ביקורת ספרותית על החטא ועונשו (1995) מאת פיודור מיכאילוביץ דוסטויבסקי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בספטמבר, 2010
ע"י איריס


גם במקרה הזה, התרגום החדש של פטר קריקסונוב עושה חסד לספר שבמשך שנים נחשב לעול הנוראי של תלמידי תיכון ולסיים אותו נחשב מקביל לסיום מרתון של 20 קילומטר. חשוב מאד לקרוא את ההערות שלו ואת ההקדמה כדי להבין עד הסוף (עד כמה שאפשר ממרחק הזמן והתרבות) את הספר.

הספר מספר (קראתי לפני שנתיים, אז הפרטים קצת התערפלו מאז) על סטודנט שבשל מצבו הכספי הגרוע (וכל מיני חובות משפחתיות מציקות) שמוביל למצב נפשי רעוע, מחליט לבצע רצח שהולך ומסתבך. הרצח דוחף אותו עוד ועוד מטה במדרון השפיות שלו, וחקירת המשטרה הופכת אותו לפרנואיד שמסתגר בחדרו השכור שבבניין דירות טיפוסי עלוב ומחליא, ובעיקר - במוחו.

קראתי את הספר כשהייתי בעצמי במצב לא רחוק (ברור שאין מה להשוות בין העוני המחפיר של החברה הרוסית המתואר בספר לביני אבל עדיין...) ממצבו של הסטודנט, עד שלבצע כמוהו רצח התחיל להראות לי רעיון טוב. אפשר לומר שגם השפיות שלי התערערה זמנית בעקבות קריאת הספר, אבל גדולתו של ספר בעיני היא היכולת לגרום לקורא לחיות אותו ממש. (וכמובן שרצח לא ביצעתי, אלא שהספר גרם לי להעריך כמה מצבי בחיים בעצם טוב :) ...).
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סנופקין (לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
היי "גדולתו של ספר בעיני היא היכולת לגרום לקורא לחיות אותו ממש" - המילים הללו הן המחשבה הראשונה שעלתה בעת קריאת הספר ובסיומו. תגובה מעולה! בקשר לבני נוער, מעבר לעובדה שהכתיבה המודרנית יותר יכולה לתת להם לגיטמציה לקרוא. האם זה נכון "להעלים" מהם את הכתיבה הישנה יותר? כיוון שהספר נכתב לפני המון שנים והכתיבה החדשה של ידיעות הפריע לי מאוד כי זה הפך אותו כביכול לספר מודרני יותר. אני קראתי את התרגום של הקיבוץ המאוחד. ואגב, אני מדבר כבן נוער ולא כמבוגר (18).





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