סיפורים שאין להם אחיזה במרחב זמן, וכמו המציאות. מסרבים להתיישב עם החוקים הנוקשים של הפרספקטיבה.


בסיפורים אפופי המסתורין שבקובץ, נפגוש יותר מפעם, בדמויות שלא תמיד יראו לנו מציאותיות.

תאודורוס, האלכימאי, מביא את שיקוייו על עגלת עץ מקרטעת,המרפאה האינדיאנית נילחמת בפולש בדרך מיוחדת במינה, פליפה בונה קליידוסקופ שמכיל את היקום, והיפוליטו מאיים על הנחש במטה של הרמס וכך מציל את פילומנה...

הכל מתרחש בכפר שקיים בכל מקום או, בעצם, אינו קיים באף מקום. הזמן חסר משמעות. על הגבול בין היומיומי לדמיון, היכן שהאמונות התפלות צומחות מתוך הפחד וסיפורים פשוטים הופכים לאגדות.

כמו בציורים נאיבים, הדמויות שבשניים עשר הסיפורים הקצרים והנובלת החותמת את הקובץ, גדולות מדי או קטנות מדי, או אולי מוזרות , אך מתחת לפני השטח או בין השורות, מסתתרת מציאות שנצבעה בצבעים עזים.
מציאות של פחד קיומי. פחד מפני מחלות, אסונות טבע. פחד מהזר ומהשונה.
הפחד מוביל את תושבי הכפר להאמין ברופאים ומרפאים, תרופות פלאיות , דברי תוכחה ונבואות של מטיפים, ולמעשי הרס וגירוש .
במציאות הזאת רק שוטה הכפר והמשוגעת, המוקצים, מסוגלים לאהבת אמת...

נורה דוד

נורה דוד שזה לה ספרה הראשון, עלתה לישראל מארגנטינה כשהייתה בת עשרים, למדה רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלבה בחברה הישראלית. את הכתיבה המלווה אותה כל חייה, המירה עם השנים מספרדית לעברית.... המשך לקרוא

שם הספר
זה לא היה אותו הגשם