ביקורת ספרותית על מחלת האבנים מאת מילנה אגוס
ספר בסדר

---

‏יום ראשון ‏31 ‏מאי ‏2009

היום בבוקר התחלתי לקרוא את "מחלת האבנים" והיום בצהריים סיימתי אותו.
נהנתי מהספר מאוד, אבל אני חייבת להודות שהרגשתי קצת מרומה... הוא כל כך קצר. אולי אפילו קצר מידי בשביל שיהיה ספר בזכות עצמו?
הסיבה שבגינה קניתי את הספר הייתה סרדיניה. האי מעניין אותי מאוד וציפיתי להרבה תיאורים, משלא מצאתי אותם התפנתי לסיפור עצמו וזה סיפור נפלא, שהיה יכול לבהחלט להיות ספר מרתק ב"אורך צלא". יש הרבה פרטים ורגשות ונופים והסתעפויות שהרגשתי שממש חבל שזה נגמר כל כך מהר.
קשה לי להגיד שהייתה תמורה מלאה לכספי (72 ש"ח לספר של כ-120 עמודים, עם פונט גדול והרבה ריווחים), אבל אולי הייתי צריכה לקחת את זה בחשבון...
מה אתם אומרים?

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"וסבתא תמיד שאלה בליבה איך זה שהאהבה כל כך משונה, שאם היא לא רוצה להגיע היא לא מגיעה, לא עם המיטה וגם לא עם החביבות ועם המעשים הטובים, ומשונה שדווקא לאהבה, שהיא הדבר הכי חשוב, אי אפשר בשום אופן לגרום שתבוא"

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -"נסיכה. מתנהגת כמו נסיכה. לא מעסיק אותה העולם שמסביב, אלא העולם הוא זה שצריך להיות עסוק בה. היא, התפקיד שלה הוא רק להיות קיימת, לא נכון?"

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -"האהבה לא שמה לב לא לגיל ולא לשום דבר אחר שהוא לא אהבה".

» ביקורות נוספות של קואלית
» ביקורות נוספות על מחלת האבנים