ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 בספטמבר, 2010
ע"י ליאור
ע"י ליאור
ספר שיריו של פרננדו פסואה מבקש לחבר אותנו לחוויה מרכזית שלו עצמו, מעין מסקנה והמלצה של המשורר לקוראיו. התובנה היא מורכבת, אבל אפשר לומר שהראייה האנושית היא האושר היחיד. הרושם שקיבלתי מקריאת השירים היפייפיים והמרגשים היא שהמלצת המשורר בקוראיו היא שלא לחשוב יותר מדי, לא לפספס את הטבע בכדי לחפש מה נמצא מעבר אליו. ניתן לומר שפסואה מבקש לרמוז שהראייה האנושית היא היא המקור לאושר וגם לאמת.
אתן דוגמא:
"לגברת הזאת יש פסנתר
שהוא נעים אבל אין הוא זרימת הנהרות
ולא הרחש שמרחשים העצים...
לשם מה טוב שיש פסנתר?
מוטב כשיש אוזניים ואוהבים את הטבע" (עמוד 40)
השירה היא שירת ההתבוננות ולא החשיבה, החשיבה שלא לחשוב בכדי לא לבטל את הנגישות לטבע.
אני מאד התרגשתי ונהניתי מקריאת השירים בספר ומהתרגום המצויין לעברית. מומלץ בחום.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
