ביקורת ספרותית על עיר זרה; שירים מאת רנה שני
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 באוגוסט, 2010
ע"י מיה אליה


נתגלתה לי משוררת מופלאה.
אותיות שהפכו למילים -מילים שהפכו לשירים-ואני דוממת-תוהה היכן נעלמה -אך איבד עולם המשוררים אדם כמוה.
מסע פנימי ומבוכים שנעלם אתה בהם-כאילו אתה שם אתה.
התשובה שניתנה מידי אחד מחברי האתר,הבהירו לי שחייה נקטעו וכך גם המשכיותה.
בין קריאה אחת לשנייה-תוהה אני האם אפשר יותר.
בין קריאה אחת לשנייה-ספרה נפתח שוב ושוב לפניי-יודעת שמצאתי עולם-
עולם שילווה אותי רבות ,עד שישקוט בין מדפי הספרים.


העִיר הזָרָה

אני רָצִיתִי אֶת הָעִיר הָזָּרָה.


כְּשֶׁשַׁבְתִי מִיַּמִּים הַרְבֶּה
ולא נַמַל אֶחַד
רציתי עיר זָרָה.
לֹא חֶדֶר
לֹא בָּיִת
לֹא חָצֶר
לֹא סִמְטָה
אני רציתי אֵת כֻּלָּהּ.
אבל כֶָּוָן שֵהַיְתַה זַרה
הסתפקתי ברחוב
בֶּחדֶר
בְּסִמְטַה
וּכְשהוּגְפּוּ חלּוֹנוֹתֶיהָ
הָיִיתי –פִתְאוֹם
חֲלֻדַּת עֳגָנִים
יוֹקֶשֶׁת וְזָרַה
ואַחַר
שוב נֶחֶצֶיתִי יוֹם יוֹם
והֶרֶף ~ עַיִן-וּשְנִיָה
בַחֲרַכֶּי הַתְּרִיסִים
שֶל הַעִיר הזָּרַה.

כְשֶׁעַבְרָה הָעִיר הַזָרָה
לְמַקוֹם זָר
יַדַעְתִי שֶזָרוּ חוֹל עָל פָנַי
שֶׁשָּׂמוּני לְחָלָל ולִמְאֵרָה

ועִירִי כְּבָרָה.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
suddenh (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
רנה שני הי,
כנראה שעוד לפני שחייה נקטעו בגיל 46, רנה שני הפסיקה לפרסם שירים ופנתה לעסוק בעיקר ברוחניות.
ראי למשל כאן:
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/798/576.html
או כאן
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,27529,.aspx
מיה אליה (לפני 15 שנים)
מחשבות של שני אנשים- שהתחברו לרגע לאחד.
רק שאתה ידעת לקחת את המחשבה -להפוך אותה למילים וסדר.
גם בי עלתה - דליה רביקוביץ יותר בשיר-
"היתה לי שהות רבה להרהר בצער"
גם שם ישבה מהצד-זרה ושונה.
תגובתך יפה-קשה לי מאוד-מילותייך אל מול השיר ,גם אם לא ידעת-הפכו אותי לשקופה .
אין אני רואה אשמה בדברים-ולא תעתוע נפשי בדברים-
"ידעתי שזרו חול על פניי/ ששמוני לחלל ולמארה"
אלה מציאות -
מסעה הפנימי אמת הוא .
-פעם באחת התכתובות שבננו על דליה רביקוביץ-באתר שירים ומשוררים-לא ראית בהזדהות דבר נכון-קראת לזה חסימה-אבן נגף.
האם יכולים אנו להימנע מדברים אשר מהווים חלק גדול מהיותנו.ולדעת אחרת.
" וגם ההד נדם ..."
זכות גדולה ניתנה לי ממך בתגובתך- הסדר שיודע אתה לארגן בתוהו של מחשבות.התובנות שבמילים ,שפתך יפה חכמה ,נשגבת .
שלך.מיה יהלי.
שמעון שלוש (לפני 15 שנים)
איך המראות כאן מופנמים להרגשה. שיר יפה מאוד מספר שלא הכרתי של רנה שני ולמן התחלת כתיבתה - ספריה האחרים קיימים אצלי. אבל כאן כנראה החלה את דרכה ומושך אותי לתור אחר ראשיתה.

הצגת אותה בהזדהות מוחלטת. משהו באותה העיר הופך לזר ובכל זאת, נדמה שיש צורך להניע אל הלא מוכר. מזכיר תנודה שירית של דליה רביקוביץ שתרה אחר משמעות בנופים זרים רחוקים אקזוטיים, שנמשכת אחריהם בבקשה לתור אחר מוצא, ולהערות משהו על הקיים שאינו די.
ואילו כאן בתוך התנועה אל הזר, לא נשאר מקום לומר די, או לחזור מכל הזר ולהסתפק במה שמזכיר אותו, כי גם מתוך החדר הזר הוא בנפש, ורק כשעברה העיר הזרה למקום זר (דיווח מתוך התרחשות ילדית או על הילדות) -מתגברים על התחושה הפנימית הזאת שמניעיה כאן בתודעה חצויה - האיום הוא מבפנים ומבחוץ - ויש גם כתב אשמה: "ידעתי שזרו חול על פניי/ ששמוני לחלל ולמארה" - מנעו ממנה לראות ולהשפיע - מלפני הילדות ומבין ההשגחה עליה.
גם הבובה הממוכנת של דליה רביקוביץ קפצה לי לכאן ויהייה ראוי להציץ.

שלך
שמעון.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