ביקורת ספרותית על הפילוסופיה של השיגעון - המדריך הפילוסופי לחיים מאת יגאל ורדי
ספר בסדר

---

זה אחד הספרים שעליהם אפשר לומר: "הרעיון טוב, הביצוע קצת פחות"...הסתקרנתי מהשאיפה של הספר: להציג תיאוריה חדשה שדרכה אפשר לגשר בין רעיונות פילוסופיים/הייעוץ הפילוסופי לבין הפסיכותרפיות לפי תיאוריות פסיכולוגיות, או במובן רחב יותר בין הפילוסופיה לפסיכולוגיה, דבר שהיה מהפכני, אם הוא היה בר-ביצוע.
למרות שהספר מרתק בחלקו והסופר מציג בו ידע רחב, הוא כתוב בצורה מסורבלת, ישנו אי-דיוק בהצגת התיאוריות הפסיכולוגיות, ובילבול בהמשגה שיכול לגרום גם לבלבול אצל הקורא. ונשאלת גם השאלה, עד כמה תיאוריה זו היא ברת יישום בעולם שבו מצד אחד- משרד הבריאות רוצה לראות תוצאות חיוביות- ומהר- של פסיכותרפיות ומצד שני הפילוסופיה וההתענייניות בה גוועת- אצל הציבור הרחב.
או שאולי זו תיאוריה ברת יישום רק אצל מרפאות פרטיות ואנשים עשירים? :-)

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על הפילוסופיה של השיגעון - המדריך הפילוסופי לחיים