בין אם אתם תרמילאים מורעלים שיוצאים לכבוש פסגות עם תיק על הגב ובין אם אתם ג´יפאים מאובקים עם בגאז´ שמכיל שני מנגלים, שלושה סירי פויקה וסאג´; בין אם אתם יוצאים לשאיפת אוויר קלילה בפיקניק חטוף בגליל ובין אם אתם מתכננים על סופשבוע ארוך בהרי יהודעה עם כמה לילות בשטח - בישולי הדרך הוא החבר עם המימייה שתופתעו לפגוש באמצע המדבר אחרי הליכה ממשוכת לבד ביום שרב. בישולי הדרך מתובל ב-5 ק"ג ניסיון עשיר, 6 טון אהבה, הומור קצוץ דק וקורט חול ואבק. הספר המיוחד והידידותי הזה מקיף יותר מ -100 מתכונים לבישול בשטח - במדורה, בגזייה, בפויקה, בטאבון ובעוד אמצעים מעניינים ומועילים. עם גישה המבינה לנפשו של בשלן מתחיל ממש כשם שהיא מזדהה עם עולמו של רודף האתגרים הקולינריים, בישולי הדרך הוא ספר חובה לכל מי שמתכנן לארוז תיק ולצאת לטיול מתובל וטעים בטבע. גלעד מאירי, מיטיב לסת שאוכל ומטייל כבר יותר משלושים שנים, הוא טבח מנוסה ובשלן הרפתקני אשר נוהג לחצות גבולות בחיפושיו אחר מנות השטח האידיאליות. גלעד טייל ומטייל רבות על פני הגלובוס, ובין השאר הרחיק להודו, ללאוס, לסין, למיאנמר, לסרי לנקה, לתאילנד, לניו זילנד, למקסיקו, לקנדה ולארצות הברית, אבל מבחינתו אין כמו לפצח זרדים למדורה בארצנו הנהדרת....

קרבת מקום הוא שמה של אנתולוגיית שירי תפילה ישראליים שנערכה ע"י חברי קבוצת "כתובת" - ד"ר גלעד מאירי ונועה שקרג'י. קרבת מקום היא אנתולוגיה המבקשת בראש ובראשונה לחבר שוב בין המשורר ובין הקהילה בתוכה הוא פועל. בניגוד לזמנים עברו, בהם לכל קהילה היה משורר (פייטן) בעלת פקיד רוחני, כיום משורר זה אינו מחובר יותר לקהילה שלו. תפקידו של המשורר הפייטן בתוך חיי הקהילה היה לחבר תפילות רלוונטיות עבור הקהילה ולפייט אותן בבית הכנסת לפני או במהלך התפילה הקאנונית. תפילות אלו נועדו בכדי לחבר את הקהילה לתפילה הקבועה ע"י תפילה רלוונטית, חדשה, לא מוכרת. כיום, מקומו הרוחני של המשורר בתוך קהילתו, אבד וגם הקהילה איבדה את אותן תפילות חדשות, רלוונטיות המסייעות בחיבור לטקסט התפילה העתיק. קרבת מקום מבקשת לחדש את הקשר הזה, בין המשורר ובין העם. העובדה שמעל לארבעים משוררים בישראל כתבו שירי תפילה מוכיחה כי הקשר הזה עודנו חי ושהמשורר עדיין רלוונטי לקהילתו. קרבת מקום כוללת מאה שירי תפילה המחולקים לשערים נושאיים: תפילות להצלה, למלחמה, לבריאות ולמת, תפילות למשפחה, תפילות לעבריין, תפילות לשיפור המידות האנושיות והאלוהיות, סליחות, תפילות שמאניות (המופנות לטבע) וכן תפילות לאהבת האל. בין המשוררים הלוקחים חלק באנתולוגיה נמנים דוד אבידן, גבריאלה אלישע, אורי ברנשטיין, חיים גורי, יאיר הורוביץ, יונה וולך, יצחק לאור, גלעד מאירי, אגי משעול, רוני סומק, רמי סערי, חביבה פדיה, חוה פנחס-כהן, אדמיאל קוסמן, אסתר ראב, דליה רביקוביץ', בני שבילי, פנחס שדה ושז. קרבת מקום היא חלק מתהליך ארוך המבקש למפות את השירה הישראלית הנכתבת בארבעים השנים האחרונות ולהגיש אותה לקורא באופן ברור ואטרקטיבי על מנת לעודד קריאת שירה בחברה הישראלית ולחזק את מעמדה של השירה בישראל. על העורכים: ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם 7 ספרים, מהם שלושה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים ושתי אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל ובתפילה (כעורך שותף). הוא חבר בקבוצה הספרותית, "כתובת" ומנהל ומייסד (עם "כתובת", 2002) של המוסד הספרותי, "מקום לשירה" (www.poetryplace.org). מעורכי וממייסדי כתב העת "כתובת". חתן פרס ראש-הממשלה (2008). נועה שקרג'י (1989, ירושלים) עורכת שותפה של אנתולוגיית שירי התפילה "קרבת מקום", חברה בקבוצה הספרותית "כתובת" ומפיקת הפרויקט "מקום לשירה". סטודנטית בחוג לספרות עברית באונ' העברית בירושלים....

