ביקורת ספרותית על מגלה החולשות - ספריה לעם #831 מאת ישי שריד

---

הסיפור "מגלה החולשות" אינו עמוק במיוחד ויש בו דמויות סטריאוטיפיות אבל הוא נקרא בנשימה עצורה ומעורר ומחשבה. לכאורה סיפור אורווליאני שבו חברת סייבר ישראלית מפתחת ומוכרת יכולות טכנולוגיות מטורפות של חדירה וניטור למערכות תקשורת לכל המרבה במחיר. בין אם הצרכן הוא רודן במדינת עולם שלישי ובין הוא איש עסקים ישראלי משנסה להשתמש במידע להסרת איומים על עסקיו. אלא שהמציאות שלנו אינה רחוקה כל כך ואולי אנחנו כבר שם . למשל, פרשת פגסוס והרוגלות (ההשראה ליצירה הנוכחית ?).
אל תוך המציאות הזו נקלע או נכלא זיוי .בחור חמוד ומופנם שרק סיים צבא וכבר "נחטף" ע"י חברת סייבר שעוסקת בפיתוח אמצעי ניטור מתקדמים . לזיו יש כישרון ייחודי לגלות חולשות של מערכות הגנת מחשבים וזאת על מנת לפרוץ לתוכן.
החולשה - גילויה וחשיפתה הם מוטיב מרכזי בסיפור הזה. זיו חושף לא רק את חולשות ההגנה של המערכות שהוא בודק, אלא גם חולשות אחרות – בראש ובראשונה את חולשותיו שלו. זיו הוא בחור מתבודד, הנתפס כמוזר ולא שייך שמתקשה ליצור קשרים חברתיים ובמיוחד עם נשים. הוא רגיש , נבון וטוב לב וברקע גם סיפור משפחתי קשה של משפחה מתפרקת. זיו מנצל את כישוריו והנגישות שלו למערכות המתקדמות לצרכיו הפרטיים. מעין נקמת החנונים. הוא מנצל זאת בשביל לסגור חשבונות עם מי שפגעו בו ובאנשים יקרים לו, אך גם בשביל לדעת מה חושבים עליו אנשים אחרים והאמת לא נעימה. על כך נאמר "מה שלא יודעים – לא כואב".
באופן פרדוכסלי דווקא החברה שבה זיו עובד שעוסקת בניצול חולשות אבטחה ובחדירה למערכות תקשורת נחשפת במלוא חולשתה – הטכנולוגית והמוסרית. למנהל הכריזמטי והמניפולטיבי של החברה לא אכפת אם היכולות המתקדמות של חברתו משרתות שליט אפל כזה או אחר – כל עוד הוא משלם. הוא אף מביא משפטנית מכובדת (שאין לה שם..) כדי להכשיר את מעשיו ולנקות את מצפון עובדיו (ככל שהוא קיים..) , העיקר שהתרנגולת תמשיך להטיל את ביצי הזהב שלה..
לאורך כל הסיפור זיו נמצא מנסה להתחמק מהדילמה מוסרית שמלוות את הפעילות הטכנולוגית שהוא שותף לקידומה. הוא מספר לעצמו שהכל בסדר ושהוא נמצא בצד של הטובים עד המציאות טופחת על פניו. ועל פנינו כולנו.

» ביקורות נוספות של דן
» ביקורות נוספות על מגלה החולשות - ספריה לעם #831