ביקורת ספרותית על מעונינת לא מעונינת מאת מירי בן-שמחון
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 28 באפריל, 2010
ע"י שמעון שלוש


רגשות סותרים את האהבה
-------------------------------

חבר התקשר לשאול מניין לקוחה הפתיחה השירית של המשוררת המנוחה מירי בן-שמחון ז"ל. הוא שאל לגבי אופן הגהתה של מלה מסוימת, מכיוון שלא עלה בידו לחפש את השיר בין דפי הספר שלא נמצא לו. והנה, השיר "ימים רעים" בתוך ספרה "מְעֻנְיֶנֶת, לֹֹא מְעֻנְיֶנֶת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983, בעמודים 29-28):
ימים רעים


אַל תַּגִּיעִי עַד רָעָב
אִישׁ לֹא יִלָּחֵם לָךְ
כְּבָר שָׁנִים אִישׁ לֹא יִלָּחֵם לָךְ
בַּבֹּקֶר עֲמוּסַת דְּמוּיוֹת מֵחֲלוֹמֵךְ
אַתְּ מְשַׂכֶּלֶת רַגְלַיִךְ עַל מַצְּבַת
הַעֲרָכַת מַצָּב יוֹמִית
אַתְּ בּוֹרֶרֶת בְּקֹר אֶת זִכְרוֹנוֹתַיִךְ
עוֹדֵךְ שׁוֹמַעַת סְפִיקוֹת כַּפָּיו
שֶׁהֱבִיאוּךְ עַד דַּלְתוֹתָיו
הֱבִיאוּךְ לְחוֹלֵל בְּרַגְלַיִם סְדוּקוֹת
מַהְפֵּכוֹת בִּרְגִיזוּתֵךְ
זְרִיקוֹת סַמִּים בִּרְגִישׁוּתֵךְ
בְּדַל סִיגָרִיָּה דְלוּקָה מֵאֶמֶשׁ
גְּלִיל הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל רֶגַע וּבְקָצֶהָ אֵשׁ
בְּעָשָׁן שֶׁל הִתְפַּעְנְחוּת קָשָׁה
בְּעָנָן שֶׁל הִתְפַּכְּחוּת סְגוּפָה
וְלֵילוֹת שִׁמּוּרִים שֶׁל מַחֲשָׁבְתֵּךְ
אֲחוּזִים לֹא סְלוּלִים בְּטַעַם לְוַאי
שֶׁל נֶעְלָמִים פְּעוּרִים
x ו-y מִמַּעְבָּדוֹת סְטֶרִילִיּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים
מִמַּרְתֵּפִים עָבִים שֶׁל דְּבָרִים מֻחְרָמִים
שֶׁל דְּבָרִים זָבִים אָשָׁם
אַתְּ מְנַסָּה כֹּחוֹתַיִךְ
כַּמָּה זְמַן אַתְּ מְחָרֶפֶת כֹּחוֹתַיִךְ
קוֹלוֹת מְמֹעֲכִים בִּגְרוֹנֵךְ
רַק אַגַּן יְרֵכַיִךְ אֲגַם תְּשׁוּקוֹתַיִךְ
אַתְּ מְנַסָּה לְזַהוֹת בְּקוֹלָם אַהֲבָה
אַתְּ עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי פִּרְכּוּסֵי עִנְיָנָם
וּמַטְבִּילָה אוֹתָם בַּהֲזָיוֹתַיִךְ.
הֲזָיוֹת לֹא יִלָּחֲמוּ לָךְ
כַּמָּה זְמַן אִישׁ אֵינוֹ
יוֹדֵעַ אוֹתָךְ
מִלְּבַדּוֹ.
רַב לָךְ יְשֵׁנָה
עַל מַרְבַדּוֹ
עַל אֻמְדָּנוֹ
חֲרֵדָה לְאָבְדָּנוֹ
הוּא לֹא יִלָּחֵם לָךְ
אַל תִּרְעֲבִי.