גּוֹל עַל­ ה' דַּרְכֶּךָ תהילים לז, ה כמאה שנים עברו מאז החלו אנשי היישוב לכַדְרֵר על פני מגרשי הארץ הקדושה עד לזמן הזה ובשעה טובה המועד הגיע כמו רגעי שיא אחרים (מעטים, יש לומר) בתולדות הכדורגל הישראלי: עלייתה על המגרש של אנתולוגיית כדורגל. זהו רגע מיוחד עבור השירה העברית שנראה שעתה יותר מִתמיד פתוחה למשחקי צירופים לא שגרתיים, כעין זה שבין כדורגל לשירה. קורה פנימית בעריכת גלעד מאירי היא אנתולוגיית שירי הכדורגל הראשונה בישראל. באנתולוגיה 38 משוררים ומתרגמים ו־49 שירים, חלקם מחזורים. כמו־כן מוצגות בספר תשע עבודות אמנות של שמונה אמנים ישראלים. יש בה עשרים ושבעה משוררים מישראל, ותיקים כצעירים . ברוח הגלובליזציה נבחרת המשוררים כוללת חיזוק זר מן הליגות הבכירות של משוררי העולם: חתן פרס נובל שיימוס היני, פול דורקן (אירלנד), צ'רלס בוקובסקי, כריסטופר מריל (ארצות־הברית), אדוניס (סוריה), אווה ליפסקה (פולין), יי שא (סין) וזולטאן יקלי (הונגריה). מפתיע לראות עד כמה פופולרי הכדורגל, ובכל זאת כמה מעטים המשוררים הכותבים עליו. אך ברגע שפרצו המשוררים וחצו את הקווים הספרותיים מהמועדון האקסקלוסיבי של השירה הלירית המובהקת אל עבר המועדון השכונתי של שירת כדורגל - התוצאות מקוריות ומרגשות. בעצם, אין על מה להלין; בסופו של דבר, הכדורגל הוא הספורט המיוצג ביותר בשירה העברית. שירו של נתן אלתרמן (1936) המובא כאן הוא כנראה שיר הכדורגל העברי הראשון והוא מתאר, איך לא, פיצוץ משחק. עם זאת, למרות שזהו שיר מוקדם נראה שרוב שירי הכדורגל בישראל נכתבו בעשר השנים האחרונות. זה אולי מלמדנו על ניסיונות בעיטה יותר נועזים ומסובבים של משוררים עכשוויים מעל חומות השירה העברית המסורתית. אולי זהו שיקוף עמוק הנוגע לשינוי בזהות של המשורר הישראלי ובתרבות הישראלית בכלל. האנתולוגיה מחולקת לשערים, כמו באצטדיון, אלא שכאן אין יציע מנויים: כולם שווים. תרגום האנתולוגיה לשפת השערים מחדד את הבחירות האמנותיות של המשוררים. רובם העדיפו לעסוק בכדורגל במספר מצומצם של הקשרים, למשל, אקסטזה (שער ראשון), משפחה (שער שני), זיכרונות ילדות (שער שלישי), וכדומה. לצד העורך סייעו רוני סומק, כיועץ האמנותי של הספר; ואבי סבח, אוצר האנתולוגיה....

סיר הפויקה ו"תופעת הפויקה" כבר מזמן אינם נחלתם הבלעדית של קומץ משוגעים לדבר. הניחוחות המזמינים, ההתנסויות הטעימות והחברותא גרמו לפויקה לחצות גבולות ולהפוך מקדירת פלדה אנונימית לידוען אמיתי. הספר מתאים לכל שוחרי הטבע והאוכל, שלא פחות משהם מעריכים ארוחה טובה במסעדת שלושה כוכבים, הם משוכנעים שארוחה תחת שלושה מיליון כוכבים היא חוויה טעימה ונעימה במיוחד. בין אם אתם מאובזרים במטבח שטח לתפארת מדינת ישראל בתא המטען, ובין אם אתם מתכננים לפצוח בהתנסות הפויקה הראשונה שלכם, עשרות המתכונים שבספר ירעננו ויחדשו את הארסנל הקולינרי שלכם, ויחמשו אתכם ביצירתיות, אתגר והרפתקאות טעימות בכל יציאה לשטח. ...

גלעד מאירי, יליד ירושלים (1965). מוסמך החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. שיריו, תרגומיו וסיפוריו הקצרים התפרסמו בכתבי עת שונים....

"מר כהן, אמר יקר, אתה יודע, הסיפור שלי זה לא משהו, זה מהחיים, אבל אני מבקש שתשמע אותו." (עמ' 10)בשמו של האזרח, יקר, תובע גלעד מאירי את זכותו של הסיפור מהחיים להישמע. במובנים רבים, סיפוריו של מאירי בקובץ הפרוזה הראשון שלו, הן אכן "לא משהו", כמעט לא סיפורים: כאלה שאין סיבה מיוחדת לכתוב אותם, סיפורי סתם. אך אם הסתם הוא התרגום העברי לאיד הפרוידיאני - הרי שאין כמו סיפוריו של מאירי לצותת לאיד הקולקטיבי, להעלות על הכתב את ה"סתם" המבקש לצאת לאור.המשרד לסיפורי הציבור פורש לפנינו קרנבל ססגוני: אנשי שירותים ופקידות, אוהדי כדורגל, חיילים ופועלים - גיבורים - לרגע של דרמות מקומיות; פסיפס של תודעות חיות: פועלות, חושבות, מסתבכות, מדברות, אך אינן יודעות לתת פשר פסיכולוגי לעולם שבו הן תקועות. בסיפוריו של מאירי מתמזגים המספר המודרני עם מספר הסיפורים העממי ומכוננים יחדיו סוציאליזם של שפה.אפרת מישוריגלעד מאירי הוציא לאור שני ספרי שירה בהוצאת כרמל: פגני אורגני (2003, זכה בפרס ירושלים לספרות יפה ע"ש המר) וזעזועים בג'לי (2006). חבר בקבוצת משוררי "כתובת" ומנהל את פרוייקט "מקום לשירה" בירושלים. ד"ר לספרות עברית: מחקרו עסק בשירת דוד אבידן. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עברים לשנת 2008 (תשס"ה)....

סונט בגט הוא ספרו ה־ 12 של גלעד מאירי. מאירי הוא ד”ר לספרות, העורך הראשי של "מקום לשירה" ומנהל שותף של בית הספר לאמנױות המילה. מאירי זכה במספר פרסים ספרותײם וביניהם פרס ראש הממשלה (2008) ופרס אקו”ם (2012)....

