» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (51):
חייבת לקרוא ,
Wishlist - עיוני,
מדע פופולארי Read-List,
רשימה,
רשימה,
ספרים לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקנות,
1,
רשימת המתנה,
לקרוא,
#6,
נפשי חושקת,
רוצה לקרוא,
רשימה,
לקרוא,
מסקרן,
אולי ביום מן הימים,
Need,
העשרה - מעניין אבל צריך להשיג,
ספרים לקריאה,
ללל,
ספרים שקראתי,
מעניין,
כחדש,
עיון שלי,
האוניברסיטה המשודרת שלי,
להעביר את הספר לB,
ספרים בהמתנה,
מחפשת,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
פסיכולוגיה ושיטות טיפול למכירה,
רשימה,
ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
רוצה לקרוא,
רשימת המשאלות שלי,
ספרי עיון,
ספרים שצריך לקרוא,
נקרא ב 2015,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
יש ,
1א,
רוצה לקרוא,
2020,
פסיכולוגיה,
ספרי עיון למכירה,
ספרים שקראתי,
TBR,
לראות את נאפולי ולמות!,
לקנות,
אלי פ,
עוד ...
|
|
1.
|
|
המילה "קפיטליזם" קשורה לדימויים מן העולם החומרי: כסף, עבודה, הון וכדומה. אבל לאמיתו של דבר הקפיטליזם חדר לכל תחומי החיים, לרבות אלה הנחשבים כרוחניים. שיטת הארגון הכלכלית היו משפיעה, למשל, על הדרך שבה מיוצרת ונצרכת האמנות, על האופן שבו נולדים רעיונות חדשים, ואפילו על דפוסי החיזור והאינטימיות. ספר זה משרטט את התהליך שבו חדר הקפיטליזם לתרבות, החל מהמאה ה16 - ועד העידן הפוסט - מודרני. בספר מוצגים רעיונותיהם של הוגי דעות מרכזיים כמו אדם סמית, דייויד יום, קארל מרקס ומקס ובר, נדונה ביקורת התרבות של אסכולת פרנקפורט וחוקרים בני זמננו, וכן מובאות דוגמאות מן הספרות, מהקולנוע, מפרסומות, מעיתוני נשים ומספרי הדרכה פופולריים. בתוך כך נחשפות הסתירות המהותיות העומדות בבסיסו של הקפיטליזם: עידוד האינדיבידואליזם מול הדרישה לקונפורמיות, התביעה למשמעת מול אידיאלים של ספונטניות וחופש, מתן לגיטימציה לנישואים מתוך אהבה מול הפיכת הזוגיות ל,ירת עימות בין גברים ונשים. בהקשר זה מוצג אופיו הפרדוקסלי של הקפיטליזם כסוד כוחו ויציבותו. ד"ר אווה אילוז היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרה "האוטופיה הרומנטית: בין אהבה לצרכנות" ראה אור באנגלית ובעברית, וספרה "אופרה וינפרי וזוהרו של הסבל" עומד לראות אור בקרוב....
|
|
2.
|
|
האם הרגעים הרומנטיים ביותר בחיינו מעוצבים על פי ייצוגים של אהבה כפי שהם באים לידי ביטוי בקולנוע ובטלוויזיה? האם טיול לאור ירח בחוף הים הוא רגע רומנטי מושלם, או שמא אינו אלא הדמיה של אידיאל הלקוח מעולם הפרסומת והקולנוע? במחקרה הייחודי על האהבה בארצות הברית במאה העשרים אווה אילוז חושסת את שפע הדימויים המעצבים את תפישות האהבה והרומנטיקה בארצות הברית, ומראה כיצד החוויה של אהבה 'אותנטית' שזורה עמוק בחוויית הצרכנות הקפיטליסטית. אילוז מראה כיצד תפישות אינדיבידואליות של אהבה תופסות את עולם הקלישאות והדימויים, שאותו היא מכנה 'האוטופיה הרומנטית', ושבמסגרתו פעילויות רומנטיות וכלכליות חוברות יחד בטקסי החיזור, ההתעלסות והנישואין. בסופו של דבר, לדעת אילוז, כל סמל של אהבה - החל בארוחה אינטימית וכלה בזר שושנים - מובנה על ידי דימויים מעולם הפרסום ותקשורת ההמונים, המטיפים לאתוס דמוקרטי של צריכה: סחורות גשמיות ואושר נגישים לכול. הספר זכה בפרס 'התרומה המשמעותית ביותר' לשנת 2000 מטעם האגודה הסוציולוגית האמריקנית. ד"ר אווה אילוז מלמדת בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים....
|
|
3.
|
|
מעטים האנשים שלא חוו את הייסורים הכרוכים במערכות יחסים אינטימיות. לייסורים אלה צורות רבות: אנחנו אוהבים גבר או אישה שלא מוכנים להתחייב לנו, לבנו נשבר כאשר אהובנו או אהובתנו עוזבים אותנו, אנחנו שקועים בחיפושים סיזיפיים באינטרנט, חוזרים גלמודים מברים, ממסיבות או מפגישות עיוורות, משתעממים במערכת יחסים הרחוקה כל כך מציפיותינו.
