ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 בספטמבר, 2010
ע"י simonyit
ע"י simonyit
מעניין שהביקורות על הספר הזה נעו בין גרוע עד כדי כך שהיו כאלה שלא הצליחו לסיימו לבין ספר פשוט מעולה. כמעט ולא היה באמצע. ובכן דעתי היא כי זה בהחלט ספר טוב ואף למעלה מכך. אתחיל דווקא במה שמשך את תשומת ליבי כבר מהתחלה וזה שליטתו של רון לשם במה שמתרחש באירן. זה פשוט מדהים, שמות רחובות מקומות כיצד מגיעים וכיצד נוסעים. מאכלים, מנהגים, תרבות, שפה ומה לא. הדבר סיקרן אותי האם רון לשם הוא ממוצא אירני או שביקר שם באופן כלשהו. עד אשר חיטטתי האינטרנט וגיליתי שהוא פשוט עשה עבודת מחקר אדירה. על כך כבר מגיע לו יישר כוח גדול.
אבל מעבר לעבודה, הספר מתאר היטב את החיים באירן של היום. את עולמם של צעירים שחפצים לחיות בעולם פתוח ולא כבולים בעולפ הפונדליסטי של פעם. "אין כמו החופש" שר יהודה פוליקר ולא צריך להכביר מילים על כך.
עלילת הסיפור עצמה נראתה לי משנית בספר הזה למרות שבל זאת התחברתי לקאמי האמיץ בדרכו שלו. דמויות השופטת הזקנה וכוכבת העבר המתבגרת הינן פחות אמינות אבל הן נותנות לטעמי נופך מעניין לסיפור קצת הזוי עם החתול השש לכל עימות.
בהחלט ספר מומלץ.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת