ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 ביוני, 2009
ע"י pen
ע"י pen
את הספר מחלת האבנים חוויתי כסיפור בעל רבדים עמוקים יותר מן הגלוי במבט ראשון. אחרי שסיימתי את הקריאה בו, הבנתי שבעצם זהו סיפור על כמיהה עזה לאהבה רומנטית, מושלמת, כזו שחולמים עליה, טוטלית, כזו שראינו בקולנוע, כזו ששרים עליה בשירי האהבה היפים ביותר אבל אינה מושגת ברובד המציאותי של החיים. האנשים שלמדו מניסיון חייהם, להדחיק או להסתיר את המאוויים העמוקים האלה לאהבה אידאלית, דוחים ומשמיצים את הבודדים שמיצגת הסבתא ברומן, שהם תמימים ו/או לא מסוגלים להסתיר את רצונם האמיתי, את תשוקתם העמוקה ביותר לאהבה מושלמת אלה נתפשים כמשוגעים ומופקרים, שיש להרחיקם מהחברה. שם הספר מכיל שתי מילים מחלה ואבנים. המחלה היא בכליות מקום משכנו של המוסר.וכך עלתה בי השאלה מיהו בעצם החולה? והאבנים?... כובד משקלן הטביע את סבתא התמימה הרומנטית שלא הבינה כיצד אל מול סערת נפשה מצאה בחייה רק אי-אהבה.
ואולי מפך הנפש שלה הסתיר ממנה אהבה אחרת שכן הייתה שם?
הספר, ככל שחושבים עליו, עוד תובנות עולות במחשבה.
אולי העובדה שלאיש מן הגיבורים אין שם אלא כינוי בלבד מאפשר לכל קורא לשבץ את השמות הרלווטים לנסיונו בחייו ביתר קלות.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
