“כמדריך ותיק לפולין (כ - 30 שנה ולמעלה מ - 100 הדרכות), נהגתי לאמר, שפשע העבדות יותר גדול מפשע ההשמדה.
הגרמנים הנאצים עשו פשע שאין שני לו, והוא השמדה מתוכננת ומתועשת של מליוני יהודים ומאות אלפים בני עמים אחרים.
אך הפיכת עמים שלמים לעבדים לגזע האדונים, לדעתי, חמור ממנו.
התהליך היה כזה: מליוני בני אדם כונסו למחנות עבודה, ללא תנאי מחיה, כי ניתן להחליפם באחרים לאחר מותם, ונמכרו או הושכרו תמורת כסף לכל המרבה במחיר.
מפעלים גרמניים רבים ברחבי גרמניה ואירופה שכרו בפרוטות עבדים לעבודות קשות ביותר, וגם שם ללא תנאי מחיה מינימליים. הגסטאפו הנאצי הרוויח הון תועפות מסחר באנשים, ומדובר במליארדים של מארקים, על חשבון חייהם של אותם העבדים.
לא היה צריך לדאוג לתנאי מגורים, לא היה צריך לדאוג לתנאי תברואה, מזון וכו' כיוון שעתודת העבדים באירופה הייתה עצומה!! לא היו הוצאות אלא רק הכנסות.
מילה "חיובית (??)" אחת ניתן לאמר על מחנות העבודה - רוב השורדים מן השואה, הם ניצולי מחנות העבודה. חלקם הגדול אולי ניצל גופנית ממוות אך לא ניצל נפשית.
להינצל ממחנות אלו, היה רק עניין של מזל!
הספר "איצ'ו וברנרד" - הוא אחד הספרים המתארים באופן הנורא ביותר את אשר התרחש שם. ספרים רבים קראתי, אך התיאורים כאן עולים על הרבה ספרים, בפרוט היום-יומי של החיים הבלתי אנושיים שם בארץ מחנות העבודה.
הרעב הכבד, המחלות, המפגעים, האובדן, הבדידות האיומה, חוסר הידיעה, הפחד מפני האי נודע, והמחשבה הברורה שכל רגע יכול להיות הרגע האחרון בחייך.
חייהם של שני אחים, בני חמש עשרה ושש עשרה השורדים עבדות נוראית מסופרים על ידם בגוף ראשון ומתארים בצבעים עזים את אשר עבר עליהם.”
