

ספר המיועד לאוהבי האהבה
לרומנטיקנים שביננו.
הספר מהנה ועל אף שלפעמים הוא מייגע קצת בתיאורים מיותרים, אפשר לקרוא אותו בנשימה אחת.

ישנן עלילות משנה שלפעמים לא מקדמות אותנו הרבה בעלילה, ועל חלקן אולי הייתי מוותר.

אבל הספר מעלה הרבה שאלות והירהורים בנוגע לאהבה והתאהבות, במיוחד בימים אלו בהם כל נישואים שניים מסתיימים בגירושים, הספר מספק נקודת מבט על זוגיות מתוך פשרה באהבה, על מה מניע אותנו וזוויות שונותשל התאהבויות.
כמובן שאהבת אמת על כל מעלותיה נידונה פה, וזה חלק שבו המאוהבים שביננו והרומנטיקנים נשבים בקסמו.

בסך הכל אהבתי את הספר, וכמוני יאהבו אותו אלו המעדיפים את סיפורי האהבה שלאחרים נראים קצת קיטשיים, אבל גם קצת סוכר זה לא נורא...

אין לי מושג מדוע הספר ניקרא בשם יווית למתחילים.
אני פשוט איבדתי את שכלי כשקניתי אותו לאחר שהמוכרת שיכנעה אותי.
ספר רדוד עד שחבל על הזמן לקרוא אותו.ספר קיטשי מאוד.
סיפור אהבה , בגידות אין סוף בנשים ובחברים.
ספר שכולו צביעות.הנפשות הפועלות כולם צבועים לא מיתנהגים בצורה אמיתית .
הספר גם כתוב לא מי יודע מה.

בקיצור תיקראו ספר אחר.

ספר בסדר לא מי יודע מה חוץ מכמה ציטוטים שהבתי פה ושם.
בקיצור נתתי לו הגדרה - רומן רומנטי "משודרג"

קודם אגיד כמה מילים לאלה שכתבו ביקורות על הספר לפני: על גב הכריכה כתוב את העלילה בכמה מילים ולפי זה -לרוב- אני בוחרת את הספר . כשעל גב הכריכה רשום תקציר כזה למה ציפיתם ?

לא נפלתי . קראתי ספרים טובים יותר . אפשר להגיד 100 דברים על כמה שהספר רע ולא מוצלח, אבל יש בו משהו שכן אהבתי . קודם כל העניין עם האהבה - הספר הזה גורם לחשוב על "כמה זמן אהבה יכולה להחזיק?" ולא רק במובן של מערכות יחסים אלה ' כמה זמן אפשר לאהוב מישהו אהבה חד סיטרית?' , לפי הספר הזה - המון .
ברור שיש בו דברים שגורמים להרמת גבה (כמו לדוגמא סיבת מותו של חברו הטוב של הגיבור הראשי , או עזיבת החיים הטובים לטובת משהו בלתי מוגדר) אבל בכל זאת הוא ספר נחמד שמעביר אחלה את הזמן .
בנוסף , צריך לזכור שהסופר הוא כתב בעיתונאות ויש הבדל בין כתבות לספרים .

ציון : 7

ספר קליל שאני נורא התחברתי אליו. הוא רומן רומנטי במיוחד שאי אפשר להניח לשניה. קראתי אותו ממש מהר, פחות משבוע ונהנתי מכול שניה. הסוף היה מרגש אפילו, לא יודעת כול הספר היה כתוב בצורה מהנה והקריאה עברה במהירות.
אהבתי את הדמויות, אהבתי את פיטר אבל את הולי הרבה פחות (שונאת דמויות מושלמות מידיי), אהבתי את גילוי האומץ של פיטר לקרת הסוף, אהבתי את האומץ של שרלוט ובאופן כללי כול הדמויות בספר רודפות אחרי תחושת ההתאהבות, הספר מלמד המון על מהותה של האהבה ובעיקר על רגש ההתאהבות וכמה הוא שונה מהאהבה. הספר מעט מזכיר טלנובלה בגלל הכמות הענקית של הבגידות אבל זה רק קידם את העלילה ועזר להתחבר לדמויות עוד יותר. אהבתי גם שיש עלילות משנה שלא עוסקות רק בפיטר והולי, בספר מסופר על חייהם האישיים של ג'וליה, ריק, ארתור והמון דמויות משניות שאפשר היה להשמיט ולהתעסק רק בזוג המרכזי אבל זה היה מעלים את הקסם של הספר ואת ההנאה וההתחברות לדמויות, זה היה הופך אותו לסתם ספר, מבחינתי כול הקצוות האלה והעלילות המשניות רק עשו טוב לספר.

הרעיון שעומד מאחורי הספר (וכתוב בגב הכריכה) ממש חמוד ובעל פוטנציאל, אבל הביצוע לא משהו. הכתיבה טכנית, מלאה בתיאורים מייגעים ופרטים משעממים, ודלה בפיתוח קשר אמיתי ורגשות ברובד עמוק יותר בין הדמויות.
חבל שלא נתנו לסופרת לכתוב את הספר הזה... (לא שיש לי בעיה עם סופרים, ובהחלט יש רומנים טובים שסופרים (גברים) כתבו, אבל בכ"ז יש ספרים שאת קוראת ומתחרפנת מהסופר, עד שבא לך לשלוח לו אימייל ולשכנע אותו להתחיל לכתוב ספרי מתח או משהו בסגנון...).