"ריצ'ר לא הקשיב לה והתרכז בכביש שלפניו. הוא היה נהג סביר, אך לא מעולה. הוא למד לנהוג בצבא ומעולם לא קיבל שיעורים באזרחות. מעולם לא עבר מבחן נהיגה אזרחי, מעולם לא הוציא רישיון נהיגה אזרחי. ניגלי הייתה נהגת הרבה יותר טובה ממנו. ומהירה יותר. היא סיימה את שיחותיה ונעה בקוצר רוח. היא לא הפסיקה להציץ במד המהירות.'תנהג כאילו גנבת אותה,' אמרה, 'מה שנכון.' הוא האיץ קצת."
טוב, זה מיודענו ג'ק ריצ'ר, השוטר הצבאי לשעבר, נווד משוטט בהווה ולוחם מטעם עצמו. נכנסתי קצת לרשימה של הביקורות שלי על הספרים בסדרה שכבר קראתי כדי לבדוק מה כבר כתבתי ובעצם גם מה מהסדרה כבר קראתי ומה לא. אז הפר הזה הוא מהמוקדמים בסדרה. לא כל כך במספר שלו (11) כמו בהתגבשות הדמות. עד הספר החמישי ג'ק שלנו עוד לא נכנס עד הסוף לדמות המתבודד, בספרים הראשונים הוא ממש גר בבית ויש חפצים בבעלותו. בספר הזה הוא כבר נווד, אבל היות וכבר עברנו את מתקפת 11 בספטמבר אז בנוסף למברשת השיניים המתקפלת הוא גם מחזיק בכיס אמצעי זיהוי כלשהו. עם זאת הזהות הנוודית לא מגובשת עד הסוף, הוא משווה את עצמו לאחריום, הוא רק התחיל לקנות בגד חדש במקום אחד שהתלכלך ולזרוק את הבגד המלוכלך לפח. ומעל לכל הוא פועל בקבוצה. כלומר הוא לא לחלוטין שועל בודד.
ג'ק אכן ניסה לנדוד ולרדת מהגריד, אבל הוא הוזעק לעזרת היחידה הוותיקה שלו בצבא, שמסתבר הולך וקטן כי אנשים פשוט נעלמים ואז מוצאים את הגופה שלהם באמצע המדבר כאילו נזרקה ממסוק או משהו, מה שבאמת קרה. איך הוזעק, ואין לו כתובת קבועה או טלפון? התשובה היא טריק מספרי. כתבתי פעם שהיכולת המתמטית המופלאה של ריצ'ר התגלתה באיחור כאשר צ'יילד האחיין השתלט על הסיפור, אבל אני חוזרת בי, מודה בטעותי ואוכלת את הכובע: הספר הזה מלא בתיאורים וירטואוזיים של היכולות המתמטיות של מר ריצ'ר, כולל לזכור בעל פה את היתרות המשתנות של חשבון הבנק שלו, וכל מיני מאפיינים ותכונות של מספרים שונים.
כרגיל אצל צ'יילד, משפטים קצרים, הרבה עלילה ואקשן, כולל פיזי. הפעם יחסית מעט תיאורי מרחבים עירוניים, אולי זה משהו שהתפתח עם השנים. ריצ'ר עובד בקבוצה, יחד עם פקודיו הוותיקים, חלקן נשים, אחת מהן גם מקיימת איתו יחסים אינטימיים במהלך האירוע כולו. הם עושים הרבה טעויות, והרעים מצליחים קצת בהתחלה, אבל הסוף הוא טוב. ג'ק ריצ'ר חוזר לשוטט, עם מברשת שיניים מתקפלת ודרכון בכיס.




