• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
על הספה

על הספה

מאת ארווין ד' יאלום

הביקורת של פיית הספרים

תמונה של פיית הספרים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
על הספה

על הספה

מאת ארווין ד' יאלום

הביקורת של פיית הספרים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של פיית הספרים
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:1996
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אהוד בן פורת
לפני 11 שנים

“אני לא זוכר מהי הסיבה האמיתית לכך שאחרי שקראתי את ספרו הראשון של ארווין יאלום, "כשניטשה בכה" לא המשכ”

2/8
ביקורות על על הספה
הבאה
רוני pery

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 19 שנים•1 דקות קריאה

הטיפולים - הלוואי עליי, אין להשיג כאלה
כמעט. למה? הקריאה הרבה פעמים מייגעת,
ונכנסת לפרטים בפוקר. לקראת הסוף מתפתח
סיפור מתח נחמד. חלק מהזמן נהנתי מהקריאה
וחלק לא. "כשניטשה בכה" הרבה יותר טוב
בעיני.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של IRomi
IRomi
1קורא|גיל ממוצע33|0%נשים

על המבקרת

תמונה של פיית הספרים

פיית הספרים

ותיקהעורך
חברה מזה 20 שנים
76 ביקורות•4 נבחרות•155 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של פיית הספרים
פיית הספרים
ותיקהעורך
חברה באתר מזה 20 שנים
ביקורות76
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה155
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת36ספרות מקורית14ביוגראפיות4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של פיית הספרים

טימוליאון ויאטה, בוא הביתה

טימוליאון ויאטה, בוא הביתה

דן רודס

ספר חמוד ומקורי! מאוד אהבתי.
לעולם לא אשכח את המכנסונים הכסופים! זה כזה ברונו. וקראתי את זה לפני איזה 8 שנים!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
קוצר רוחו של הלב

קוצר רוחו של הלב

סטפן (שטפן) צווייג

לקריאה נוספת: "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" - ויקיטקסט
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D

לפני 11 שנים•פיית הספרים
אני כריסטיאנה פ.

אני כריסטיאנה פ.

קאי הרמן

קראתי את הספר בגיל 13 או 15, והוא הרחיק אותי מסמים לנצח. (לא שלפני זה היה לי קשר לסמים).
הזעזוע עדיין חרות בי, ואם אתם גם רוצים שילדיכם יתרחקו מסמים - הביאו להם את הספר הזה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
גן של צללים

גן של צללים

וי.ס. אנדרוס

רומן תקופתי, מיושן, אף מבחינת התוכן, ואף מבחינת ההגשה. הרגשתי כאילו אני קוראת ספר בהיותי בבית ספר יסודי (שנות ה-80). מאוד אמריקאי.
עם זאת, מהנה, עמוק מבחינה רגשית.

הסיפור מסופר מפי אוליביה פוקסוורת', "הסבתא" מ"פרחים בעליית הגג" המספרת איך הגיעו הדברים לידי קורות "פרחים בעליית הגג".

*ספיילר*

אוליביה מספרת כיצד היתה נערה גמלונית, חסרת חן וזוהר, אך חריפה ומשכילה, המחכה בכליון עיניים לשידוך הולם. מלקולם פוקסוורת' היה צעיר נמרץ, יפה תואר, אמיד, שרוצה להתעשר, ולאחר כשתיים או שלוש פגישות הציע לה נישואין באופן כזה בערך: "אני לא סובל את הנשים הטיפשיות והרדודות שעוסקות באופנה ובשטויות. יש לי אחוזה גדולה, ואני מחפש אישה שתוכל לנהלה ביד רמה, שתלד לי יורשים, ותהיה אחראית על הנהלת החשבונות של עסקיי. אני רואה בך מתאימה, ואם את מסכימה, אבקש מייד את ידך מאביך".
אוליביה לא האמינה שגבר זה, הניחן בכל המעלות שיכלה להעלות על הדעת, ירצה בה, וציפתה לחתונתם, שחשבה שתשנה את חייה האפרוריים והעצובים לטובה, וחלומותיה הורודים יתגשמו. לא עברה דקה מטקס הנישואין החפוז, וחלומותיה התנפצו זה אחר זה.
מלקולם היה צריך אותה, בדיוק כפי שציין, לצרכיו הפרקטיים, אך הנשים שאליהן נמשך, היו דווקא הנשים הזוהרות והריקניות בהן זלזל. הוא היה קר ומרושע. מהלילה הראשון אוליביה ובעלה הטרי לא ישנו באותו חדר. אוליביה מלאה את חובותיה באופן מושלם, שמרה על כבודה, הפכה מנערה תמה ושברירית לאשה חזקה, מפנים ומבחוץ, כשהמציאות מתנפצת לה בפנים מרגע לרגע.
נולדים להם שני בנים, ומשם מתחילים הסודות, העתידים לנווט את מהלך חייהם המעוות, השקרים, הקנאה, התאווה, והסיבות לנישואיה של קורין עם דודה למחצה.

*סוף ספויילר*

זהו ספר בנות לגמרי (או לבנים רגישים המחוברים לצד הנשי שלהם), לאוהבי נוסטלגיה, דרמה מיושנת, ואפשר להגיד שהוא מתאים לנערות או נשים צעירות חולמניות. מזכיר טלנובלה.
התרשמתי מתאורי הרגשות על גוניהם, תאורי הפאר, הם לא רבים מדי, ומאוד מדוייקים ומעוררים הזדהות.
הקריאה קלה וקולחת, אך השפה אינה רדודה, אך גם לא מליצית או פואטית. האווירה של אחוזת פוקסוורת' הקרה, הקודרת והמבודדת, עם הגשם המצליף בחלונות, הרוק השורקת במסדרונות וענפי עצים המתדפקים על החלונות, מצאתי שהספר התאים לחורף זה.

בסופו של דבר נהנתי מהספר, ולמרות שאני נשמעת מסוייגת, נתתי לו 4 כוכבים. הביקורת כוונה לתת לכם מושג אם ספר זה יכול לעניין אתכם, מקווה שהצלחתי במשימה זו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
אפקט המאפרה

אפקט המאפרה

יונתן קיויתי

לגבי שאלתך בסעיף "למה לא התחברתי" - 2
למה שמישהו ירצה להתחזות למשוגע?
אם מישהו רוצה להתחזות למשוגע, הוא כבר משוגע, אז הוא לא צריך להתחזות.
אם הוא מסרב להתחזות למשוגע - הוא שפוי.

אבל זה מאוד פשטני. יש סיבות להתחזות למשוגע (קצבה, הקלה בדין, התחמקות ממחוייבויות, דיור בבי"ח, הטבות) וללא להתחזות למשוגע (לא לפגוע בשם שלך, לא להיסגר בבית חולים, לא לקחת תרופות, שלא יקחו ממך זכויות וכו') מעבר לאם אתה משוגע או לא.
כלומר: לא כל אחד שפוי, יסרב להתחזות למשוגע. זה שאתה מסכים להתחזות למשוגע, לא עושה אותך לא שפוי. כי זה עשוי לשרת אינטרסים. זה שמישהו משוגע מסרב להתחזות למשוגע (בהנחה שהוא מאמין שהוא שפוי), זה לא עושה ממנו שפוי. תלוי מה הסיבות.

זה כמו המשוגע שמטייל עם הנעל שלו קשורה ברצועה של כלב. כשהפסיכיאטר שלו שואל אותו מה שלומו, ומה שלום הכלב, הוא עונה: "מה, אתה מטומטם? את לא רואה שזה נעל"? ולאחר שהפסיכיאטר מתרחק מהמקום המשוגע אומר לנעל: "איך עבדנו עליו, הא פוצי?"

לפני 11 שנים•פיית הספרים
התאוה (התאווה) לחיים

התאוה (התאווה) לחיים

אירווינג סטון

לא קראתי, אבל ממליצה על "חמניות"

לפני 12 שנים•פיית הספרים
אפר על ראשה

אפר על ראשה

חוה עציוני-הלוי

למי שאהב, ממליצה גם על "מעשה תמר" (תמר אחרת), "האהל האדום", "אלוהים יודע" (המשעשע, ויש הרואים בו כפירה והוא מעורר בהם כעס על הפיכת דוד המלך לבדיחה ולאיש מאוד אנושי), "פועת",

ויש ספרים נוספים בז'אנר שלא קראתי: "אבישג", ספרים נוספים של חווה עציוני-הלוי, "מלכים ג'", ועוד.