בספרה החדש והנועז, מדוע האהבה כואבת, מנסה פרופסור אווה אילוז, מבכירי הסוציולוגים בעולם, לבחון את החוויות האלה, הפרטיות לכאורה, באמצעות התבוננות ביקורתית בדרכים שבהן מיוצרת, נכתבת, משווקת ונחווית האהבה בימינו. לטענת אילוז, הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה הפופולרית הפליאו לשכנע אותנו שיחידים נושאים באחריות לאומללות חייהם הרומנטיים והארוטיים. ואילו מטרתו של הספר הזה היא לשנות את זווית הניתוח של הבעיה במערכות יחסים בימינו ולהסביר כי לא ילדות לקויה היא הבעיה אלא הכוחות המוסדיים שמעצבים את האופן שבו אנחנו אוהבים.
אווה אילוז היא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. עבודותיה בתחום הסוציולוגיה של הרגשות זכו להכרה רחבה. מדוע האהבה כואבת פורסם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית, עורר הדים רבים, זכה לשבחים ואף היה לרב-מכר. בעברית ראו אור עד כה ארבעה מספריה הקודמים, ביניהם אינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי וגאולת הנפש המודרנית – פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית. כמו כן מפרסמת אילוז מסות בענייני תרבות וחברה במוסף "הארץ"....
|
|
5.
|
|
"אפשר לכנות את אווה אילוז חוקרת אוטופיות, שהרי היא שואפת להבין כיצד מתפקדות האוטופיות האישיות של האושר, הבריאות הנפשית והעושר בקפיטליזם הרגשי, כפי שהיא מכנה אותו – איזה אי שוויון הן יוצרות ומדוע הן מחוללות כל כך הרבה סבל וקונפליקט."
די-צייט
שפת הפסיכולוגיה מחלחלת לכל אתר בתרבותנו – החל במפגשים טיפוליים וקבוצות תמיכה, עבור בתוכניות טלויזיה כמו הסופרנוס, אופְּרה או בטיפול וכלה בטורי ייעוץ בעיתונות ובספרי עזרה-עצמית המוצעים בשפע על המדפים. הספר גאולת הנפש המודרנית בוחן את השפעתו המכרעת של השיח הטיפולי הפסיכולוגי על חיינו ועל תפיסת הזהות שלנו – בעבודה, ביחסינו עם הקרובים לנו ובינינו לבין עצמנו. בספר הפונה למגוון מקורות – בהם תיאוריות סוציולוגיות, פסיכולוגיות, אנתרופולוגיות וכלכליות לצד מקורות פופולריים כמו ספרי ייעוץ, ראיונות ותוכניות אירוח – בוחנת אווה אילוז את הדרך שבה ביססה הפסיכולוגיה את מעמדה בלב הזהות המודרנית.
אווה אילוז היא פרופסור לסוציולוגיה וחברה במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת את ההיסטוריה והסוציולוגיה של הרגשות ומתמקדת בנושאים כמו אהבה רומנטית, חמלה, שליטה רגשית וסבל. פרסמה שישה ספרים שתורגמו לחמש עשרה שפות, שניים מהם זכו בפרסים מטעם התאחדות הסוציולוגים בארה"ב. בשנת 2004 הוזמנה לשאת את סדרת ההרצאות היוקרתית על שם אדורנו במכון למחקר חברתי בפרנקפורט, גרמניה, ובשנת 2009 זכתה בפרס פולק לחוקר המצטיין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. נבחרה ע"י השבועון הגרמני די-צייט כאחת מתריסר ההוגים ש"יעצבו את המחשבה של עולם המחר".
עוד מספריה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום כהה: אינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי (2008), מדוע האהבה מכאיבה? הסבר סוציולוגי (יראה אור ב-2012).
...
|
|
6.
|
|
התרבות המערבית אינה חדלה להעלות על נס את הדרכים שבהן האהבה מתפרצת אל חיינו, את הרגע המיתי שבו אדם חש בעוצמה שפגש במישהו שנועד לו. ספרים וסרטים מרבים לתאר את ההמתנה הקדחתנית לשיחת טלפון או להודעת דואר, את הרטט שחולף בגופנו לעצם המחשבה עליו או עליה. עם זאת, אותה תרבות שיש לה הרבה כל כך לומר על האהבה אינה אומרת כמעט דבר על הרגע המסתורי לא פחות שבו אנו נמנעים מלהתאהב או חדלים לאהוב. שתיקה זו מתמיהה לנוכח מספרן העצום של מערכות היחסים שמתפוגגות זמן קצר אחרי תחילתן, כושלות בשלב כלשהו, גוועות לאיטן או מתות בחוסר פשר.
