• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
על הספה

על הספה

מאת ארווין ד' יאלום

הביקורת של אסמר

תמונה של אסמר
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
על הספה

על הספה

מאת ארווין ד' יאלום

הביקורת של אסמר

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אסמר
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:1996
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
מטפלת זוגית
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

על מלכודת הכנות ונצחונה , על הדוגמתיות והגמישות

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של אסמר

אסמר

חבר מזה 17 שנים
30 ביקורות•1 נבחרות•56 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•פסיכולוגיה - כללי•מודעות עצמית
תמונה של אסמר
אסמר
חבר באתר מזה 17 שנים
ביקורות30
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל56
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת9פסיכולוגיה - כללי7מודעות עצמית3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אסמר

ניגון בקרח

ניגון בקרח

בוריס פסטרנק

או ,התחלתי באו ,המלים כנראה נסוגות מול יצירה כזו ,אני חובב של חליפת מכתבים בידי אומנים גדולים ,והספר הזה לא אכזב אותי ,הוא היה מרושל כל כך בלתי מושך לחלוטין לא אחד שבת דודתו היפה תעריץ והיא הבת דודה אולגה בת סנט פטרסבורג האריסטוקראטית מלאת אהבה והערכה עצמית , הוא אומן והיא למדנית והמפגש לאורך פרק כל כך גדול מלא עליות ומורדות אבל מעצים ,הוא איש של משפחה ואומנות והיא של מחקר וחיי אהבה מוצנעים ואמה ברקע המיידי ,אט אט החוקרת מאבדת את תחושת האושר והאומן מתמלא בו ללא הפסק ,כל כך שיחרה לפתחו ובקשה את קרבתו והוא בשלו רוצה לומר את מילותיו לעולם מול הזמן שלא חס ולדאוג למשפחתו המיידית ,המשפחה והאומנות כנראה מנצחים את המחקר וחיי הבדידות .
החכמה של שניהם מילאה אותי,ההתנסחיות פשוטות ועמוקות

לפני 15 שנים•אסמר
משחקיהם של בני-אדם

משחקיהם של בני-אדם

ד''ר אריק ברן

בספר הזה נתקלתי יותר מדי פעמים ברשימות ביבליוגרפיות של ספרים וגם בציטוטים מתוכו עד שהחלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו , למצוא את הספר לא היה פשוט ,יש גירסה אחת והיא די ישנה אך למזלי במהלך שיטוט בספריה של משומשים בתחנה המרכזית בת"א מצאתי אותו , התרגום מאוד ארכאי אבל צלחתי אותו בשלום , ללא ספק ספר פוקח עיניים ,בעל עוצמה ונוכחות שמיד חשים , אמר שקספיר העולם הוא במה וכולנו שחקנים כאן אריק ברן נותן את הגירסה הפסיכולוגית חברתית למשפט , הבעיה הנצחית של האדם אמר ברן היא כיצד לעצב את השעות שבהן הוא ער כאשר הרעב לעיצוב הוא לא פחות חשוב מהרעב לגירוי-ליטוף והרעב להכרה ,כצורך למנוע שעמום שהשלכותיו הן יאוש .
אדם נמצא ב3 מצבי אני , אני ילדי , אני בוגר ,אני הורי כאשר כל אחד מהם אמור להיות מאוזן עם האחר כדי שההרמוניה לא תפגע , כאשר הצד ההורי משתלט על האדם והוא הופך לדוגמתי מדי צייתן מדי לאני העליון לצו החברתי באשר הוא הרי הוא לעלול לקפוא על שמריו מצד שני כאשר האדם נכנע ומופר האיזון לכיוון מצב אני ילדי הרי כאן האדם מונע מדחפיו וצרכיו המיידים ואין הוא כשיר להיות בעל יכולת צמיחה , האני הבוגר הוא נמצב האובייקטיבי מעשי מחושב נקי מדעות קדומות ופצעי ילדות .
בעיצוב הזמן האדם משתמש בטכסים ונוהלים בנוסף לבילויים ,שבהם האדם עונה או ממלא אחר מה קיים ולא ממציא את הגלגל , אולם בשאר הזמן וברובו הוא משחק משחקים בהם שלושת מצבי האני באים לידי ביטוי ומתוך העיסקות שהוא עושה נוצרים רווחים , המצב האידיאלי הוא במשולש ערות+ספונטניות+קרבה , בהם קיימת מודעות מלאה , משחקים לרוב (יש גם משחקים טובים )הם מצבים ממלכדים בהם האדם מסיח עצמו או לומד להתקיים בצלו של דפוס מעכב צמיחה ...את השאר תמצא בספר לא אכחיש שהספר שווה קריאה נוספת כדי לרדת לעומקו ואולי בגירסה האנגלית שלו ייטב

לפני 16 שנים•אסמר
עוד יום אחד

עוד יום אחד

מיץ' אלבום

בין הספרים הכבדים טוב לעצור להתרעננות אצל מיץ' אלבאום , איש חביב מאוד ,לא קשה לזהות את הרקע הספורטיבי ממנו בא אלבאום , הספר הוא מסירות קצרות במגרש של החיים , מה באמת היה קורה אם היית זוכה ליום אחד נוסף עם אדם כה משמעותי להוויתך וכה יקר לך אך לא ידעת עד שאבדת אותו לתמיד ,הספר הוא אמירקאי שבא לרגש ולפעמים מצליח , במידת מה הוא אמין ,מה חשיבות הקשר האנושי על חווית המלאות והאושר , לפני הקריירה הגדולה והאימתנית והספרים עבי הקרס והאוקיינוסים שמחכים שתצלח אותם ,מה דעתך על "אמא" ,ואולי ,אבא ואולי זוגתך ,ואולי הזאטוטים שלך ,זה קרוב כל כך ונגיש שאפשר להתבלבל

לפני 16 שנים•אסמר
חוות החיות  - כריכה רכה

חוות החיות - כריכה רכה

ג'ורג' אורוול

ויש את בנג'מן החמור ,שעסוק בזבוב שצובט לו בישבן

לפני 16 שנים•אסמר
המשפט

המשפט

פרנץ קפקא

קפקא , ממשיל את החיים בצורה חדה ביותר , כושר מופלא לצייר סבך ולהבהיר קווים , האם הספר מתכון ליאוש קיומי , או הכרה בעובדות הקיומיות, אולי שניהם , היופי כאן משתרבב והרסיסים שלו נמצאים ברבים מיצירות של מי שבאו אחריו ,אניגמה ,קסם , דד אינד ,תהיה

לפני 16 שנים•אסמר
ואלס עם באשיר - רומן גרפי

ואלס עם באשיר - רומן גרפי

ארי פולמן

חוויה מיוחדת , סרט אמיץ ,החלום הוא שער הזכרון הראשי שממנו מגיח הבמאי אל עבר חזרה אל העבר שהודחק , חיילים הם בשר התותחים של גחמנים מגלומנים ,שרצי אידיולוגיה למיניהם ,הבמאי לא מוותר למנגון ההדחקה הטבוע בנו , האפאתיה לחיי אדם הרי היא הבת המפונקת של שטיפת המוח ,ועורך מסע אל עבר האדם שבתוכו, הסרט חוטא בנקודה בה הוא לא נותן פנים לאחר ומשאירו לוט בערפל (בג אוריינטאליסטי ידוע) חוץ מסצינת הסיום שבה האיור נופל למול תמונת הנשים הזועקות מול מראות הטבח בסברא ושאתילא , עדיין העניין הוא במיליטריזם המהול באידיולוגיה פטריוטית ....חמש כוכבים ל אורי פולמן

לפני 16 שנים•אסמר
הזר

הזר

אלבר קאמי

יצירה מינימליסטית נפלאה , תמצות ,זרימה , אלגנטייות , אלבר קאמי פילוסוף האבסורד, הוכתר כסמל של דור שלם עם צאת הזר , הספר עם הכתיבה הנפלאה מציג יש שיאמרו ניכורו של האדם מעצמו מהתרבות והעובדות החברתיות , ויש שיאמרו זהו שיוון הנפש ,המצב האידיאלי עבור האדם , אני אישית קינאתי בקלות ,ביופי המתגלגל ללא דופי ,שיוון הנפש לא להתרגש מכלום ,אדם ללא מסיכות ה (עשה ואל תעשה , בעל ערך וחסר ערך ) , אומנם הוא הורג ערבי בדרך בגלל השמש היוקדת ,אך האם זהו הצרפתי העייף בשלהי הקולוניאליזם באלג'יר ובשאר המושבות , אדם מנוכר שאיבד כל אחיזה במציאות שלו כבן אנוש,מבחינה ספרותית גרידא מדובר במאסטר פיס , פסיכולוגית יש כאן קטעים עוצרי נשימה בעיקר שעת ההמתנה שלו לעונש המוות וכיצד מתבהר העולם והופך לאינסופי , מוסרית ,אלבר קאמי גוזר את דינו של הגיבור , ובכך אולי מעמיד אמת מוסר מסויימת , אולם על הדרך חובט ללא רחם בתרבות העל אשר מקדשת ערכים נבובים לדעתו ומתבוססת בצביעות ,תקראו , אך ראו הוזהרתם

לפני 16 שנים•אסמר
اتحدث اليكم

اتحدث اليكم

نجيب محفوظ

حسنا , عندما يتحدث هذا الرجل يجب ان ننصت , الكتاب فرصه موفقه للاقتراب من الكواليس الفكريه الاجتماعيه النفسيه للاديب العربي الاول , مطر من الاسئله الدقيقه يطرحها خيرة النقاد العرب تجد نجيب محفوظ حاضر واضح سلس صريح , اعتقد انه هديه لا تضاهى وهو بمثابة نهر ساكثر التردد عليه لا سيما واني بصدد مطالعه ادبه .

לפני 16 שנים•אסמר
בית לנפש

בית לנפש

יעקב מטרי

בית לנפש ספר שעורר בי השראה בחלקו ,אך לעס את עצמו בחלקו האחר , הכותב-פסיכואנאליטיקן יעקב מטרי מחפש בעזרתו של ויניקוט את הבית הראשון שאליו אנחנו נשאף תמיד החוויה ההרמונית ביותר הצלולה ביותר הזכה ביותר ,ויניקוט הוא איש מעניין ביותר ,איש הספונטניות והיש להבדיל מהאין והתאוריטיזציה של כל דבר , הוא רוצה לעסוק בתנאים לחוות את החיים ופחות לחפש את הפתולוגיה בכל דבר ובמה לא עובד , הוא מתחיל בשאלה אחרת , איך מאפשרים לצמח החיים לגדול ולפרוח ולא מנכסים חונקים נצמדים מדי או מתרחקים וזונחים הרי נוסחת החיים כבר בפנים ,איך נותנים (מאפשרים )לעצם החיוניות להיות ולקיים את עצמה , המחבר מעצם התחברותו לויניקוט מזמין את הקורא בחמימות ובאנושיות רבה כמיטב המסורת הוינוקוט...ת ,לטעמי התועלת בספר היא ההכרות והיישום של המושגים של ויניקוט , הספר מנסה להיות לירי פואיטי לפעמים מצליח לו ולפעמים לא וכשזה קורה אז יש חזרתיות דומה למשפט הזה שכתבתי בתחילת ביקורת ( החוויה ההרמונית ביותר הצלולה ביותר הזכה ביותר ) ,מילים שמנסות להגדיר אך הן מעייפות ומרחיקות ,די לפעמים במיקוד מסוים כדי לתאר מצב (אני תמיד נופל לכתיבה אסוציאטיבית כמו המחבר כיאה לבעל אונה ימנית מפותחת )
בספר אהבתי את הפרק שבו צוטטו אדוארד סעיד ופרימו לוי וסיפורה של ורגינה וולף ,וכן נהניתי מהפריזמה על מסעוד חאן פסיכואנאליטיקאי מוסלמי אמירקאי שיצא לי להכיר לראשונה ,הפנס שבו מחזיק הכותב והשטח אליו מופנה האור הינם מסקרנים ומעשירים ,תודה למחבר .

לפני 16 שנים•אסמר

ביקורות נוספות על "על הספה"

על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

אני לא זוכר מהי הסיבה האמיתית לכך שאחרי שקראתי את ספרו הראשון של ארווין יאלום, "כשניטשה בכה" לא המשכתי לקרוא בשאר הספרים אבל אני ממש שמח על ההזדמנות שהיתה לי לאחרונה לרכוש כמה מספריו במבצע.

מזמן לא זכורה לי חווית קריאה כמו זאת שהספר הזה הסב לי אז בכנות, שלא כמו בעבר אני דיי מתלבט איך לתמצת את החוויה. טוב אעשה אם אתחיל אולי לשם שינוי בזה שאומר שלדעתי שאלה של זמן עד שמישהו יקח ויעבד את הספר המעניין הזה לסרט קולנוע, אני הצלחתי לראות אותו בדמיוני לפרקים כמו סרט בשחור לבן, לא פחות מאשר של אלפרד היצ'קוק. לא מצאתי בו הרבה איזכורים של טכנולוגיה בת זמננו (מה גם שבעיבודים לסרטי קולנוע אפשר ואולי לפעמים אף רצוי לשנות פה ושם דברים).

למרות שיאלום מציין ברשימת התודות שלו בהתחלת הספר, ש"על הספה" הוא "מעבר עקלתון (שלו) מפסיכיאטריה לספרות" הוא נשאר בתחום שלו, בהבדל אחד אולי וזה שאין בו אישיות מרכזית (כמו ניטשה ושופנהאואר, בכמה מספריו שבינתיים יצא לי להכיר). מבלי לאבד מהחן הספרותי יאלום נכנס מדי פעם לנושא עיון בכל מיני איזכורים, בעיקר לפרויד וליונג. אחד האיזכורים שאני אישית אהבתי הוא לספר "זכרונות חלומות מחשבות" של יונג כי זה היה בזמנו הספר הראשון שגרם לי לגלות עניין בקריאת ספרים מתחום הפסיכולוגיה (אגב, ספר שיש בו פרקי חיים שאני מאוד ממליץ לקרוא וחשוב לי להאיר בהזדמנות זו ששם הספר מורכב לא רק מראשי פרקים אלא מסוג של דרך התפתחותית - חשיבה שלי בזכות יאלום).

אם עד עכשיו עוד לא יצא לכם לקרוא ספר כלשהו של יאלום אז אני מציע להתחיל ולקרוא מכתביו בספר הזה. גם מי שהפסיכולוגיה נראת לו נושא כבד לא יוכל שלא להתחבר לעלילה. הספר הזה מוכיח מעל לכל מה קירב כלכך הרבה לתחום מדעי החברה הזה שהוא רחוק היום מהשם הרע שפעם אולי היה לו. בין אם בזכות הסרטים של וודי אלן (אולי זכות ראשונים?) או לא זה כבר נהיה באופנה שהרבה אנשים ידועי שם הולכים ולוקחים שעות אצל פסיכולוגים. להזכיר את כל תוכניות הטלויזיה שנוצרו בעיקר בשנים האחרונות, בכלל זה כמובן סידרה כמו "בטיפול" (שהיא כידוע סידרה מקורית שנוצרה בארץ וזכתה להצלחה בעיבוד שונה בארה"ב).

הדבר היחיד שתמהתי קצת לגביו היה למה השם שנבחר לספר הוא "על הספה" כשהמוטיב לדעתי הוא יותר עניין ההוגנות ו/או חוסר הוגנות שקיימת לאורך העלילה במרבית היבטיה. כשם מי שיש לו ידע בקולנוע וער לעובדה שאחרי שהוא בוחר בסביבת צילום הוא נאלץ לשנות בה כמה דברים ולשים הדגשים בשעה שהוא כותב עלילה בזכות כך מטיב לתאר אותה, גם ארווין הגדיל לעשות ביצירת דמויות גם בתיאור שלהם, מעבר לסופר רגיל ואומר גם במחשבותיהם וגם ברגשותיהם, הקורא כמו רואה אותם דרך קרני רנטגן ובכך כמו מבלי לשים לב מקבל את היכולת לקחת את העלילה ולתת לה הקבלה למציאות במקרים מסויימים.

אני לא יודע אם הצלחתי להעביר את המחשבה שלי (במיוחד) בפיסקה האחרונה, בכל אופן הספר מצליח לרתק ממש עד הסוף וכיאות לסופר שרוצה להשאיר את הספר שלו כחומר למחשבה הסוף של הספר נשאר פתוח.

* את הביקורת הפעם אני מבקש להקדיש לחברת האתר, נעמה38 ששמחתי להתוודע לטעמה הטוב בבחירת ספרים ולהיווכח פעם אחר פעם שיש לנו (אגב, במקרה לגמרי) טעם משותף בספרים.

לפני 11 שנים•אהוד בן פורת
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

במילה אחת -מאכזב. בשתי מילים - ציפיתי ליותר. ואיך אפשר היה שלא לצפות אחרי כשניטשה בכה המופלא? לקחתי אתי את הספר לטיסה לניו יורק, ואם היה לי ספר אחר, הייתי מפסיקה באמצע. אבל לא היה לי, אז המשכתי עד הסוף, וממש התאכזבתי, התחושה הייתה שהמחבר, פסיכולוג בעצמו מנסה להציג תזה משלו לגבי יחסי מטפל - מטופל, שזה בסדר גמור, אבל הרומן עצמו היה בפירוש לא מעניין, וחבל.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•מטפלת זוגית
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

החלטתי לשאול את הספר הזה בעקבות 'כשניטשה בכה' המופתי, אבל הצטערתי לגלות שמלבד העובדה ששניהם קשורים לעולם הפסיכולוגיה, אין קשר בין הספרים.
הספר הוא למי שמתעניין מאוד בפסיכולוגיה, אבל מהפן הטיפולי. יותר נכון - למי שמתעניין בהלך הרוח ששורר בטיפול פסיכולוגי, כי זו לא ממש ספרות מקצועית.
יותר מדי טכניקה, פחות מדי עלילה, ובשורה התחתונה - הספר לא כ"כ מעניין. הכרחתי את עצמי לצלוח אותו כי קיוויתי שמשהו יקרה.

למי שמתכוון לקרוא את הספר רק בעקבות 'כשניטשה בכה' - פשוט אל. צפויה לכם אכזבה. השארו עם הטעם המתוק שביצירת המופת ההיא ואל תתפתו גם לספרו השני של יאלום.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•שרון
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

הטיפולים - הלוואי עליי, אין להשיג כאלה
כמעט. למה? הקריאה הרבה פעמים מייגעת,
ונכנסת לפרטים בפוקר. לקראת הסוף מתפתח
סיפור מתח נחמד. חלק מהזמן נהנתי מהקריאה
וחלק לא. "כשניטשה בכה" הרבה יותר טוב
בעיני.

לפני 19 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

ספר מחכים ומעורר מחשבה

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רוני pery
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

עם קריאת ספרו השני של ילום הבנתי שהוא פשוט סופר גרוע. מה שהחזיק אותי, זה החשיפה של אחורי הקלעים של עולם הפסיכולוגיה, ובזכות כמה פרטים פיקנטיים מהתחום הוא מהצליח לשרוד את תשומת לבי לשני ספריו. וזה יותר מדי.
גם התרגום לא עושה עמו חסד...

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Nato
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

בפעם הראשונה (והאחרונה, לפחות עד היום) קניתי ספר בלי לעיין בו לפני כן.
ספרו הראשון, כשניטשה בכה כ"כ מצא חן בעיניי שכשראיתי על המדף ספר חדש שלו קניתי אותו מיד. קראתי את העמודים הראשונים בקושי, הוא צבר אבק במשך כחצי שנה, וזה זמן שיא עבורי, ספרים בד"כ לא צוברים אבק אצלי בבית, בסופו של דבר הכרחתי את עצמי לסיים אותו, זה לקח זמן רב, התאכזבתי קשות.
אהיה הוגנת ואציין שאולי פתחתי תקוות רבות מדי
בכל זאת, במילה אחת: אכזבה.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•אפרים
דירוג
דירוג
1.0
לפני 9 שנים

“במילה אחת -מאכזב. בשתי מילים - ציפיתי ליותר. ואיך אפשר היה שלא לצפות אחרי כשניטשה בכה המופלא? לקחתי”

5/8
ביקורות על על הספה
הבאה
שרון
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 16 שנים

“החלטתי לשאול את הספר הזה בעקבות 'כשניטשה בכה' המופתי, אבל הצטערתי לגלות שמלבד העובדה ששניהם קשורים ל”