לפני 12 שנים•פיית הספרים
על אהבה ושדים אחרים

על אהבה ושדים אחרים

גבריאל גרסיה מארקס

אחד הספרים היפים שקראתי, מארקס הוא מהסופרים האהובים עליי, למרות שלא את כל יצירותיו אהבתי. את זו אהבתי במיוחד, ולכן, אני מוכרת אותו ב25 שקלים (יש לי שני עותקים) למרות שאחרים מוכרים אותו בפחות.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
הומו פאבר

הומו פאבר

מקס פריש

לא קראתי, אבל לידיעתכם, יש סרט, עם ז'ולי דלפי מ 1991
http://www.imdb.com/title/tt0102050/?ref_=sr_4
בעברית נקרא "הנוסע פאבר"
http://www.third-ear.com/title/46174/

לפני 12 שנים•פיית הספרים

ביקורות נוספות על "על הספה"

על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

אני לא זוכר מהי הסיבה האמיתית לכך שאחרי שקראתי את ספרו הראשון של ארווין יאלום, "כשניטשה בכה" לא המשכתי לקרוא בשאר הספרים אבל אני ממש שמח על ההזדמנות שהיתה לי לאחרונה לרכוש כמה מספריו במבצע.

מזמן לא זכורה לי חווית קריאה כמו זאת שהספר הזה הסב לי אז בכנות, שלא כמו בעבר אני דיי מתלבט איך לתמצת את החוויה. טוב אעשה אם אתחיל אולי לשם שינוי בזה שאומר שלדעתי שאלה של זמן עד שמישהו יקח ויעבד את הספר המעניין הזה לסרט קולנוע, אני הצלחתי לראות אותו בדמיוני לפרקים כמו סרט בשחור לבן, לא פחות מאשר של אלפרד היצ'קוק. לא מצאתי בו הרבה איזכורים של טכנולוגיה בת זמננו (מה גם שבעיבודים לסרטי קולנוע אפשר ואולי לפעמים אף רצוי לשנות פה ושם דברים).

למרות שיאלום מציין ברשימת התודות שלו בהתחלת הספר, ש"על הספה" הוא "מעבר עקלתון (שלו) מפסיכיאטריה לספרות" הוא נשאר בתחום שלו, בהבדל אחד אולי וזה שאין בו אישיות מרכזית (כמו ניטשה ושופנהאואר, בכמה מספריו שבינתיים יצא לי להכיר). מבלי לאבד מהחן הספרותי יאלום נכנס מדי פעם לנושא עיון בכל מיני איזכורים, בעיקר לפרויד וליונג. אחד האיזכורים שאני אישית אהבתי הוא לספר "זכרונות חלומות מחשבות" של יונג כי זה היה בזמנו הספר הראשון שגרם לי לגלות עניין בקריאת ספרים מתחום הפסיכולוגיה (אגב, ספר שיש בו פרקי חיים שאני מאוד ממליץ לקרוא וחשוב לי להאיר בהזדמנות זו ששם הספר מורכב לא רק מראשי פרקים אלא מסוג של דרך התפתחותית - חשיבה שלי בזכות יאלום).

אם עד עכשיו עוד לא יצא לכם לקרוא ספר כלשהו של יאלום אז אני מציע להתחיל ולקרוא מכתביו בספר הזה. גם מי שהפסיכולוגיה נראת לו נושא כבד לא יוכל שלא להתחבר לעלילה. הספר הזה מוכיח מעל לכל מה קירב כלכך הרבה לתחום מדעי החברה הזה שהוא רחוק היום מהשם הרע שפעם אולי היה לו. בין אם בזכות הסרטים של וודי אלן (אולי זכות ראשונים?) או לא זה כבר נהיה באופנה שהרבה אנשים ידועי שם הולכים ולוקחים שעות אצל פסיכולוגים. להזכיר את כל תוכניות הטלויזיה שנוצרו בעיקר בשנים האחרונות, בכלל זה כמובן סידרה כמו "בטיפול" (שהיא כידוע סידרה מקורית שנוצרה בארץ וזכתה להצלחה בעיבוד שונה בארה"ב).

הדבר היחיד שתמהתי קצת לגביו היה למה השם שנבחר לספר הוא "על הספה" כשהמוטיב לדעתי הוא יותר עניין ההוגנות ו/או חוסר הוגנות שקיימת לאורך העלילה במרבית היבטיה. כשם מי שיש לו ידע בקולנוע וער לעובדה שאחרי שהוא בוחר בסביבת צילום הוא נאלץ לשנות בה כמה דברים ולשים הדגשים בשעה שהוא כותב עלילה בזכות כך מטיב לתאר אותה, גם ארווין הגדיל לעשות ביצירת דמויות גם בתיאור שלהם, מעבר לסופר רגיל ואומר גם במחשבותיהם וגם ברגשותיהם, הקורא כמו רואה אותם דרך קרני רנטגן ובכך כמו מבלי לשים לב מקבל את היכולת לקחת את העלילה ולתת לה הקבלה למציאות במקרים מסויימים.

