ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 בנובמבר, 2011
ע"י עולם
ע"י עולם
"…גבר לבן ענק ומרושל. הוא בטח הגיע לשני מטרים, למאה ועשרה קילו, אולי מאה ועשרים, בעל ראש מגולח, מפרקי ידיים רחבים וקשים כמו קרשים בגודל חמישה על עשרה סנטימטרים, ידיים כמו מעדרים, לבוש ג'ינס אפור מאובק ונעלי עבודה." זוהי התרשמותו של אחד מן החבר'ה הרעים בספר "צרות ומזל רע" מג'ק ריצ'ר, גיבור סדרת המותחנים של לי צ'יילד. זמן קצר לאחר שהתרשמות זו חולפת במוחו, הוא זוכה ל"טיפול" מג'ק. שכן, זאת עליכם לדעת: ג'ק מכסח את הרעים, לא פוגע בתמימים, ונאמנותו לחבריו היא חסרת פשרות. איזה גבר.
ריצ'ר היה בעברו מפקד של יחידת עלית של חוקרים מיוחדים של המשטרה הצבאית בצבא ארה"ב. חבר'ה קשוחים, אחד-אחד ואחת-אחת. סיסמתם הייתה – "לא מתעסקים עם החוקרים המיוחדים". בספר זה ישנם כמה רעים משודרגים אשר מתעסקים איתם (ולא אוסיף פרטים כדי שלא לחטוא בספוילר). אם אתם חושבים שג'ק ייתן לזה לעבור ללא תגובה, אתם טועים טעות מרה. (סימן הוא שטרם קראתם שום ספר מסדרת המותחנים של ריצ'ר. גם זו, לטעמי, טעות מרה.) "אז מה התוכנית, בוס?", שואלת את ריצ'ר חברתו לשעבר ביחידה, והוא עונה: "כמו תמיד, נחקור, נתכנן, נבצע. נמצא אותם, נחסל אותם, ואז נשתין על קברי אבותיהם". אין ספק, ריצ'ר אינו הולך סחור-סחור.
אגב, תארו לעצמכם שסופר ישראלי היה מנסה לכתוב סדרת מותחנים שגיבורה הוא חוקר לשעבר של המשטרה הצבאית הצה"לית: "ג'ו אמידי היה בעברו מפקד יחידת העלית של מצ"ח – מצ"ח נחושה. סיפורי הגבורה אודות "מבצעי המלביש" של הנחושים נלחשו מפה לאוזן שנים ארוכות לאחר שהיחידה התפרקה. סיסמתם הייתה: בלי כומתה ובורח? ג'ו מייד יכסח." לא, זה לא היה עובד. אבל בארה"ב של לי צ'יילד זה עובד, ועוד איך.
אם להשתמש באנלוגיה קולנועית, ריצ'ר הוא מעין הכלאה של ארנולד שוורצנגר וקלינט איסטווד: יש לו את הנתונים הפיסיים יוצאי הדופן של שוורצנגר מחד, ואת האישיות המאופקת והמפוכחת, בעלת האינטגריטי, הסולדת ממחויבות ואדישה למוסכמות חברתיות של איסטווד (לפחות בחלק מסרטיו), מאידך. ריצ'ר אדיש לחלוטין לרכוש, בורח ממסגרות ומהתמסדות, וקנאי לחופש ולפרטיות שלו. עד אסון התאומים הרכוש היחיד שנשא עימו היה מברשת שיניים מתקפלת. אחר כך נאלץ לשאת עימו גם את דרכונו: "יותר מדי דברים בעידן החדש דרשו תעודה מזהה ותמונה… ריצ'ר היה נווד, לא זאב בודד, חסר-מנוחה, בלי בעיות תפקוד, ולכן נכנע [לצורך לשאת דרכון] בחן".
העלילה של הספר קולחת בקצב מהיר: משפטים קצרים, דיאלוגים שנונים וסרקסטיים, תפניות זריזות בעלילה. לעתים ניתן לנחש את התפנית הבאה בעלילה, אך הדבר אינו פוגם בהנאה. אנו אוהבים את ג'ק ריצ'ר כי הוא יודע לעשות את מה שאנחנו איננו יכולים לעשות, את מה שמערכות החוק והמשפט נכשלות לעשות באופן מחפיר, את מה שביאליק דרש בשירו הנוקב "על השחיטה": "אם יש צדק, יופע נא מייד". אצל ריצ'ר הצדק מופיע תמיד, אחרי לכל היותר 300-400 עמודים.
ותודה לאפרתי, הפרופ' לספרות מתח של אתר סימניה, שבזכות המלצותיה על סדרת ג'ק ריצ'ר קניתי ספר זה!
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תודה לכל המגיבים והמככבים!
אלון - אתה צודק, קראתי את הספר בעברית וזה נשמע לי כמו Richer. ביקרתי באתר של לי צ'יילד שם מסופר מדוע הוא בחר את השם Reacher. הוא סיפר לאשתו על כוונתו לנסות קריירה ספרותית כאשר ערכו קניות בסופרמרקט. אישתו התבדחה ואמרה כי אם זה לא יצליח, תמיד יוכל לעבוד בתור Reacher בסופרמרקט - כלומר אחד המביא את המצרכים מן המדפים הגבוהים - שכן הוא בחור גבוה. אפרתי - אכן יש סופרי מתח נחותים ממנו המצליחים בארץ יותר ממנו. לטעמי, בלדצ'י הוא אחד כזה. אנקה - אם גרמתי לך לצחוק על הבוקר, הרי שיש שכר לעמלי...-:) |
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
על זה אני סומכת כשאני
מרהיבה עוז לומר מילה ללי צ'יילד.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי מה שיקרה או לא אני כאן כדי לעזור לך להתגבר על הריצ'ר האגדי הזה.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
עולם נפלא גרמת לי לצחוק על הבוקר ועל כך תשואות:)
יופי של ביקורת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, עולם, על הקרדיט,
ועל הביקורת השנונה והמשעשעת, ועל זה שהוכחת קבל עם וסימניה, שלאהוב את ג'ק ריצ'ר זה לא סימן למיגדר, זה פשוט סימן לאהבה לספרי מתח ולגיבוריה החכמים והנחרצים. גם אני התוודעתי אליו רק לפני פחות משנה והופתעתי. התפלאתי שיש סופרי מתח מצליחים בהרבה ממנו בארצנו הקדושה, גם אם הם נופלים מצ'יילד בהרבה. הספר הראשון שקראתי הוא דווקא בין האחרונים שכתב: מחר תמות. ספר בשל ומקסים, יחודי ומקורי. אם יהיו עוד כמה קוראים שיתוודעו אליו בזכות החשיפה שלנו, יהיה זה שכרנו. (או שנפנה למר צ'יילד בתביעה לפרוטקשן כלשהו... טוב, מי שמכיר את ריצ'ר יודע שברגע זה התבדחתי ואני בולעת את דברי בחזרה לפני שאחוש את נחת זרועו...)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אם כבר,
אז reacher היה מתורגם ל"יעקב מגיע"
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
