ביקורת ספרותית על מהתנ"ך באהבה - אור חדש על אהבות בתנ"ך מאת רם אורן
ספר לא משהו

---

כאן המקום להיות גלוי.
אף פעם לא הבנתי, לעומקו, את המושג "ספר טיסה" או "מתאים למספרה"...
איכשהו, קישרתי את המונחים לספר שהוא: 'חפיף', סתמי, רדוד, לא נותן כלום, לא רציני ואולי סתם 'קליל'.
בזהירות רבה, ועם מעט צער אומר כי נדמה לי שספר זה עונה על חלק מההגדרות שהבאתי.
רם אורן, אולי הסופר הישראלי הפורה ביותר בימינו, מסוגל להרבה יותר מהתוצאה העגומה, שיחד עם ד"ר יואל רפל וד"ר פנינה גלפז-פלר, המוכשרים בזכות עצמם - היו שותפים לה.

רבים הקטעים שנראו בעיני די מגוחכים:
הנחש עם ברית המילה של משה ובניו (עמ' 102/3).
הוראות המלך רעמסס למנהלי העבודה שלו (עמ' 103/4).
התנהגות חיות הטרף עם משה ואהרון, בבואם לארמון המלך (עמ' 106).
לא היה בי כל רצון לברר עוד נתונים המובאים בספר כמו, האם מיכל התאבדה בשתיית רעל (עמ' 155), או האם גוליית היה מואבי, ולא פלישתי (כפי שנרמז בעמ' 205) והאם הוא היה מצאצאיה של עורפה שנשארה במואב ולא הצטרפה לרות ונעמי, בבואן ארצה.

11 סיפורי האהבה שמובאים כאן הם על אברהם והגר, אליעזר ורבקה, יעקב ורחל (לאה), יוסף ואסנת, משה ומרים, שמשון ודלילה (אחד ההזויים), דוד ובת שבע, שלמה ומלכת שבא, אלישע הנביא והאישה השונמית, בועז ורות ואסתר המלכה והגי (רמז, אהבה חד צדדית של סריס ש"מת" על אסתי שלנו).

נו, "ואין שום דבר טוב בספר?", אתם ודאי שואלים.
אה כן, נזכרתי, יש! והוא החלוקה הברורה לפרקים, שביניהם אתה יכול לטייל למטבח ולהנות מ"נישנוש" טוב שימלא את המצברים שהתרוקנו - ולהמשיך בקריאה...אם בא לך, כמובן.

ובכלל, יש לי הרגשה שכל "סופר נחשב" לא מרגיש שהוא תורם לשיח הציבורי אם אין באמתחתו איזו "אנטיתזה לתזה" (התנ"ך) שעליה גדלנו. ואולי זה הזמן להמתין בצד ולחכות להתפכחות וחזרה איטית לסינתזה (שתכלול את הבסיס עם מעט מאד "צ'יזבטים" - שבלעדיהם "ספר הספרים", כנראה, לא מספיק מושלם...)
איכשהו הצלחתי לסיים.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על מהתנ"ך באהבה - אור חדש על אהבות בתנ"ך