ביקורת ספרותית על אהבה מטרידה מאת אלנה פרנטה
ספר בסדר

---

זה ספרה הראשון של אלנה פרנטה. אני קראתי את ספרה השני ימי נטישה ואת הספר, הבת האפלה מ-2006.
בספר אהבה מטרידה היא מגוללת יום או יומיים בחייה של דליה (Delia) שבו נודע לה על מותה אימה בטביעה. היא מתה ביום הולדתה,זה כבר מצמרר. ביום הזה דליה משתתפת בלווית האם וגם עוברת תהליך נפשי שבו היא מנסה לשחזר את יחסיה עם האם, את מסלול חייה במשפחה כולל מעשיה וחוויותיה בזמן האחרון שבו נכנס לחייה של אמה שוב, האיש קזרטה שהופיע בעבר בחייהם כבר בילדותה. תוך כדי שחזור חייה ובמיוחד ביום זה כשדליה אישה בוגרת בשנות הארבעים שלה, היא מספרת סיפור אחר על האם ומאשר ראתה אותה בעיני ילדה. היא אף פעם לא הייתה קשורה אליה וגם לא רצתה להיות חלק מחייה. עד שלבסוף מתברר שלמעשה נזקקה ליחסים טובים עם אימה, אבל זה לא קרה, אלא רק עכשיו שנפטרה היא מצליחה להתחבר לדמותה.
זכרונות ילדות הן די סוביקטיביות ולא תמיד זהות לאמת, עם אלה דליה מנסה להתמודד ולהשלים בסופו של דבר.
בדרך כלל כשמדברים על אהבה, זה דבר חיובי כיפי ובוודאי לא מטריד (כשם של הספר) שיש בו סממן שלילי ואובססיבי. מתברר שהאהבה בין האם לבת ולהיפך, לא הייתה קיימת ביחסים המתוארים בספר. אך ביום המתואר בספר הבת דליה כן מוטרדת מחייה של אימה בעבר ומהקשר שהיה ביניהן.
לאחרונה סיימתי את הצפייה בסדרה החברה הגאונה וגם הסיפור של שם המשפחה החדש. ( לא קראתי את הספרים האלה).האמת, יצאתי די מבולבלת משתי הביוגרפיות השונות שאלנה פרנטה מספרת. הדמויות של הוריה די שונים בשני הספרים. אביה ב"חברה הגאונה", תומך בה להתקדם וללמוד, הוא לא אלים, קנאי ומתעסק בציור זול כמו "באהבה המטרידה". האמא אמנם מתוארת ב"חברה הגאונה" כיותר פרימיטיבית מהאבא וכאישה מתוסכלת. אין גם שום אזכור של קזרטה בספר "החברה הגאונה".
בכל מקרה, תמיד זאת חוויה מעניינת לקרוא את ספריה של אלנה פרנטה.

» ביקורות נוספות של תמיד קוראת
» ביקורות נוספות על אהבה מטרידה