ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בדצמבר, 2009
ע"י אליעזר
ע"י אליעזר
הגרעין הקשה של ביקורת התנ"ך. שום ארוע המתואר בתנ"ך לא מתואר כהוויתו ולמעשה ההיסטוריה המגיעה אלינו 'טופלה' ע"י הקומיסרים של ממלכת דוד ושלמה ואח"כ ע"י סופרי יאשיהו. ספר למחשבה.
אלא שה'ראיות' הן ממצאים ארכיאולוגיים ופרשנות התנ"ך הניתנים לפרוש לכאן או לשם והארכיאולוגים פוליטיאים המנסים להכתיב את ההיסטוריה לא פחות מסופרי שלמה ויאשיהו.
הטענה העקרית היא שבני ישראל אינם צאצאי אברהם יצחק ויעקב בני החבירו אלא כנענים שעזבו את הישוב הכנעני שבמישור החוף והתיישבו בהר מסיבות כלכליות או סוציולוגיות. ריבוי טביעות אצבע של האלילות הכנענית מתלווה לחלק נכבד מההיסטוריה של בני ישראל. גד הוא אל המזל הכנעני, גדעון הוא ירובעל, בנו של שאול אישבעל, העיר ענתות על שם האלה ענת, בירושלים היה מקדש לאשרה בעצם ימי שלמה ועוד.
לעומת הטענות של משה יהלום, ממלכת דוד מוזכרת במצבת מישע המואבית. מקדש יהושע בנ נון בהר עיבל נחשף במלואו. בבקעת הירדן נמצאו מקדשים דומים דמויי כף רגל והמתוארכים למאה ה-13 לפנה"ס, הזמן המשוער לחדירת בני ישראל לכנען. חפירות מגידו מאשרות את קיום האימפריה בימי שלמה. דגמי ההתיישבות במאה ה-13 בשומרון בגליל ביהודה ובנגב תומכים בנרטיבה התנ"כית.
למעשה אין ממש סיבה לא להאמין במסופר בספר התנ"ך.
יתרה מכך, התנ"ך מציג את גיבורינו ההיסטוריים כאנשים רגילים שעשו טעויות ושגיאות, לעתים חמורות. למשל סיפור דוד ובת שבע. אני מתייחס לתנ"ך כמו אל עתון בארץ דמוקרטית שעורכיו אינם מעיזים לשכתב את ההיסטוריה כי האמת ממילא ידועה לכל.
מי שקרא והתרשם מ'התנ"ך החילוני' מוזמן ליהנות מהרומן של יוכי ברנדייס 'מלכים ג' היוצק צורה ספרותית לחלופה הרוויזיוניסטית.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
לביא, טעות בידך. אנשים בדרך כלל שקרנים, בעלי אינטרסים, ממצאים דברים שלא היו ולא נבראו. אבנים מספרים אמת
אם מוצאים חותמת מימי דוד מי יגיד שלא היה ולא נברא?
מצאו כתובת חצובה במעיין הגיחון, מי יכול לבוא להגיד שהיא נחצבה על ידי ערבים?בקיצור, רק ממצאים ארכאולוגים מדברים אמת, אנשים זה בבל״ת. טוביה |
|
אליעזר
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
אנשים חיים בני 3000 שנה?
או אנשים חיים שבויים באמונות ופרשנויות ?
|
|
אנקה
(לפני 15 שנים ו-9 חודשים)
קראתי גם את הספר הנ"ל וגם את מלכים ג' משניהם נהנתי. שניהם מעוררים מחשבות. אבל בכ"ז לתנ"ך משקל רב יותר בתיעוד ההיסטוריה. השאר השערות.
|
|
לביא
(לפני 15 שנים ו-10 חודשים)
מאמינים ל/ב/מ-אבנים
במקום לשאול אבנים (להמתין למצבת מישע המואבית) אפשר לשאול אנשים חיים שיודעים מאין באו ומה היה. לא יותר פשוט?
לגבי עיתון בארץ דמוקרטית.. דווקא שם יש יד חופשית לעורכים להאכיל את הקוראים כרצונם, ואין שליט שידאג לנתיניו. הידוע לכל (או לרוב בדמוקרטיה) הוא תוצר של אותה האכלה, והקשר שלו לאמת.. בינוני עד קלוש. |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת