ביקורת ספרותית על החלום הישראלי מאת רועי צ'יקי ארד
ספר טוב

---

אני מאוד אוהבת את הסגנון הנון-שלנטי של צ'יקי. יש לו קול ייחודי וגם כשהנושאים שהוא בוחר הם מוכרים, עדיין, יש שלו את דרך ההתבוננות המיוחדת שלו. הוא מצליח לכתוב בסגנון שהוא מעט ציני ומצד שני לא פוגעני או מלגלג, ועם איזה צ'ארם של כבוד לגיבוריו, גם לדוחים שבהם.
הספר הוא אסופה של סיפורים, ברובם קצרים, ובו גם שתי נובלות ארוכות יותר: "החלום הישראלי" (הסיפור שנתן את שמו לספר) ו"דומני" (שגרסה שלו פורסמה בכתב העת "מעיין").
"החלום הישראלי" מביא את סיפורה של העיתונאית הנשכנית טלי פאפו, שהופכת לבורגנית עם רגשות מעורבים.
"דומני" מתאר בסגנון מיתמם-בכוונה את המציאות של הסכסוכים הספרותיים בין כתבי העת השוליים בארץ, את ההשפעות הפוליטיות על השירה ולהפך.
אבל הסיפור האהוב עלי הוא הסיפור שעוסק במערכת-בחירות מושחתת בבאר שבע, ומתאר בצור מרעננת את היחס של השלטון והתקשורת גם בדרום הנידח.
ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של עורכת
» ביקורות נוספות על החלום הישראלי