ננופואטיקה 32 מוקדש לשירה סורית בת זמננו (1950 – 2022). זהו פרויקט תרגום ייחודי ואקטואלי בעצם ההתייחסות למשוררי זמננו וגואל שירת מופת ערבית רעננה מאנונימיות. הגיליון הוא מבחר מוקפד רב עוצמה הודות לשילוב וירטואוזי ואקטואלי בין אימי המלחמה והקיום תחת משטר טוטליטרי לבין הומור שנון (חלקו הומור עצמי) וארוטיקה. בגיליון 78 שירים מאת 17 משוררים ומשוררות סורים, חמישה מהם סורים-כורדים. לכל משורר מוקדש ערך ביוגרפי קצר. רוב השירים תורגמו על ידי עידן בריר ודניאל בהר. יותם בנשלום תירגם משירי ניזאר קבאני ויש מחווה לתרגומי ששון סומך לשיריי מוחמד אלמארוט. בסוף הגיליון מאמר מכונן ראשון מסוגו בעברית מאת החוקר והמתרגם דניאל בהר. המאמר מתמודד עם שאלה מהותית ביחס למושג הפואטי-היסטורי שירה סורית: לאור השסעים, העדות הרבות וההיסטוריה האלימה של החברה הסורית, האם אכן יש ישות שניתן לכנותה שירה סורית? על מנת לתת מענה לסוגיה זאת המאמר ממפה באופן תמציתי ומרחיב דעת את הזרמים העכשוויים בשירה זו. ננופואטיקה 32 הוא חלק מסדרה לאומית הכוללת שירה עכשוויות מעיראק, רוסיה וצרפת (ננופואטיקה 17, 21, 28 בהתאמה)....

מחאת כפיים היא אנתולוגיה חדשה של שירה חברתית בעברית. האנתולוגיה כוללת 147 שירים של 86 משוררים ומשוררות, המבטאים מנעד מורכב של תופעות חברתיות ונעים על הציר שבין זעם והומור, תמיד כדי להביע מחאה נגד עוול ודיכוי. הספר מחולק לכמה שערים: רעב, עוני, תנאי עבודה, עובדים זרים, אבטלה, קבצנים, קפיטליזם רגשי, צרכנות, מצוקת דיור, אלימות במשפחה ומצוקתו הכלכלית של המשורר. עורכים: גלעד מאירי, נועה שקרג’י, דורית ויסמן...

אדוניס יוחאי אופנהיימר יאיר אלדן רועי צ´יקי ארד עינה ארדל שמעון בוזגלו צ´רלס בוקובסקי גיא בן-ארי מואיז בן הראש ורדה בן-חור אלן גינזברג דניאל גלפרין בת שבע דורי-קרלייה פול דורקן שי דותן בוב היקוק דורית ויסמן אריאל זינדר שמעון זנדבנק יובל יבנה שי יחזקאלי יניי גלעד מאירי אגי משעול ינאי סגל רוני סומק וואלס סטיבנס צבי עצמון מרב פיטון אדמיאל קוסמן ישעיהו קורן טוביה ריבנר יעל שאול בני שבילי ליאור שטרנברג צביקה שטרנברג ראובן שניר...

שיר השרירים, אנתולוגיית שירי ספורט היא אסופה של שירת ספורט עברית ראשונה מסוגה. רוב השירים נכתבו בשלושים השנים האחרונות. האנתולוגיה כוללת 90 שירים, שמוינו לחמישה פרקים: אתלטיקה, בריכה, ענפי לחימה, התעמלות ומשחקי כדור שונים. בספר 46 משוררים ובהם ותיקים וצעירים: דוד אבידן, שלמה אביו, מרים איתן, יוחאי אופנהיימר, דרור אלימלך, נתן אלתרמן, דניאל באומגרטן, אלכס בן-ארי, מואיז בן הראש, פיצ’י יהורם בן מאיר, יקיר בן-משה, מעין לוי בן סטון, פרץ-דרור בנאי, אורי ברנשטיין, חמוטל בר-יוסף, חיים גורי, מרדכי גלדמן, שי דותן, ריקי דסקל, תום הדני, יהודה ויזן, יהודה לייב ויטלזון, רפי וייכרט, שלמה וִינר, יורם וֶרֶטֶה, תהילה חכימי, רחל חלפי, עמיחי חסון, תמר לוסטר, צביה ליטבסקי, גלעד מאירי, אופיר נוריאל, טל ניצן, סבינה מסג, אגי משעול, רוני סומק, יהודה עמיחי, דן פגיס, גיורא פישר, ישראל פנקס, גיא פרל, טוביה ריבנר, רונית בכר שחר, אילן שיינפלד, טל שמור, יוסי שריד. עורך: גלעד מאירי...

זכות השביתה הציפור שרה אך אין קול. הכדור חודר לשער אך אין גול. הזמן עובר אך אין זמן. ובכל זאת לא יפטרו אותי פועל פשוט בן מעמד הפעלים. גלעד מאירי הוא חבר בקבוצה הספרותית כתובת ומנהל את מקום לשירה. הוא מעורכי כתב העת כתובת. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירת דוד אבידן. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עברים (2008) ופרס ירושלים לספרות יפה ע"ש זבולון המר (עיריית ירושלים, 2001) עבור כתב היד של ספר ביכוריו, פגני אורגני....

שירת דוד אבידן היא כלשונו "מִזְרָקָה נִפְלָאָה שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה קִינֶטִית". הר געש סימפטי, פרי מחקרו של גלעד מאירי, מנסח בבהירות את פואטיקת אבידן, ומשרטט מחדש באורח מקיף, מעמיק ומעודכן את קווי האורך והרוחב של מפת השירה הישראלית. הספר מתאר את ראשית הפרינג' בשירה הישראלית ואת הדומיננטות והנרטיבים המרכזיים שלו, באמצעות דיון בפרודיה, בהומור, באוונגרד ובעידן החדש. עולם המושגים הרענן של המחקר מטביע בשיח הספרותי העכשווי מונחים מקוריים של המחבר כמו פופואטיקה, ננו-פואטיקה ופופיוט. זהו ספר חובה למשתמש בשורות הקצרות של השירה ובשורות הארוכות של המחקר. ד"ר גלעד מאירי הוא משורר, סופר ועורך. מנהל בירושלים את מוסד הספרות "מקום לשירה". חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול (2008) ופרס ירושלים לספרות יפה על שם זבולון המר עבור כתב היד של פגאני אורגני, תחרות בעילום שם מטעם אגף התרבות של עיריית ירושלים (2001). ספריו של גלעד מאירי 2003. פגני אורגני (שירה), כרמל, ירושלים. 2006. זעזועים בג'לי (שירה), כרמל, ירושלים. 2008. כְּתֹבֶת (שירה – עם כל קבוצת כתובת), אבן חושן, רעננה. 2008. המשרד לסיפורי הציבור (סיפורים קצרים), כרמל, ירושלים. 2009 (עורך). קורה פנימית: אנתולוגיית שירי כדורגל, מדיה 41 בע"מ, תל אביב. 2010. חיפוש מתקדם (שירה), כרמל, ירושלים. 2011 (עורך שותף עם נועה שקרג'י). קרבת מקום: שירי תפילה, ידיעות ספרים....

