ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 ביולי, 2010
ע"י פל
ע"י פל
למרות שעזבתי את חיפה לפני 35 שנים, ולמרות שלכאורה אני כבר לא קשורה אליה וחיה במרכז הארץ תקופה ארוכה יותר מהתקופה שחייתי בחיפה, עדין כל איזכור שלה או של הקריות, שמבחינתי הם גם חיפה, מושכים אותי בכבלי קסם, המקומות המוכרים, הדמויות, האווירה, מעוררים בי גלי זיכרון חמימים המצדיקים את האימרה שאפשר להוציא את האדם מהבית אבל אי אפשר להוציא את הבית מהאדם.
כשקיבלתי את הספר במסגרת הספר הלבן של הקוראים המשפיעים של ידיעות ספרים, וגיליתי שמדובר בחיפה והקריות, שקעתי לתוכו מהר מאוד והוא ניקרא על ידי בנשימה עצורה, במהלך לילה לבן אחד.
מעבר לעובדה שהסיפור מתרחש בחיפה והקריות ומבחינתי זו כבר נקודת זכות ופינה חמה בלב, יש משהו בספר שניכנס לנשמה ומכניס את הקורא לתוך הסיפור.
האם זו שיטת הכתיבה של מונולוגים קצרים של הדמויות העיקריות, מעין הבזקי תמונות? האם זו הכתיבה המצומצמת שאין בה תיאורים והיא מסתמכת על מאגר האסוציאציות של כולנו? מי לא יודע מהו צ'ק פוסט? מה אומרים לנו השמות סשה ומרינה? סעיף שמיעה? השתיין הרוסי? נכון שיש הרבה סטריאוטיפים, אבל עם יד על לב, הסטריאוטיפים מוכרים לכולנו ומיד מקפיצים לדמיון תמונה.
כך בסטריאוטיפים, במלים פשוטות וזורמות, לעיתים סלנגיות, לעיתים גסות, בקטעי תמונות, נבנית תמונת פאזל מחייהן של שלושת הדמויות. בתחילה כמעט ואין קשר ביניהן ואם יש הוא אקראי לחלוטין, אט אט מתקבצות הדמויות, האירועים משתלבים ובסוף מתקבלת תמונה שלמה.
מעט הפריע לי שביטויים או מילים באנגלית, כתובים בעברית וההגייה לא מדויקת. לפעמים צריך לקרוא מספר פעמים את הכתוב כדי להבין, למשל "פינגס" כהגייה ל- things . אבל זו הביקורת היחידה שיש לי.
מדובר בספר ביכורים, קראתי בתקופה אחרונה הרבה ספרי ביכורים שגרמו לי מפח נפש וביקורת לגבי העובדה שכל אחד חושב שהוא יכול לכתוב ספר .
אבל כלנית וסר-אוחיון, יודעת לכתוב סיפור ויודעת לכתוב ספר. בביטחון, בשנינות, בקלילות ובהעזה גדולה, היא בונה סיפור מאוד ישראלי, מותח, דמויות מעניינות, מספר צירי עלילה וסוף מפתיע.
למרות שזה ספר ביכורים שלה- ספר מרתק ומרשים.
מומלץ בחום.
בהחלט אקרא את ספריה הבאים.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
