מין עולם מוזר, אמיתי ויחד עם זאת פנטסטי לחלוטין, אך בלי פיות ואלפים ומלכת הלבבות. כביכול דמויות יומיומיות, (הרופא, בונה צעצועים, מוכרת פרחים בשוק, פקידה בדואר), אך מוזרות , גרוטסקיות קצת.
נראה לי שיש כאן מין תאור מוקצן של החברה שלנו, על האמונות התפלות שלה הפחדים והדעות הקדומות שלה, והכפר הוא מטאפורה.
ויש מסר כזה: העולם הוא כזה, נקבל אותו כך, וזה לא עניין של שכר ועונש. לכן כשבאים התושבים המיואשים עקב אסונות הטבע הרבים ל"איש הצדק" (השופט של הכפר שצוחק על הכול ומעדיף להעביר את זמנו במשחקי קלפים) הוא עונה להם: "כשהר האטנה שבסיציליה מתעורר, הוא יורק סלעים מותכים שזורמים כמו נהר של אש במורדותיו. אכן, הטבע הוא איתן ומרהיב ביופיו" , חתם. אך אנשי הכפר לא ידעו איפה נמצאת סיציליה...".
ספר יפה ולא מוכר, שהגיע אלי לגמרי במקרה...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