ננופואטיקה 1 היא אנתולוגיית שירי משוררי מטר על מטר 2013, פסטיבל ירושלים לשירה הששי. בספר 47 שירים, רובם פרסום ראשון, שנבחרו על ידי המשוררים. זהו ספר של פואטיקה ננסית (ננו ביוונית). השירים באורך של עד שש שורות (למעט חריגים שנבעו מכך שלמשורר לא היו שירים קצרים) ובעלי תבניות שונות: הייקו, קופלט, מכתם, מרובע, חמשיר ולרוב צורות חופשיות. ננופואטיקה היא תופעה ספרותית מובהקת של תקופתנו. מקורה בין השאר במפגש בין אסתטיקה יפנית מינמליסטית לטכנולוגיה מערבית – מפגש בעל תקדים היסטורי. האימפרסיוניזם הניב סינתזה מקורית בין אמנות יפנית לטכניקת הצילום. בציור המסורתי המערבי לא היה נהוג לחתוך את האובייקט המעוצב על ידי המסגרת, אלא שבציור היפני המסורתי ובצילום זה היה אפשרי. הציור האימפרסיוניסטי אימץ את המוטיב האמנותי הזה כחלק מהניסיון האסתטי לשקף את רגע קליטת האימפרסיה. כמאה לאחר מכן המפגש בין אמנות יפנית לטכנולוגיה מערבית הניב שוב סינתזה דומה – הפעם בשירה: שילוב בין הייקו לבין כותרת עיתונאית, ולימים המסרון, התגובית והציוץ. על רק התפתחות העידן החדש המודרני בשנות ה-60 של המאה ה-20 נקלטה במערב שירת הייקו והפכה לתופעה מרכזית. ההייקו השתלב בשיח המבזקי והקליפי של כלי תקשורת המוניים והיה לשיר הננופואטי. אנתולוגיות ננופואטיקה ילוו מעתה את מטר על מטר, סוג של קונפטי פואטי על הפסטיבל. ...

ננופואטיקה 20 הוא גיליון חופשי, מה שמעניק לו אווירה פוליפונית ולא אחת קרנבלית. נושאיו המרכזיים — מחאה פוליטית, אהבה, הורוּת, אמונה, מסעות, פסטורלה וארספואטיקה — מעוצבים לעתים באופן לירי ונשגב, למשל באמצעות בוננוּת הייקוּאית ולעתים באופן הומוריסטי ומחוספס, למשל באמצעות פרודיה, סאטירה ואיגיון....

מדיטציה קוֹל פְּנִימִי אוֹמֵר עַמוֹד מֹחַ הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת הוא ספר שיריו השביעי של גלעד מאירי. זהו ספר המשקף התפתחות והשתחררות של הפואטיקה של מאירי מהשיר הקצר והגבישי, ובעיקר, מהחיפוש אחרי האידיאה של השיר והחלפתו בהליכה אל עבר השיר הפראי, האקספרמנטלי, הנושם, והמשוחרר. שירי הספר קצרים במפתיע וארוכים במפתיע, משתטים במפתיע, ונזכרים במפתיע. הם נעים על ציר רחב של נושאים וסגנונות, ומעבדים חוויות עתיקות, מן הילדות, בית הספר היסודי, השירות הצבאי, לצד דיברור של חוויות טריות מאוד: מות האב, מגפת הקורונה, המצב הישראלי, וכנהוג בשירת מאירי, כל אלו מלווים במחשבה עמוקה על כתיבה בכלל ועל השירה העברית בפרט. ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 19 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה ושש אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתי אסופות), בספורט, בבית ספר, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף); ספר שירי ילדים: שובבים שווים, ספר האלפבית החברתי; המשרד לסיפורי הציבור (סיפורים קצרים); פופואטיקה, ספר מסות ומאמרים; תרגום של מבחר שירים מאת המשורר האנגלי גאווין יוּאַרְט. מנהל שותף עם נועה שקרג'י של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה. ...

מסימניו של הגיליון הנוכחי היא הפנייה אל התרגום, שכמעט לא יוצג בשני הגיליונות הקודמים. סגולה מפתיעה של השירה הקצרה היא שדומה כי במקרה שלה הפּחת המובנה שבעצם פעולת התרגום קטן משמעותית. המטפחת, אפשר אולי לומר, דקה יותר, כאילו אינה מספיקה להתעבות, ולכן הנשיקה לחה ומסעירה יותר. מתוך מפעל התרגומים הנמשך של המשורר עטור השבחים ליאור שטרנברג מהשירה הבריטית והאמריקאית בת זמננו אנו מביאים שלושה שירים ליריים קצרים של המשורר האירי מייקל לונגלי, ושיר של המשורר הוולשי המנוח ר.ס. תומאס. בחטיבת ההייקו, סוגה שבה יש לכתב העת עניין מיוחד, אנו נרגשים להביא מתרגומיו מיפנית של המתרגם, החוקר והמשורר איתן בולוקן לשניים מן הגדולים שבמשוררי ההייקו, באשו ואיסה, בשירים שמעולם לא תורגמו לפני כן לעברית. לצידם מובאים תרגומים של דרור בורשטיין למשורר הייקו אמריקאי בולט בן זמננו, גארי הות'ם. עוד בחטיבת ההייקו שירים מאת רועי צ'יקי ארד וצמד של המשורר גיא שקד. אנחנו שמחים על ההזדמנות לתת שוב מקום לחטיבה משמעותית של שירה קצרה של משורר מוכר. הפעם זהו בנימין שבילי, שממשיך לשרטט את דרכו הייחודית, רוחנית ופואטית, בסִדרה של שירי פנייה עזים אל ישות אלוהית חדשה־עתיקה: יֹוָה....

