ביקורת ספרותית על הרדוף לבן מאת ג'נט פיטץ'
ספר טוב

---

למרות הנסיונות קשה לי להגיע למסקנה, על מה מדבר הספר 'הרדוף לבן'. אם זו באמת רק מלודרמה על אמא שרצחה חבר לשעבר וביתה העוברת מבית אומן אחד לשני, מתדרדרת מעומק אחד לאחר, או שיש כאן איזו אמירה חריפה על החברה שמזניחה את ילדיה, או על אנשים שכל מה שחשוב להם הוא עצמם... בכל מקרה, תהיה הנקודה בעלילה אשר תהיה, מדובר בספר טוב. אולי זה הקצב המהיר בה המיקום של העלילה והדמויות המשניות שבה משתנה - מבית אומן אחד לאמא אומנת אחרת לאחים ילדי אומנה אחרים - ואולי זה כשרון כתיבה שמלא בדימויים וציטוטים מרגשים, אבל מה שבטוח הוא שמדובר בספר טוב. יותר מהכל הוא גרם לי לחשוב על מושג האמהות ועל הגבולות הדקים שאמא מהלכת עליהן ושמבדילים אותה מהאמהות היצוגיות עם הסינר של פעם לבין אמהות הניו אייג' עם פעמוני הרוח ושיעורי היוגה והסטוצים המזדמנים. ובאמת השאלה הזו עומדת, אם לא לאורך כל הספר אז בעיקר בסוף - מהו חטאה האמיתי של האם בסיפור: הרצח שביצעה, או העובדה שבתה נשלחה לבלות את שאר ילדותה בבתים זרים בגללו?
כדאי לקרוא ולהתחבט יחד עם אסטריד הבת בלבטים האנושיים שלה, ובשאלה האם לסלוח לאם שנטשה והאם אכן יש על מה לסלוח.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על הרדוף לבן