בסופה של האהבה בוחנת אווה אילוז את מגוון הדרכים שבהן מערכות יחסים רומנטיות מגיעות לקיצן. היא טוענת שבעוד שבעבר החופש האישי התבטא ביכולת לבחור את הפרטנרים הרומנטיים והמיניים, בעידן הנוכחי יחסים רומנטיים מתאפיינים דווקא בהיעדר בחירה או בחופש לסגת מהם בקלות. למאפיינים אלו, המושפעים בין היתר מהתרבות של הקפיטליזם המאוחר, נודעת משמעות מרחיקת לכת על החברה ועל הכלכלה. הם עשויים גם לספק הסבר לתופעות שונות כגון ירידה בילודה, עלייה במספרם של משקי בית יחידניים וירידה בתדירות קיום יחסי מין.
אווה אילוז היא סוציולוגית ישראלית בעלת שם עולמי, נשיאת 'בצלאל' לשעבר, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וכלת פרס א.מ.ת לשנת 2018. אילוז היא סופרת פורה; בין ספריה ראה אור בכתר 'מדוע האהבה כואבת', שהיה לרב–מכר מצליח.
...
|
|
7.
|
|
החתירה אל האושר והפגנת אופטימיות וחיוביות לנוכח כל מצב הפכו ממטרה שרבים שואפים אליה לציווי חברתי רב־עוצמה שקשה לחמוק ממנו. האושר מכתיב את התנהגותנו ואת הציפיות שיש לנו מעצמנו ומאחרים כמעט בכל תחומי החיים. אך האם הוא אכן הטוב העליון שאליו ראוי שכולנו נתאווה?נראה שככה לפחות חושבים כל מומחי האושר החדשים, יחד עם הפסיכולוגים החיוביים, כלכלני האושר וכוהני הצמיחה האישית למיניהם. מגובים בתמיכה מצד מוסדות בעלי השפעה ותאגידים בינלאומיים עתירי ממון, אותם מומחים מטעם עצמם מציעים לנו את עזרתם האדיבה אך הנחרצת כדי להורות לנו איזו מדיניות ממשלתית יש לאמץ, באילו התערבויות חינוכיות יש לנקוט ואילו שינויים נידרש לעשות על מנת שחיינו יהיו משמעותיים, בריאים וטובים יותר.במישור האישי משתמע מכך גם המסר, שאם כשלנו במשימה הרי זוהי אשמתנו שלא השכלנו לגייס מוטיבציה מספקת ודבקות במטרה.
שלטון האושר מתעד וממפה בעזרת ספקנות בריאה את ההשפעה העצומה שיש למדע ולתעשיות האושר על חיינו וטוען שהברית הניאו־ליברלית בין הפסיכולוגים, הכלכלנים וכוהני העזרה העצמית הִצמיחה צורה דכאנית חדשה המשמשת באופן גלוי וסמוי כלי בידי בעלי אינטרסים שונים להפעיל אמצעים של שליטה וכוח במטרה לקדם את טובתם ולהכשיר מקרים של אי־שוויון מבני.אווה אילוז היא סוציולוגית ישראלית פורה בעלת שם עולמי. בין ספריה שראו אור בעברית: ’מדוע האהבה כואבת’ ו’סופה של האהבה’, שזכו להצלחה גדולה.אדגר קַבאנאס הוא פרופסור לפסיכולוגיה בספרד ושותף לצוות המחקר במכוןPLANCK MAXשבברלין לחקר היסטורי של הרגשות. זהו ספרו הראשון....
|
|
8.
|
|
במקומות רבים בעולם, הדמוקרטיה נמצאת כיום תחת מתקפה מצד הפופוליזם הלאומני. היחלשות השמאל, שליטה של מנהיג בעל נטיות סמכותניות בזירה הפוליטית, קיטוב הולך וגובר בין המחנות הפוליטיים, החלשת מנגנוני אכיפת החוק וגופים מקצועיים אחרים – כל אלה הם חלק מאותה התופעה. כמו במדינות אחרות, גם בישראל עולה השאלה: מדוע גורמים פוליטיים שאינם מהססים לפגוע ברווחתם ובזכויותיהם של האזרחים זוכים לתמיכה כה רחבה?
הספר רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה יוצא מנקודת הנחה שכדי לענות על שאלה זו יש להתמקד ברגשות, כיוון שרק הרגשות מסוגלים לגרום לבני האדם להתעלם מהעובדות ולטשטש אינטרסים אישיים. ארבעה רגשות מרכזיים עומדים במרכז הנרטיב הפופוליסטי: פחד, סלידה, טינה ואהבה חסרת תנאים למולדת. רגשות אלה אינם ייחודיים לישראל, והם משמשים מפלגות ומנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם. כל פרק בספר בוחן רגש אחד מן הארבעה ומצביע על הגורמים ההיסטוריים שחיזקו את אחיזתו בציבור הישראלי, על השימוש שעושים בו גורמים פוליטיים, ועל האופנים שבהם הוא משרת את הפופוליזם ושוחק את הערכים הדמוקרטיים בישראל ובעולם. הספר מציג נקודת מבט ייחודית על הפופוליזם בישראל, והוא עשוי לעניין כל מי שחפץ להבין לעומק את הזירה הפוליטית הישראלית ולעמוד על הגורמים להצלחתו של הפופוליזם ברחבי העולם....
|
|