ננופואטיקה הוא כתב עת לספרות קצרה, מקורית ומתורגמת: שירה, פרוזה ומאמרים. כתב העת הוא משב של רוח הזמן, גל ספרותי קצר, אולטרה סגול. ננופואטיקה מעניק חיבור לשוני, רוחני ומהיר, כשל מנטרה, קפיצת דרך תרבותית בחיים הומים: שאיפת ספרות בנשימה אחת. הוא בו זמנית התכווצות אסתטית, אולי אף חרדתית, ואבחת שחרור וירטואוזית כנגד תופעות בולמיות כגון גלובליזציה, תאגידי ענק ותקשורת המונים, פנדל אל לב הרשתות והמרשתות. ננופואטיקה איננו נגד הטקסט האחר, רב השורות והמלל. מכאן למרות שהאורך קובע בכל הנוגע לפרסום, לפי סעיף קטן-גדול ועדת חריגים תקבע הקלות במקרים יוצאי דופן. בתמורה למעטפה שקופה מתחת לשולחן המערכת ניתן להטות מעט את כללי המשחק לכיוון אנטי-ננופואטי. גיליון זה הוא השני בשרשרת. הראשון יצא לאור במסגרת מטר על מטר, פסטיבל ירושלים לשירה 6 (ספטמבר 2013) וכלל שירים של משוררי הפסטיבל. הפעם מכיל הגיליון שירים וסיפורים מאת 24 יוצרים בני דורות שונים ושלושה מאמרים העוסקים בפגמי הננופואטיקה ובשאלת הייצוג המזרחי בסדרת ריתמוס. כמו כן, בגיליון ננו-ריאיון עם זלי גורביץ' ותפזורות הייקו. אנו מזמינים אתכם לנוע בצד הדרך הספרותית הראשית, בשביל העוקף ביחד עם מסתננים, מחפשי עבודה רוחנית, פליטים פואטים, מבריחי זהב ועצלים מקצרי דרך....

תמר לוסטר דואר רשום תַּחַת שֻׁלְחָן הַמִּשְׂרָד זוֹרֵם נָהָר כָּמוּס הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל וְאֵין שׁוֹמְעִים דָּבָר לְבַד מִשְּׁאוֹן הַמַּיִם. בַּצָּהֳרַיִם מְגַלְגְּלִים הַצִּדָּה כִּסְאוֹת מִשְׂרָדִיִּים נָשִׁים פּוֹרְשׂוֹת רִשְׁתוֹת דַּיִג עַל הַגָּדוֹת וּמְיַבְּשׁוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ דָּגִים וְסַרְטָנִים. אֲנִי לוֹקַחַת דָּג אֶחָד, מַטְמִינָה בְּמַעֲטָפָה עִם בּוּל יָרֹק שֶׁל דֹּאַר רָשׁוּם וְשׁוֹלַחַת לְמִשְׂרַד הַפְּנִים. ננופואטיקה 9 מתמקד בעיקר בשירה מקומית צעירה ומשקף את רוח התקופה: בגיליון 58 יוצרים, רובם ישראלים, 27 מהם טרם פרסמו ספר שירה. בצד נושאים מסורתיים וגבוהים של אהבה, מוות, צבא, ילדות, משפחה, הגות וכדומה, יש נושאים פופואטיים כגון, ספורט, אמנות רחוב וטכנולוגיה. בהתאם לגיוון הנושאי, יש גיוון סגנוני: לירי, אקספרמנטלי, אוונגרדי והומוריסטי. אמנם, רוב שירי הגיליון מעוצבים בצורה חופשית, אולם יש מבחר רחב למדי של שירי הייקו שנכתבו במקור בעברית (טלי אשר, שיר דהן, שמעון זייפר, בעז יניב, צביה ליטבסקי, גיא שקד) ומתורגמים (פרדי בן ארויו, אלן גינזברג, לנגסטון יוז וג'ק קרואק), שמונה סונט מילה (רות אשור, ישראל ורמן, גלעד מאירי ורוני סומק) וקורט שירה בפרוזה (יונדב פרידמן). כמו כן, בגיליון משולבים 16 תרגומים מאנגלית: בן ארויו, ויליאם בלייק, גינזברג, יוז וקרואק, אשר כאמור, רובם הייקו. גיליון החורף של ננופואטיקה 9 הוא בגדר שבר ענן ננו; טפטוף פואטי על פני המרחב הספרותי הישראלי. קיראו ותהנו, גלעד מאירי, אלכס בן ארי, נועה שקרג'י...

יש משוררים שמאמינים שעבודת המשורר היא התמודדות בלתי פוסקת עם חדלונו הקרב ובא, שהרי החי הוא מת שאינו מכהן. המשורר מבקש להשאיר אחריו ספר, שיר או לפחות פתגם סיני עתיק שיאפשר לו לכהן בשני העולמות, החיים והמתים. באופן פרדוקסלי, דווקא הטקסט הספציפי, ההווה והקצר, שנראה שהנצח אינו מעניינו, דווקא הוא נשיקת עד במצח הנצח. לאור ההבנה הזו אנחנו מתמודדים עם הטקסטים הרבים שמגיעים למערכת, עטופים בחוויית הויראליות והשרידות של הזן הקצר. האווירה החטיפית של הטקסטים האלה מתעתעת: מה כבר יקרה אם נדחה או נפרסם שיר קצר שאינו תואם את החיפושים שלנו ? הוא עלול לשרוד, להתפתח, ובסופו של דבר להשפיע: לייצר אווירה, קהילה, אופנה. זו נקודת מוצא של אמון ונאיביות הכבדים יותר מהטקסט עצמו, אך עדיין קיימת בה מידה של אמת. לכן אנו שואפים לפרסם ולהציע טקסטים קצרים שיש בהם אסתטיקה שהיא מעבר לפואנטה, היעדר פואנטה, מבט צלול, כאלה שמתמודדים עם המוסכמה הפתגמית, המבודחת והחידתית של טקסטים קצרים. אלו מרבית השירים שנבחרו לגליון הזה, המכיל לצד שירים בודדים גם כמה חטיבות בעלות עניין מיוחד: מקבץ שירים ננופואטיים מספר של אורי ברנשטיין שטרם ראה אור; מבט חוזר בקלאסיקת ננו של יונתן רז-פורטוגלי שהוחמצה בשעתה; המשך פרויקט משניות השירה של נועה שקרג'י ועמיחי חסון; במסגרת העניין הנמשך של כתב העת בשירת הייקו אנחנו מביאים, לצד שירים של ליאת קפלן, רועי צ'יקי ארד ואחרים גם שני פרויקטים המאתגרים את גבולות הסוגה: מקץ שירים מתוך 'קוד', הכותב באמצעות אלגוריתם מחשב מחדש את התורה כאוסף שירי הייקו, ופרויקט הבוחן האם וכיצד ניתן ללמד מחשב לכתוב שיר הייקו, מאת יעל נצר ואלכס בן ארי....

