הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 ביולי, 2010
ע"י פל
ע"י פל
הספר נראה, כאילו ניכתב לפי שבלונה מסוימת – עלילה – יש, מתח- יש, תעלומה – יש, חוקר- יש, משולש אהבה- יש, ויחסי מין – יש והרבה מאוד, ולפעמים זה כבר ממש מוגזם ולא ברור מה התרומה לסיפור, שפה רגילה יומיומית. הכל בהתאם לז'אנר הבלשי המקובל והמאוד בסיסי.
הספר ממוקד בעלילה, בניסיון לגרום לה לזרום ומבלי להתעסק מדי באיפיון הדמויות שנותרות "רזות" ושטוחות. גם העלילה נותרת רזה ומאוד פלקאטית ולפעמים לא ברור מדוע הדמויות פועלות כך או אחרת.
אנחנו מוצפים בספרי ביכורים בכלל וכאלה שהוצאו בהוצאות פרטיות בפרט. נראה כאילו כל מי שכותב בלוג מרגיש שיש לו את היכולת והכישרון לכתוב ספר. לאבי אהרון יש כישרון כתיבה ורעיון טוב, אבל בהחלט חסרה היד המובילה, מדריכה ומנחה.
אני מבינה את האילוצים ואת חוסר היכולת להגיע להוצאת ספרים מקצועית שתתרום מניסיונה ומהידע שלה לספר. ואכן הספר סובל מחוסר מקצועיות החל מצורת כריכת העמודים וכלה בהגהה ובעריכה.
הלכתי לבדוק מיהי גלית חתן שרשומה כעורכת ואכן קיבלתי אישור לתחושותיי. היא מוגדרת ככותבת ועורכת בגלובס. כתיבה עיתונאית, תהיה טובה ככל שתהיה, אינה דומה לכתיבת ספר, בדיוק כמו שכתיבת בלוג, ויהיה מוצלח ככל שיהיה, אינה ערובה להיותך סופר מחונן בדיוק כמו ההבדל בן ריצת 100 לריצת מרתון
ואני שואלת למה? מה המניע של אנשים להוציא עוד ספר, ללא ייחוד, ללא ערך מוסף, ללא עומק.
אז למי שבא סתם ספר – בבקשה.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת