ביקורת ספרותית על גן העדן של אבי מאת אריאל צבר
ספר מעולה

---

אהבתי את הספר מהרגע הראשון . הספר הינו סיפור אמיתי של המחבר שהינו עיתונאי שנולד בארהב, לאב יהודי שנולד ביישוב בכורדיסטאן בשם זאכו ,הבן שהיה מתמרד , בז ומתבייש באביו ובהילכותיו בארהב כחוקר השפה האראמית, עד הכרתו בחשיבות עבודתו של אביו במסגרת היותו חוקר בנילאומי נודע, אשר משמר את השפה האראמית מבחינה האקדמאית . אולם למעשה האב מעולם לא עזב את הישוב -זאכו מבחינת הילכותיו,זווית ראייתו את החיים והתנהגותו בחברה האמריקאית השאפתנית והחומרית . הספר מתאר את החיים בישוב זאכו, את חיי הקהילת יהודי כורדיסטאן עם עלייתם לארץ דרך זווית הראייה של משפחת אביו , אשר לא הייתה שונה ממה שאנחנו מכירים בקליטת עדות המזרח בארץ ,רק שהקהילה הכורדית "נחשבה" הירודה ביותר , "הפרמטיבית "ביותר באותה מסגרת עדתית .ובהמשך דרך לימודיו של אביו באונ' בירושלים שם גילו מוריו את יחודיותו בידיעת השפה האראמית ממקור ראשון . וזאת הייתה תחילתה של הקריירה הבנלאומית של אביו כחוקר בשפה הזאת . ובהמשך את ניגודי הדורות בין האב לבנו, עד הכרת הבן בחשיבות פועלו של אביו ומכאן מתחיל המסע התחקירי והפיזי אל השורשים של יהדות זאכו בכורדיסטאן,בארץ, הכרת משפחתו של אביו , שימור השפה הארמית ברמה האקדמית, וגולת הכותרת הנסיעה לישוב לראות מה ואם בכלל נשאר משהו משרידים של היהדות הזאת בזאכו , דרך חיפוש הדודה האבודה . הספר הינו בבואה של קורות היסטוריית העם היהודי/ קהילת יהודי כורדיסטאן/ יהודי זאכו שם והארץ , וגילגולי השפה האראמית והרצון לשמרה ולו ברמה המחקרית האקדמית .הספר כתוב באופן קולח ,ובעל מטען רגשות משפחתי , עדתי , ולאומי .

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על גן העדן של אבי