ביקורת ספרותית על הבנקאי האנרכיסט מאת פרננדו פסואה
ספר טוב

---

בנקאי וגם אנרכיסט? נדמה שהדבר איננו אפשרי. רוב בני האדם מחזיקים בדעות כלשהן שניסיון רציני כלשהו לעמוד על מלוא משמעותן יוביל לחשיפת סתירות כלשהן. אבל במקרה של הבנקאי אנו חשים שלא ייתכן שהוא ייצג השקפה אנרכיסטית.
אנרכיסט הוא אדם שאיננו מאמין בהיררכיה, אדם שמבקש אחר הסולידריות הטבעית בין בני האדם בלא צורך של מוסדות שלטון המנציחים היררכייה בין בני האדם. למה? כיוון ששלטון פירושו היררכיה. איך אפשר לשלוט בלא יכולת להיות בעל סמכות וכוח??
לעומת זאת, בנקאי הוא אדם שחשובה לו ההצלחה, הוא שואף לטפס בסולם החברתי ולהצליח יותר מכולם, או יותר נכון להיות בעל יותר כסף. יותר כסף=יותר היררכייה.
איך ייתכן שהבנקאי יהיה אנרכיסט?
ובכן עבור פסואה, אנרכיסט אמיתי ממקד את הדגש על מאבק בגורמים האנושיים (ולא הטבעיים) המנציחים את אי שיוויון. מדובר על מאבק באי שוויון ששורשו איננו טבעי. במילים אחרות, אי שיויון שנגרם על ידי "בדיות חברתיות", בעיקר פסואה נלחם נגד תוכניות אידיואלוגיות שמטרתן ליצור חברה מושלמת שהרי גם זו הינה "בדיה חברתית".
לפי פסואה אפשר להיות בנקאי ואנרכיסט כיוון שאנרכיזם פירושו יצירת שוויון הזדמנויות ולא הקמה של שוויון מדומה. מצב הטבע הוא המצב האידיאלי, אבל בו אין בהכרח שויון מושלם. לכן יש לאפשר את מצב הטבע, אך יש למנוע אי שיוויון שמקורו איננו במצב הטבע אלא בתוצר של נסיבות חברתיות.
קצת שונה מספריו האחרים של פסואה, בהם החוויות הרגשיות מזעזעות אותך. כאן מדובר על ספר שהוא מעין דיאלוג סוקרטי לאוהבי החוכמה הפוליטית. ספר טוב.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על הבנקאי האנרכיסט