למה הקנאביס מעורר תגובת רעב תמידי? איזה שמן מאכל משמש הנשא הטוב ביותר לרכיבים הקנאבינואידיים? כמה זמן יעבור מהאכילה ועד שתורגש השפעת הקנאביס שבמזון? האם עדיף שהקנאביס יוסווה בטעם המנה או דווקא יבליט את טעמה? ועד כמה באמת קיימים מאכלי קנאביס נוספים מלבד עוגיות הבראוניז הידועות? הספר "מאנצ'יז" הוא מעין מדריך ידידותי ומקיף לבישול עם קנאביס ולחוויית המאנצ'יז המתלווה לצריכת קנאביס. הוא נוסק למחוזות קולינריים ותודעתיים חדשים, טעימים ומרתקים; הוא מגלה כיצד להפוך רכיבי מאכל בסיסיים לנשאי תכונותיו המרפאות של צמח הקנאביס; הוא מלמד כיצד להטמיע את אלה במתכונים טעימים ומרוממים - בריאים ומזינים כמו גם מושחתים ומנחמים. מצאו את הטבח שבכם גם כשאתם נמצאים תחת השפעה, הסתייעו ברעיונות פשוטים ויצירתיים, נצלו את החוויה החושית המועצמת, ותנסו בסימפוניות טעמים במנעד עשיר ולא שגרתי. עם תמונות מרהיבות, יותר ממאה מתכונים ואוסף עקרונות וכללי מפתח לשף הקנאביס המתחיל - הספר "מאנצ'יז" הוא המציאה המושלמת שבקצה החיפוש אחר אירוע קולינרי ברמות אחרות ובגבהים אחרים. הספר יצא במקור באנגלית בשם:High Cookery: Your Guide For Cannabis Cooking And The Munchies...

שיר ללא כותרת / צ'רלס סימיק מאנגלית: ליאור שטרנברג אֲנִי אוֹמֵר לָעוֹפֶרֶת "מַדּוּעַ הִרְשֵׁית שֶׁיִּצְּקוּ אוֹתְךָ לְקָלִיעַ? הַאִם שָׁכַחְתְּ אֶת הָאַלְכִימָאִים? הַאִם אִבַּדְתְּ תִּקְוָה לַהֲפֹךְ לְזָהָב?" אִישׁ אֵינוֹ עוֹנֶה. עוֹפֶרֶת. קָלִיעַ. עִם שֵׁמוֹת כָּאֵלֶּה הַשֵּׁנָה עֲמֻקָּה וַאֲרֻכָּה. מתוך דבר המערכת: […] מהו הציר המחבר בין קנו של 1960 לס(אי)כומים הממוחשבים של אדלר, מדוע כל זה קשור לננופואטיקה, ומדוע חשוב להיפגש עם היצירות הללו בַּכאן ועכשיו הספרותי שלנו? נאמר זאת, איך אחרת, בקצרה: דברים מסעירים מתרחשים בשירה האמריקאית בפרט והעולמית בכלל בעשורים האחרונים. תקציר העלילה: לא צריך לייצר טקסטים חדשים; יש די טקסטים ישנים שאפשר למחזר. אפשר להפסיק לכתוב ולהתחיל להרכיב, כלומר לברור טקסטים או חלקי טקסטים קיימים וליצור מהם טקסט חדש; או לקחת טקסט קיים ממש כמות שהוא, ורק למקם אותו בהקשר חדש. ואם בכל זאת לכתוב, מוטב להניח למחשב לבצע את המלאכה ורק לערוך את התוצאה, אם בכלל. כתיבה קונספטואלית, כתיבה אי־מקורית (uncreative writing), כתיבת רֶדי מֵייד, ניכוס (appropriation), כתיבה אוטומטית – המהפכות הללו, שבאמנות הפלסטית הן כבר חדשות ישנות, הגיעו בעשורים האחרונים באיחור גדול אל הכתיבה. רישום בקו דק שהחל, נניח, באוליפו, צמח בימינו לציור רחב יריעה במשיכות צבע עזות […] עוד בגיליון: שירים חדשים של שמעון בוזגלו, שי דותן, נדיה עדינה רוז, עינה ארדל, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג ורבים אחרים, ביניהם גם קולות חדשים ומעוררי תיאבון כמו גל כהן ושי מנדלוביץ'. ליאור שטרנברג מציג בגיליון כמה תרגומים מפתיעים של שירי מרילין מונרו ותרגומים משירי צ'רלס סימיק, פול דורקן והמשוררת האמריקאית ואושיית הטוויטר קימי וולטרס. גלעד מאירי ממשיך בפרויקט התרגום של שיריו הקצרים של אלן גינזברג. בגיזרת ההייקו מופיעים שירים מאת איתן בולוקן ורועי צ'יקי ארד, ותרגומים של הייקו אמריקאי מובחר ובן זמננו בתרגומו של דרור בורשטיין....