אני לא יודע אם הצלחתי להעביר את המחשבה שלי (במיוחד) בפיסקה האחרונה, בכל אופן הספר מצליח לרתק ממש עד הסוף וכיאות לסופר שרוצה להשאיר את הספר שלו כחומר למחשבה הסוף של הספר נשאר פתוח.

* את הביקורת הפעם אני מבקש להקדיש לחברת האתר, נעמה38 ששמחתי להתוודע לטעמה הטוב בבחירת ספרים ולהיווכח פעם אחר פעם שיש לנו (אגב, במקרה לגמרי) טעם משותף בספרים.

לפני 11 שנים•אהוד בן פורת
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

במילה אחת -מאכזב. בשתי מילים - ציפיתי ליותר. ואיך אפשר היה שלא לצפות אחרי כשניטשה בכה המופלא? לקחתי אתי את הספר לטיסה לניו יורק, ואם היה לי ספר אחר, הייתי מפסיקה באמצע. אבל לא היה לי, אז המשכתי עד הסוף, וממש התאכזבתי, התחושה הייתה שהמחבר, פסיכולוג בעצמו מנסה להציג תזה משלו לגבי יחסי מטפל - מטופל, שזה בסדר גמור, אבל הרומן עצמו היה בפירוש לא מעניין, וחבל.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•מטפלת זוגית
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

החלטתי לשאול את הספר הזה בעקבות 'כשניטשה בכה' המופתי, אבל הצטערתי לגלות שמלבד העובדה ששניהם קשורים לעולם הפסיכולוגיה, אין קשר בין הספרים.
הספר הוא למי שמתעניין מאוד בפסיכולוגיה, אבל מהפן הטיפולי. יותר נכון - למי שמתעניין בהלך הרוח ששורר בטיפול פסיכולוגי, כי זו לא ממש ספרות מקצועית.
יותר מדי טכניקה, פחות מדי עלילה, ובשורה התחתונה - הספר לא כ"כ מעניין. הכרחתי את עצמי לצלוח אותו כי קיוויתי שמשהו יקרה.

למי שמתכוון לקרוא את הספר רק בעקבות 'כשניטשה בכה' - פשוט אל. צפויה לכם אכזבה. השארו עם הטעם המתוק שביצירת המופת ההיא ואל תתפתו גם לספרו השני של יאלום.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•שרון
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

ספר מחכים ומעורר מחשבה

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רוני pery
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

עם קריאת ספרו השני של ילום הבנתי שהוא פשוט סופר גרוע. מה שהחזיק אותי, זה החשיפה של אחורי הקלעים של עולם הפסיכולוגיה, ובזכות כמה פרטים פיקנטיים מהתחום הוא מהצליח לשרוד את תשומת לבי לשני ספריו. וזה יותר מדי.
גם התרגום לא עושה עמו חסד...

לפני 17 שנים•
★★★★★
•Nato
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

בפעם הראשונה (והאחרונה, לפחות עד היום) קניתי ספר בלי לעיין בו לפני כן.
ספרו הראשון, כשניטשה בכה כ"כ מצא חן בעיניי שכשראיתי על המדף ספר חדש שלו קניתי אותו מיד. קראתי את העמודים הראשונים בקושי, הוא צבר אבק במשך כחצי שנה, וזה זמן שיא עבורי, ספרים בד"כ לא צוברים אבק אצלי בבית, בסופו של דבר הכרחתי את עצמי לסיים אותו, זה לקח זמן רב, התאכזבתי קשות.
אהיה הוגנת ואציין שאולי פתחתי תקוות רבות מדי
בכל זאת, במילה אחת: אכזבה.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•אפרים
על הספה

על הספה

ארווין ד' יאלום

על מלכודת הכנות ונצחונה , על הדוגמתיות והגמישות

לפני 16 שנים•
★★★★★
•אסמר
3.0
3.0
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 4 שנים

“ספר מחכים ומעורר מחשבה”