ביקורת ספרותית על מיתר סמוי מאת דב לפשיץ

---

אביחי הוא סטודנט לתואר שני הכותב תזה על קהילת שורדי שואה בבית הכנסת "שארית ישראל" אשר שוכן בבאר שבע. הוא מתנדב להיות עוזר לגבאי הקשיש ארליך, המתקשה בראייה. הוא מתיידד עם קבוצת המתפללים הקבועים, מתחבב עליהם ונחשף אט, אט לסיפורי חייהם.
צמודה לבית הכנסת גינתו של הגבאי המנוח שלמה פוגלמן. ממנה נשמעים קולות ציפורים והיא מעוררת את סקרנותו של אביחי העושה מאמצים לגלות את הסוד הטמון בה ובסיפור חייו של פוגלמן ששרד את השואה בהונגריה ובנה חיים חדשים בארץ.
שזורים בספר כמה סיפורים מרגשים של הישרדות : סיפורו של צביקה שנפצע במלחמת יום הכיפורים והדרך המיוחדת בה בחר להקים המשך למשפחתו, סיפורו של גימפל זלמן, הסיפור על הצלת ספר התורה מתחת לאפם של אנשי צלב החץ האנטישמים בהונגריה, סיפורה של הניה בעלת חנות הבגדים ועוד מספר מקרים נוגעים ללב.
הספר כתוב כעין יומן בו מדווח אביחי על מעשיו, רובם בהקשר לחומר שהוא אוסף לכתיבת התזה שלו. יש לאביחי, כמובן, גם חיים משלו : הוא מתקשר לדפנה הדתלש"ית, קשר היודע עליות ומורדות, להילה המאכזבת אותו, ליאיר, שותפו לדירה, קיבוצניק המתעניין ביהדות. גם הוריו של אביחי מוזכרים בספר וכן הסיפור על השתתפותו ופציעתו במבצע "חומת מגן".
הסיפור מדלג לעתים לבודפשט של שנת 1944, השנה בה נכבשה על ידי הנאצים, וציפור אדום החזה משמשת גשר בין עבר והווה.
הווי בית הכנסת האשכנזי, על הסעודה השלישית הנהוגה בו, מככב בסיפור. גיבורי הספר הם קשישים המצויים בחלק האחרון של חייהם ומראם אינו מסגיר את תעצומות הגוף והנפש שנדרשו להם על מנת לשרוד את אימי השואה. העובדה ששרדו, הקימו משפחות חדשות והם ממשיכים לפקוד את בית הכנסת כפי שנהגו בילדותם וכפי שלמדו מהוריהם – היא, היא ניצחונם על היטלר וחבר מרעיו !
הספר מומלץ לכל מי שמתעניין בנושא שורדי השואה.

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על מיתר סמוי