אהבתי איך הסופרת מייחדת לכל אחת משלוש הנשים קול משלה, קול כה אופיני עד שלאחר הצגת הדמויות ניתן היה לזהות כל אחת גם ללא הכותרת בתחילת כל פרק.

אהבתי גם את האופן בו כל אישה מתוארת על ידי שתי האחרות יותר מאשר על ידי עצמה. למרות היות הספר פרי ביכורים, התיאורים האלה כתובים ביד אומן.

כמו כן אהבתי את תהליך הפקת הלקחים והתובנות שכל אישה עוברת (או לא עוברת). כמו בחיים, יש כאלה שלומדים משגיאות ומעמידה בנסיונות ויש כאלה שלא; יש כאלה שנשברים ויש שמתחזקים. אחת מהנשים נשברת, אחת נשארת פחות או יותר אותו הדבר ואילו בפי השלישית שמה הסופרת משפט אחד המציין שלאחר חויה קשה מנשוא היא מוכנה לפתוח בתהליך של השלמה והחלמה, ויהיה זה ממושך, קשה וכואב ככל שיהיה.

כיצירת ביכורים זהו ספר יוצא מן הכלל. אני מצפה לעוד.

"בגלל" הספר הזה הלכתי לישון כמעט ב-6:00... לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. הייתי חייבת לדעת איך הוא מסתיים.
שלושה סיפורים של שלוש נשים, שמסופרים כולם בגוף ראשון.
שלוש הנשים (נעמי, תמר וסשה) לא שייכות בדיוק למיינסטרים החברתי של המציאות הישראלית, וכל אחת מהן מספרת על החיים בשוליים מנקודת המבט שלה. וגם - כיצד כל אחת מהן רואה את השתיים האחרות, הן ביחס לעצמה והן ביחס לסביבה.
זהו ספר ביכורים של וסר-אוחיון, אך מדובר בספר בשל ובוגר. הפרקים קצרים וקלים לקריאה, בניגוד לעלילה; הניגוד הזה מטעה לפעמים. הוא לא ממש קל לעיכול - אבל שווה כל דקה של קריאה.

ספר נחמד מאוד.
מה שהכי בולט בספר זה הכישרון של הסופרת
איך שהיא מספרת וכותבת את הספר.
שלוש נשים וכל סיפור בפני עצמו אבל לאורך כול
הספר היה לי מין סוג של צפיה שעכשיו הדמויות יפגשו
ומשהו יתחבר בניהם.
אין ספק שהספר מיוחד.

ספר מקסים ומיוחד!
לכאורה 3 נשים בלי שום קשר אך לאט לאט מבינים תוך כדי הקריאה כמה חייהן שזורים זו בזו..
כמו שאמרתי ספר מקסים ! ועוד ספרה הראשון... סנונית נפלאה! שאפו על התוצאה!
מצחיק ומהנה .. קראתי אותו בשקיקה ביום אחד
מומלץ ביותר!

לטעמי, הספר הזה מצויין. הוא בדיוק באורך המתאים ואין בו מילה אחת מיותרת או חסרה.

להמלצה המלאה:

http://www.global-report.com/sfarim/a343500-מקום-לאהבה-אחת-כלנית-וסר-אוחיון

סיימתי את הספר תוך שלוש שעות וזה כבר מעיד על כמה שהוא מעולה. הסופרת הכניסה שלושה סיפורים מקבילים ששזורים אחד בתוך השני על דמויות בשולי החברה ש"האנשים הנורמלי" פשוט לא מבינים מה ההיגיון לפעולות שלהם.

ספר על השונה בחברה שגורם לך לרצות לאמץ לביתך כל דמות על מנת להקל טיפונת על הסבל שלה. הכתיבה קולחת ומרטיטה, הדימויים מאלפים.
בכלל לא מבינים שזה ספר ראשון. מחכה לראות מה עוד יש לסופרת המוכשרת הזו לספר לעולם.

