ברבור הכסףבנג'מין בּלאק1המשך חוויותיו של הפתלוג הדבלינאי המגניב והסקרני קוורק והפעם לא שתוי ספר מתח משובח מבית מידרשו של בנג"מין בלאק ...
שלך לנצחדניאל גלטאואר1ספר שעוסק באובססיה לאהבה ומה המרחק בין השנים רומן טוב קצת אפלולי ומרתק ספר שניקרא בשנייה...
שברירסטיב טולץ0אחד הספרים הטובים שקראתי שיש בו הכל מצחיק,שנון,פסיכיףמשונה ומה לא כתיבה משובחת ומבריקה מלאת חדווה והומור ציני ושחור על מהות החיים ועל הפסיכיות שבא ואם אתם באים ממישפחה של פסיכים גמורים שלא יודעים מה רוצים מהם וזה מצבו של ג"ספר הצעיר גיבור הספר שחי לבדו אם אביו המוזר ויחד אם זאת גאון ותולעת ספרים משוגע וברקע יש דוד מפוסרם שאפילו את שמו לא הצליח להשתין בכל מקום ורק הייה שולף אקדח ויורה.. חיים מוזרים ועתירי תפניות מלאות חוויות מכל הסוגים והמינים ועד קצה הקוסמוס ספר פיגוזי ברמות על.. ממריא כמו טיל אולימפי..:-)
קריאת רשותויסלבה שימבורסקה0שימבורסקה כמו שרק היא יודעת מכניסה תקורא להרפתקה מרתקת וסיסגונית מלאה חוכמה,שנינות יופי וחדווה לשלל נושאים והכל דרך מבטה המיוחד של המשוררת הענקית ...
ריקוד עם דרקונים -חלק ב'ג'ורג' ר. ר. מרטין3סיום אדיר לסדרת הספרים המופתית של ג"ורג" ר.ר מרטין שיר של אש ושל קרח במילה אחת מכשף של מילים התמוגגתי מהנה רצופה ופיגוזית חייתי את הסידרה מהספר הראשון ועד סיומו המפתיא סידרה שיש בה הכל ומהכל מלכות מרושעות וטובות ומלכים שרוב הזמן נלחמים אחד בשני נסיכות,נסיכים,אבירים אנשים מכל מיני סוגים ומדינות שנות ומשונות גמדים,ענקים ומה לא והכי חשוב זה שהמכשפות שולטות ועושות ככל העולה על רוחן וכישופם.. מומלץ טורבו וברמות סופר לעומיות אהבתי בטירוף וסידרת הספרים הטובה ביותר שקראתי..:-)
סטונרג'ון ויליאמס3אחד הספרים המשובחים שקראתי השנה בשקט ובנוקשות מתנהלים חיו של סטונר ללא דופי וללא שום מורא ובמראית עין במין שיעמום סנטדרתי ללא נקודת אור אחת של שימחה של אושר של חיבה הכל ניראה טוב ויפה ובסופו של עניין הבחור בודד במוך עולם של מישפחה,עבודה החיים כמשל משעמם ורייק רומן ענק ומופתי שאי-אפשר להניח מהיד אקטואלי גם היום בעולם מנוכר ודי אכזר מומלץ בטירוף הקריאה אולימפית מתחילת הספר ועד סופו אהבתי טורבו וברמות בין לעומיות..:-)
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון4בכנות? קראתי אותו בהרבה ציפייה, ובעיקר התאכזבתי. הפרוזה יפה בסך הכול, אבל לא עוצרת נשימה. המסתורין ממש סתמי. חידה לשם החידה, בלי טיפה של קתרזיס בגילוי הסופי. הייתי נותן לו שלושה כוכבים לולא האכזבה מכל ההייפ סביב הספר. בינוני ומטה. יכול להעביר שבת או שתיים, אבל לא הייתי ממליץ לבזבז עליו את הזמן כשיש ספרים טובים בהרבה שם בחוץ.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון34הוא מותח אבל לא נמתח. הוא מרגש אבל לא אמוציונלי. הוא מאתגר שכלית אבל לא סובל מפיגור. הוא מהלך קסם אבל לא מכשף. הוא מלכותי אבל לא מלאכותי. הוא פנטסטי אבל לא פנטזיונרי. הוא הספר הראשון שקראתי בפעם השנייה.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון1כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כמה הייפ סביב האיכות שלו. כמה חיכיתי, ככה התבאסתי.. אפילו הכתיבה לא סחפה אותי. שלא לדבר על העלילה המשמימה. נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים פשוט מחוסר עניין...
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון30אני תמיד קוראת ספרים שאחי הגדול ממליץ לי עליהם. כשהייתי קטנה יותר הייתי מקשיבה לשיחות שלו עם חברים על ספרים ואז הייתי רצה לספרייה לקחת את הספרים שהם דיברו עליהם. חלקם היו ספרי "בנים", לחלקם לא התחברתי (מצטערת עומרי, היה לך טעם לא משהו עד גיל 14 בערך) וחלקם היו ספרים שלא כל כך מתאימים לילדה שקטנה מהמדברים על הספרים כמעט ב-4 שנים. את הספר הזה קראתי אחרי שהטעם של אח שלי כבר השתפר, ולכן כבר הרגשתי בטוחה לקרוא אותו וגם לא מאוימת מויכוחי-אמצע-הלילה-בטלפון ("עומרי מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה?!" אני. "ללי אמרתי לך 1000 פעם לא לקרוא את כל הספרים שאני מדבר עליהם עם חברים בלי לשאול אותי קודם" עומרי). אז אפשר להגיד שהספר הזה הוא מחלוצי הספרים שגרמו למהפכה במסורת ולשיחות-ספרים-ארוכות מהכיוון החיובי יותר של הסקאלה **** אז כן. הספר. אל תתנו לשם הקלישאתי להטעות אתכם. מדובר כאן בספר טוב, באמת ספר טוב. למרות שלא רציתי לקרוא בהתחלה, חלקית בגלל השם שלו וגם מסיבה פשוטה שמפורטת כמה שורות הלאה מכאן, ההפסקות הארוכות בעבודה לצד העניין העצום שלי בספרים הכניעו אותי הסחיפה, האקשן (קצת אובר-מלדורמטיות לעיתים לטעמי), יש בזה משהו כל כך מדויק. נקי, אבל לא מדי. את הספר קראתי בספרדית, שהיא שפת האם שלי, והתענוג של קריאת ספרים בשפת המקור היה גדול ומחמם. יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי "כולנו אוהבים". כשאני קוראת ספר שהוא פשוט ספר טוב, והוא גם מפורסם, אני יכולה להתחרפן מביקורות ומאמירות אקראיות שמורידות את ערכו בעיני טעמי הרכושני. לכן פחדתי קצת לקרוא את הספר, שיש עליו הסכמה גורפת כל כך, כי לא רציתי להיות אחת ממורידי-ערך-הספרים-הסדרתיים-ללא-תשומת-לב. אוהבי ספרים - היזהרו מאוהבי ספרים! הכתיבה מרתקת. לא גאונית, לא מפילה. לא גורמת להתקפי צחוק מהסוג שמסכן אותי לצד עמיתיי לעולם הנתונים בעמדות סמכות (מורים, מנהלי משמרות בעבודה) ולא להשתנקויות בכי חסרות מעצורים (כנ"ל ערך קודם) אבל היא בהחלט כתיבה יפה. ספר קסום. **** תודה, אח גדול.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון26ספר על אהבת ספרים כתיבתם וקריאתם. ערבוב של מציאות ודמיון מרתקים. הרוע מוביל כל הספור אבל סוף הטוב לנצח. סאפון כותב בתצורת שיקופים: כמעט לכל דמות מהעבר יש דמות תואמת עכשווית. שממשיכה ומנציחה את דרכה. הרעיון מעניין:הטובים-"נגמרים" מהר אבל יש להם המשך... הרעים- מאריכים יותר מהטובים ,אבל אין להם המשך... ספר זה עולה בהרבה על "משחקו של המלאך" שגם הוא עצמו מעין "שיקוף" פחות מוצלח של "צלה של הרוח". אהבת ברצלונה (ודמויותיה) על הרוע והטוב שבה ,מבצבצת מבין דפי הספר. מומלץ לכל אחד, ובמיוחד למי שביקר בעיר ומכיר את אתריה המפורסמים. אהבתי את "אמרות הכנף" של הסופר,את המתח,את העלילה ובמיוחד את התיאורים ה"עשירים" של מזג האוויר מבחוץ ושל רגשות הגיבורים מבפנים. סאפון הוא וירטואוז מתוחכם הכותב בפשטות קולחת רוויה הפתעות. שווה להשקיע ולקרוא.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר רומנטי ומותח. מגלים לאט את הסיפור תוך כדי שיטוט בעבר ובהיסטוריה של ברצלונה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0אחד הספרים שהצליחו להכניס אותי הכי עמוק לתוך העלילה במשך כמה ימים פשוט לא חייתי בעולם הזה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר מסתורין נטול פאנץ' ועדיין מקבל 5 כוכבים כי כתוב מדהים. ספרות יפה עם הומור משובח תמיד קנו אותי
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון5ספר מצוין על נער בוגר מכפי גילו שאביו לוקח אותו לבית קברות לספרים נשכחים. הוא מוצא ספר אחד שגורם לו לחקור את חייו של הסופר, חוליאן קאראך, שמסתבר שספריו נשרפים בזה אחר זה. בדרכו פןגש עשרות דמויות שמנסות לעזור או לסכל את תכניותיו. בדרך הוא גם מתאהב בשתי נשים בפרקי זמן שונים. ספר מומלץ!