היא מתעוררת אחר כך אל הבוקר כאילו "יְשֵׁנָה" על הפתיחה, קמה לא טוב. ועם תובנות חדשות, נוקטת "הַעֲרָכַת מַצָּב יוֹמִית". נזכרת,
שהלכה אל מישהו וחזרה ל"הִתְפַּכְּחוּת סְגוּפָה". מחלצת "אָשָׁם", גם מן ה"הֲזָיוֹת", אגב מאמץ ההתפכחות: "כַּמָּה זְמַן אִישׁ אֵינוֹ/ יוֹדֵעַ אוֹתָךְ/ מִלְּבַדּוֹ."
הסיום הטהור משיק את האהבה מן הגבר לאלוהים תוך מאבק או דיסוננטיות וחוזר ממש על הפתיחה: "רַב לָךְ יְשֵׁנָה/ עַל מַרְבַדּוֹ/ עַל אֻמְדָּנוֹ/ חֲרֵדָה לְאָבְדָּנוֹ/ הוּא לֹא יִלָּחֵם לָךְ/ אַל תִּרְעֲבִי."
הסיום הזה מכיל את הסתירות, שבהן היא מזככת מרגשות סותרים את האהבה.

מאיר ויזלטיר בספרו "מרודים וסונטות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, בעמוד 52) כותב שיר בעל אותו השם "ימים רעים". שניהם אגב, גם מירי בן-שמחון ומאיר ויזלטיר, מתייחסים בשאלות של בירור עצמי למצבם על דרך היחסים שבינו לבינה - ביחס לאי מימושם - ומן הפתיחה של שירו: "בַּבֹּקֶֶר מִתְעוֹרֵר עִם בְּדַל תִּקְוָה/ שֶׁהִיא כָּתְבָה מִכְתָּב - ".
אצל שניהם זאת התעוררות. ובהמשך: "הִיא לֹא כָּתְבָה./ הֵן הִיא רוֹצָה מִמֶּנִּי רַק/ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה/ אוֹ לֹא-כְלוּם.// הַאִם יֵשׁ לְאֵל יָדִי/ לְהַצִּיעַ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה?"
שניהם ניזונים באופן זה או אחר מן היחסים, שהם תולים באל. מבררים את העצמי מן התוחלת ליחסים אינטימיים ומן הגאולה, שיש לה קיום בנבכי ה"אני" גם בחידלון. יונקים מן השדה הפואטי של יונה וולך, ז"ל.
אצלה יש "יָמִים קָָשִׁים" (בשירה "אוֹיוֹי"), היכן שנתקעים במערכת יחסים לחזרה המופגנת בהברה מלעילית ומפיקים: "כלום" כיונה וולך, או "לא-כלום" כמאיר ויזלטיר בשיר הזה.
גם הוא אורז: "לֹא-כְלוּם אָרוּז/ בְּסֶרֶט מֶשִׁי מִתְנוֹפֵף", כשם שוולך עשתה זאת ממש קודם בשירה "יונתן"; שבו הילדים אורזים בנייר מרשרש את ראשו של הדובר, בראי הזיקה הנפשית של מי שמייחל לגאולה.
ויזלטיר לא יכול בשירו להציע גאולה שלמה, והוא מונע בשלילה מן הכוח של התקדים, באשר להתפכחות מן החידלון.



11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שמעון שלוש (לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
בהחלט משוררת מעניינת מאוד שצוברת כרגע הד מיוחד בשל האנתולוגיה מסביב לשירתה.
מאוד תמכתי גם אני בנוגע לספר זה שהוציא ידידי דן אלבו.
היה לי העונג להכירה ולשהות במחיצתה במהלך חייה במשך שנים ארוכות.
Mr. Vertigo (לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
שורות חזקות של מירי ז"ל ... "כמה זמן איש אינו
יודע אותך מלבדו"
מיה (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
והרי ניתנה לך הזכות..
שמעון שלוש (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה מיה הכרתי אותה ואת שירתה
מיה (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
היכולת המדהימה של המילים... כוחו של המשורר-

תודה על שהבאת לפה-אותה-
היא בלבי עכשיו-כמו גדולים ואחרים..
שלך-מיה יהלי
שמעון שלוש (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה
אנקה (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
שמעון, אתה ממש גאון בניתוח שירים. גם בלזכור ולהשוות ביניהם. מומחה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