אני מאד ממליץ על "מקום לאהבה אחת" של כלנית ווסר-אוחיון.
יוצא דופן,לא קל,נשים קשות-יום,ישראל השנייה, 3דמויות נשיות יוצאות דופן,מיוחדות,נסיבות החיים טלטלו אותן,ואין להן מה להפסיד... בהמשך נוצר איזה "קשר" בינהן.. סגנון בוטה אבל כנה, ישיר ובלי חוכמות.מציאותי מאד. כתוב בכשרון רב.כשרון מבטיח של סופרת חדשה. מומלץ !
~[יואב ב"י]~

חיבור מיוחד מאוד בין שלושה סיפורים ושלוש נשים. עוד ועוד חלקי פאזל מתחברים להם ומשלימים את התמונה עם ההתקדמות בספר. ספר קל לקריאה, כתוב בשפה יומיומית ולא מתיימרת, לחיפאים אני בטוחה שהחיבור הוא אפילו נחמד יותר ובטח מעלה זכרונות וחיוכים. אחלה ספר.

למרות שעזבתי את חיפה לפני 35 שנים, ולמרות שלכאורה אני כבר לא קשורה אליה וחיה במרכז הארץ תקופה ארוכה יותר מהתקופה שחייתי בחיפה, עדין כל איזכור שלה או של הקריות, שמבחינתי הם גם חיפה, מושכים אותי בכבלי קסם, המקומות המוכרים, הדמויות, האווירה, מעוררים בי גלי זיכרון חמימים המצדיקים את האימרה שאפשר להוציא את האדם מהבית אבל אי אפשר להוציא את הבית מהאדם.

כשקיבלתי את הספר במסגרת הספר הלבן של הקוראים המשפיעים של ידיעות ספרים, וגיליתי שמדובר בחיפה והקריות, שקעתי לתוכו מהר מאוד והוא ניקרא על ידי בנשימה עצורה, במהלך לילה לבן אחד.

מעבר לעובדה שהסיפור מתרחש בחיפה והקריות ומבחינתי זו כבר נקודת זכות ופינה חמה בלב, יש משהו בספר שניכנס לנשמה ומכניס את הקורא לתוך הסיפור.

האם זו שיטת הכתיבה של מונולוגים קצרים של הדמויות העיקריות, מעין הבזקי תמונות? האם זו הכתיבה המצומצמת שאין בה תיאורים והיא מסתמכת על מאגר האסוציאציות של כולנו? מי לא יודע מהו צ'ק פוסט? מה אומרים לנו השמות סשה ומרינה? סעיף שמיעה? השתיין הרוסי? נכון שיש הרבה סטריאוטיפים, אבל עם יד על לב, הסטריאוטיפים מוכרים לכולנו ומיד מקפיצים לדמיון תמונה.

כך בסטריאוטיפים, במלים פשוטות וזורמות, לעיתים סלנגיות, לעיתים גסות, בקטעי תמונות, נבנית תמונת פאזל מחייהן של שלושת הדמויות. בתחילה כמעט ואין קשר ביניהן ואם יש הוא אקראי לחלוטין, אט אט מתקבצות הדמויות, האירועים משתלבים ובסוף מתקבלת תמונה שלמה.

מעט הפריע לי שביטויים או מילים באנגלית, כתובים בעברית וההגייה לא מדויקת. לפעמים צריך לקרוא מספר פעמים את הכתוב כדי להבין, למשל "פינגס" כהגייה ל- things . אבל זו הביקורת היחידה שיש לי.

מדובר בספר ביכורים, קראתי בתקופה אחרונה הרבה ספרי ביכורים שגרמו לי מפח נפש וביקורת לגבי העובדה שכל אחד חושב שהוא יכול לכתוב ספר .

אבל כלנית וסר-אוחיון, יודעת לכתוב סיפור ויודעת לכתוב ספר. בביטחון, בשנינות, בקלילות ובהעזה גדולה, היא בונה סיפור מאוד ישראלי, מותח, דמויות מעניינות, מספר צירי עלילה וסוף מפתיע.

למרות שזה ספר ביכורים שלה- ספר מרתק ומרשים.

מומלץ בחום.

בהחלט אקרא את ספריה הבאים.