בסביב הבית כבר אין חיות בר הוא מבחר מקיף משבעת ספרי שיריו, מספר ביכוריו פגני אורגני (2003) ועד למעל חמישים שירים חדשים בספר זה. הביקורת תיארה את שירתו כרבת פנים: מחוספסת ומלוטשת, אוונגרדית וקלאסית. המבחר משקף עומק לשוני, תימטי והיסטורי ויצירה מגוונת בנושאיה כגון אהבה ומלחמה, ילדים ומשפחה, אמונה ואלוהים, אך גם נושאי פרינג' פופואטיים וחברתיים כגון, כדורגל, ריקודי בטן, חריגות בניה, עברייני צעצוע ועוד. שירתו מעצבת זהות ישראלית עכשווית רב תרבותית בה משתלבים האוניברסלי באמצעות המיתולוגיות היהודית והיוונית ומקורות הינדים-יוגיים ובודהיסטיים ביחד עם הפרטי-משפחתי-לוקלי מהמזרח (סוריה וכורדיסטן) וממזרח אירופה (פולין ואוקראינה). עוגת השכבות הקרנבלית הזהותית של מאירי מעידה על סונר פואטי רגיש המודע לפנים הרבים של האני בעידן הגלובלי. רוחב היריעה בא לידי ביטוי במקביל גם במנעד של צורות כגון, סונט, סונט מילה, פנטום, הייקו, מרובע, פואמה, פיוט ועוד. שירתו עשירה בהומור על סוגיו: פרודיה, אירוניה, איגיון ועוד. זו שירת הגעגוע לטרנסצנדנטי שביומיום, למבט-על בכל סיטואציה, כולל ברגעי התופת, המאפשר שחרור מתוך קבלה של המצב הקיומי ואחדות עם היקום. הגאולה על פי מאירי היא ביכולת האנושית לחוות בכל זמן ומקום את הפואטי כמייצג של קסם הקיום עלי אדמות....

ננופואטיקה 7 הוא גיליון שמחדד בדרך כלל אופי מסוים של השיר הננופואטי המסורתי, זה הגבישי. הגביש הספרותי הוא בעל אופי קשה, מתנגד, שאיננו נכנע לקלות הבלתי נסבלת של אמירה תקשורתית יתר על המידה בשם ערכים צרכניים ושיווּקיים של פופואטיוּת וחמידוּת. אין זאת אומרת שהגבישיוּת נוגדת בהכרח תקשורתיוּת, אלא שהיא דורשת מאמץ של פענוח מהקורא, ולוּ קל, אשר מעניק לחוויה האסתטית מֵמד של תהליך, קרי, של שותפות בין הכותב לקורא שיש לה עומק סביר. בגיליון יצירות מאת 37 יוצרים, רובם המכריע משוררים. כמחציתם משוררים צעירים, קרי, כאלה שהוציאו לאור עד שני ספרי שירה. בכתב העת קולות רעננים בין השאר הודות לאקספרימנטים פואטיים של משוררים. עורכים: נועה שקרג'י, גלעד מאירי....

לאין שיעור עוסקת בשירה עברית המתמקדת בבית הספר, מיסודי ועד לתיכון. היא מתארת מערכות יחסים בין מורים לתלמידים מנקודות מבט שונות. זו אנתולוגיה של שירה אזרחית ומקומית המתארת כמיהה של מורים ותלמידים כאחד להבנה, לקִרבה, להשראה ולשכלול מערכת החינוך ובמקביל ביקורת חברתית על פגמיה, כגון נוקשות, ניכור, סרבול ביורוקרטי וקיפוח. זו אנתולוגיה חברתית ולכן לרוב ביקורתית. עָצמתה הרגשית טמונה בעיקר בתמהיל של כאב וקסם שנמצא במפגש בין המבוגר לצעיר, העבר לעתיד, המציאות לחלום, הז'רגון הבית ספרי ללשון האינטימית....

ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם 7 ספרים, מהם שלושה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים ושתי אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל ובתפילה (כעורך שותף). הוא חבר בקבוצה הספרותית, "כתובת" ומנהל ומייסד (עם "כתובת", 2002) של המוסד הספרותי, "מקום לשירה" (www.poetryplace.org). מעורכי וממייסדי כתב העת "כתובת". חתן פרס ראש-הממשלה (2008). ...

קצת ערכי גלוקוז: בגיליון יש 65 שירים מאת 50 משתתפים. במשתתפים ובמתרגמים: שי דותן, סיון הר שפי, עמיחי חסון, אורית מיטל, אלה נובק, טל ניצן, רוני סומק, דניאל עוז, מרב פִּיטוּן, אורין רוזנר, בני שבילי, ליאור שטרנברג ומתי שמואלוף. יש בגיליון 14 תרגומים משירי מרגרט אטווד, גָּאוִין יוּאַרְט, אי. אי. קאמינגס ועוד. לבסוף, ברוח שירו הידוע של נתן זך (ובפרשנות לא אירונית), נראה שננופואטיקה סוכר נובע מזיקה מהותית, עמוקה, לעיתים סמויה, הקיימת בין שירה למתיקות: "בַּמֶּה לְהַמְתִּיק יָמִים אִם לֹא בְּשִׁירִים"....

בגיליון יש 62 שירים מאת 51 משתתפים: 33 משוררים ו-18 מתרגמים. הוא כולל תרגומים משש שפות שונות (אנגלית, ספרדית, פולנית, סינית, איטלקית, ערבית) ומ-10 מדינות שונות (איטליה, אירלנד, ארגנטינה, ארה"ב, בריטניה, סוריה, סין, ספרד, פולין, צ'ילה), כאשר הרוב מהשירה האמריקאית....

בגיליון נוטלים חלק 35 יוצרים ויוצרות עכשוויים החיים ופועלים בארץ ובעולם. מתוך 73 היצירות בגיליון, 39 מקור, 34 תרגום (מהן שתיים בפרוזה מאת בֶּרְנָאר וֶרְבֵּר). התרגומים מחמש שפות: אנגלית (לונגלי, הוֹנוֹר מוּר, מגאן פְּלַאנְקֶט, רודריגז); צרפתית (לינדה מריה בארוס, וֶרְבֵּר, נטלי קינטן); איטלקית (ולריו מגרלי); ספרדית (אליסה דיאס קסטלו); תורכית (אוֹרְחָן וֶלִי קָנִיק) ומאת תשעה מתרגמים (שלמה אביו, דורית ויסמן, יואל טייב, ליאור מעין, טל ניצן, מרב פִּיטוּן, ליאור שטרנברג, מיכל שליו, מילכה שמולביץ). זהו גיליון החושף לראשונה פרסומים ראשונים של שלושה משוררים צעירים (שושנה סגל, אוֹרִי פלהיימר, ליבי רון), מתרגמת חדשה (שמולביץ) ופנים חדשות מהעולם (מוּר, פְּלַאנְקֶט, קסטלו)....

