ביקורת ספרותית על הפושע החיוור - ברלין נואר מאת פיליפ ב.קר
ספר טוב

---

הפושע החיוור / פיליפ קר

הוצאת זמורה ביתן
שנת הוצאה 2009
מאנגלית מרדכי בנקאי
303 עמודים

אני אוהב ספרי מתח, ואני אוהב ספרים בעלי עלילה אפלה. לכן הספר הזה, "הפושע החיוור" מסדרת "ברלין נואר" (נואר בצרפתית – אפל), מצטייר לפני קריאתו כספר המושלם ביותר לטעם שלי. הוא אמנם הספר השני בטרילוגיה, אבל על הספר הראשון לא שמעתי ולא חשבתי שארגיש פספוס וחוסר הבנה של העלילה בספר הזה בשל כך. התחלתי אפוא לקרוא.

"השוטר לשעבר, ברני גונתר, חשב שכבר ראה הכול ברחובות ברלין של שנות השלושים. אך אז כופה עליו היידריך עצמו לחזור לשורות המשטרה לצורך חקירה מיוחדת, שתוביל אותו שוב להתנגשות עם תת-התרבות הנאצית של שלל זוועותיה." (מתוך גב הספר)

הספר הפתיע אותי לטובה. קצת הרגיזה אותי שיטת החלוקה לפרקים (על פי תאריכים), אבל היא לא הפריעה לקריאה. העלילה מתוחכמת במיוחד, מתפתלת כמיטב המסורת של הז'אנר ובסוף מגיעה לפיתרון שלא הייתי מגדיר אותו כמבריק אם כי מספק. הספר כולל כמה סיטואציות לא נעימות אבל נמנע מלתאר תיאורים מבחילים וטוב שכך. עם זאת, לא הרגשתי מספיק את ה"נואר" שבספר.

מה הפתיע אותי לטובה? בעיקר השנינות. בדרך כלל ספרי מתח ניחנים בשפה רדודה במיוחד, והם מתרכזים רק בעלילה. אבל בספר הזה תמצאו גם שפה שהיא לא גבוהה במיוחד אמנם אבל היא שנונה ומצחיקה וכוללת כמה תיאורים ודימויים מצחיקים, מגוחכים ומטורפים ׁ(כמו לדוגמה השוואה של נשים לעגבניות. שוכנעתי).

כמו שאר ספרי מתח, גם בספר הזה הגיבור הגברי שותה הרבה וחושב על מין בתדירות גבוהה, אבל הדברים הללו לא מוקצנים מדי בספר. הדמויות בו רובן גבריות והן מעניינות מאוד, גם אם לא כוללות בהן יותר מדי עומק – גרמניה הנאצית מכילה הרבה טיפוסים מפוקפקים שיכולים לאכלס את דפי הספר הזה.

לסיום : ספר מתח שמפתיע לטובה. אם אתם אוהבים את הז'אנר, מומלץ לקרוא. אם לא, זה ספר טוב להתחלת האהבה העתידית שלכם לספרים כאלה. ללכת לסטימצקי ולקנות.

"ילדים הם הדרך המהירה ביותר להזדקן שאני מכירה." (עמוד 34)

"'איפה היית אתמול בלילה?'
'בבית.'
'יש לך אליבי?'
'כן. הדובון שלי. הייתי במיטה. ישנתי.'" (עמוד 61)

(על גופות בחדר הגופות:) "הן נראו כמו פריטים ממדור חפצים אבודים יותר מאשר דמויות אנושיות." (עמוד 63)

"דויבל החליף את ארשת פניו, כיבה את הסיגריה שלו באופן שהבהיר לי שהיה מעדיף שהמאפרה תהיה הפרצוף שלי, וגרר את עצמו באי רצון אל מחוץ לחדר." (עמוד 98)

"זה מה שאני אומר תמיד : כלל שהציור גרוע יותר, כן המסגרת מפוארת יותר." (עמוד 180)

"מההיסטוריה המעטה שאני יודע נראה לי, קינדרמן, שהצדק מעולם לא היה באופנה." (עמוד 280)


דור
2.10

תודה רבה לסטימצקי
http://www.read4free.co.il/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%A7%D7%99.asp
ולמועדון קריאה
http://www.read4free.co.il/home.asp

» ביקורות נוספות של shortcuts
» ביקורות נוספות על הפושע החיוור - ברלין נואר