הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 בפברואר, 2010
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
כמי שמכיר את כתיבתו של יהונתן גפן לא מעט שנים, למדתי להכיר שהכתיבה שלו בעוד שנדמה כי היא ספונטנית למעשה היא מאוד מחושבת. כך שזה לא במקרה שגפן כתב את הספר הזה, מיד אחרי "אישה יקרה". אתמקד בפרט לכאורה שולי, אבל צבע עטיפות הספרים. העטיפה האדומה בספרו זה, והשחורה בקודם. כשם "האדום והשחור" בספרו הנודע של סטנדאל, בעוד האדום עוסק בהתנגשות הקלאסית שבין היחיד, רוחו ושאיפותיו, לבין החברה, הנוקמת במי שמעז לחרוג מכללי המשחק שלה ולסתור את ערכיה. השחור עוסק יותר בחייו האישיים של הכותב. שניהם יחדיו יוצרים את האוטוביוגרפיה של אחד מהכותבים הכי מעניינים שידעה הספרות העברית בעידן החדש. כל ספר שיהונתן גפן כותב היא מתנה עבורי, ואני מאמין שגם בעבור כל קורא עברי הכמהה לספרות מקורית שיש בה ערך רב ועם השנים תהפוך לקלאסית.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אב
ביקורת מעניינת מאד. אני לא חסיד גדול של גפן, אבל הביקורת שלך מאירה היבטים מעניינים ביצירתו. אכן ימים יגידו האם, עם השנים, יצירתו "תהפוך לקלאסית" כדבריך.
|
2 הקוראים שאהבו את הביקורת