אילן שיינפלדקליגרפיה עם פרידה מַנְהֶטְן, בָּאֲוִיר, כִּכְתָב סִינִי דַּק,מוּאָר,עַל יְרִיעַת לַיִל רַכָּה: דְּרָקוֹן יוּאַררוֹבֵץ, אָפֵל, עַל סַף הַשִּׁכְחָה. אנתולוגיית שמיים פתוחים היא סילון ספרותי של שירה עברית. בספר 137 שירים מאת 86 משוררים המתארים: חוויות טיסה, צרכנות ותיירות; פגישות ופרידות; קרבות ואסונות אוויריים; ואף טיסה חללית מחוץ לאטמוספירה. מוזמנים להדק חגורות ולהמריא למרחב האווירי של שירת הזמן....

רוני סומקגול ברגל שמאל לזכר פרנץ פושקאש כְּשֶׁפֶרֶנְץ פּוּשְׁקַאשׁ הֵנִיף אֶצְבָּעוֹתכְּאַנְטֶנוֹת עַל גַּג גּוּפוֹאֶפְשָׁר הָיָה לִקְלֹט אֶתקוֹל נְשִׁיקַת הַשְּׁפִּיץ בִּלְחִי הַכַּדּוּר.בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרֶגֶל קָרוֹבלְבֵית הַכְּנֶסֶת. הַדֶּשֶׁא שֶׁלֹּא צָמַח בּוֹהָיָה רַךְ כְּפָרֹכֶת עַל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.לָאֲרָיוֹת שֶׁנִּרְקְמוּ שָׁם הָיוּ רַגְלֵי זָהָב,וּפֶה שֶׁנִּפְעַר לִשְׁאֹג ‘יֵשׁ אֱלוֹהִים’ בְּקוֹל שֶׁרַקאֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ.אֱלֹהִים אֶחָד הָיָה בִּפְנִים, מְגֻלְגָּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה,וֶאֱלוֹהִים אַחֵר, הוּנְגָּרִי, רָץ רָחוֹק רָחוֹק בַּמִּגְרָשׁשֶׁעַד אֵלָיו, כָּךְ הֶאֱמַנּוּ,הִגִּיעַ קוֹל הַשּׁוֹפָרוֹת.  קריאת משחק היא אנתולוגיית המשך לקורה פנימית (2009), אנתולוגיית שירי הכדורגל הראשונה בישראל (עורך: גלעד מאירי. באנתולוגיה 85 משוררים ומתרגמים ו־147 שירים. יש בה 65 משוררים ומתרגמים ישראליים, ותיקים כצעירים למשל: יהודה עמיחי, דוד אבידן, מאיר ויזלטיר, אמיר גלבע, רועי חסן, שלומה חתוכה, ערן הדס, הדס גלעד, אליעז כהן, עמיחי חסון, אודיה רוזנק ועוד. נבחרת המשוררים כוללת חיזוק זר מן הליגות הבכירות של משוררי העולם, למשל: חתן פרס נובל שיימוס היני, פול דורקן (אירלנד), גאווין יוּאַרְט, טד יוז, (אנגליה), חתן פרס נובל גינטר גראס (גרמניה), אדוניס (סוריה), אווה ליפסקה (פולין), יי שא (סין), קְרֶשִׁימִיר בָּגִיץ’ (קרואטיה), זולטן יקלי (הונגריה) ועוד. האנתולוגיה מחולקת לתשעה שערים נושאיים, למשל: אלוהים, משפחה, זיכרונות ילדות, אהבה, מלחמה (פוליטיקה), מוות ועוד. עורך: גלעד מאירי...

שׁוֹבָבִים שָׁוִים, סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי הוּא סֵפֶר שִׁירֵי הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל גִּלְעָד מֵאִירִי (אִיּוּרִים: אֶלִירָן הָרוּשׁ). הַסֵּפֶר כּוֹלֵל 22 שִׁירִים בְּעִקְבוֹת כ"ב הָאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת. כָּל שִׁיר הוּא אוֹת הוֹקָרָה לִילָדִים וִילָדוֹת שׁוֹנִים, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַמַּסָּע הָאַמִּיץ שֶׁלָּהֶם בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה. הַשִּׁירִים מְסַפְּרִים עַל מַסְעוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים בְּהוּמוֹר, בַּחֲרִיזָה וּבְאִיּוּר. מֻזְמָנִים לְגַלּוֹת מִי הֵם אוֹתָם שׁוֹבָבִים וּמַדּוּעַ הֵם שָׁוִים. ד"ר גִּלְעָד מֵאִירִי (1965, י-ם), פִּרְסֵם 18 סְפָרִים, מֵהֵם שִׁבְעָה סִפְרֵי שִׁירָה וְאַרְבַּע אַנְתּוֹלוֹגִיוֹת שִׁירָה הָעוֹסְקוֹת בְּכַדּוּרֶגֶל, בְּבֵית סֵפֶר, בִּתְפִלָּה וּבִמְחָילדיםאָה חֶבְרָתִית (בַּשְּׁתַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת כְּעוֹרֵךְ שֻׁתָּף). מְנַהֵל שֻׁתָּף שֶׁל מָקוֹם לְשִׁירָה וּבֵית הַסֵּפֶר לְאֹמָנוּיוֹת הַמִּלָּה עִם נוֹעָה שָׁקַרְגִּ'י.  ...

בְּעֵינַי הִיא בָּרָה היא אנתולוגיית שירי זנות ופורנו מקיפה, פרי מחקר רב שנים, הכוללת 88 משוררים  ו – 170 שירים. היא מעלה לסדר היום הישראלי סוגיה חברתית, אשר נמצאת בדרך כלל בשולי השיח. זהו ספר של שירת התנגדות אותנטית, רבת פנים, לעיתים קרנבלית ופרובוקטיבית, הלוקחת אותנו למסע אל אסתטיקת החצר האחורית של השירה העברית.  בְּעֵינַי הִיא בָּרָה היא הספר החמישי במיזם אוצר השירה העברית: מנוע חיפוש נושאי לשירה עברית מודרנית....