ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בדצמבר, 2009
ע"י pen
ע"י pen
מה עוד לא נאמר על יחסי אמהות ובנות?... גם "אהבה מטרידה חורש בשדה הפורה הזה, ומצמיח מערכת יחסים לדעתי, פחות מוכרת ומטרידה, כפי שמספרת הכותרת. על הקשר הזה אני למדה רק מדברי הבת דליה, ביום קבורתה של אמה. חשבון הנפש שלה נעשה תוך כדי נסיון לפענח את סיבת מותה של האם, אך כל בלש מתחיל יעיד שלא היתה כאן עבודת חקר רצינית וגם התעלומה לא נפתרה. לאומת זאת פרנטה חושפת את קואי הספר לחידת חייה של הבת, דליה. הבת הזו שבתחילת הספר נדמה כי אינה סובלת קירבה יתרה לאמה אחרי מותה שלזו מתברר שכל רצונה של דליה הוא לבטל את עצמה ולהיות אמליה, האם. ללבוש את בגדיה , הפנימיים והחיצוניים, כלאמר להיות אמליה תוך התכחשות לעצמיותה היא. מול רצונה העז של הבת להיות אמה תהיתי מי זו האם הזו? הרבה לא מסופר עליה , ועל יחסה לבת עוד פחות. אפילו מיניותה של האם המאיימת כביכול על הבת (כפי שנכתב על הכריכה מאחור),לא ברור אם אינה אלא בראשה של הבת. הפערים האלה במידע , ההתנהגות הקיצונית של הבת מבלי שנדע מספיק על סיבתה יוצרים את הרגש הטורד עם סיום הקריאה וגם תוך כדי הקריאה. את סגנון כתיבתה של אלנה פרנטה אני מכירה מסיפרה הקודם "ימי נטישה". אין רחמים בכתיבתה כאילו היא חושפת את הקרביים ופורשת אותם בחוץ לראוה. כתיבתה החושפנית הנועזת והמדויקת מעוררת השתאות ומטלטלת. אהבתי את הבחירה של תמונת הכריכה. אותם פנים כלילי השלמות שיצר המחשב פנים ערומים, חשופים, אך החלונות לנפש מוגפים וכל שניתם לדעת על הדמות נמצא בראשינו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת