ביקורת ספרותית על שנת הארבה מאת טרי הייז
ספר טוב

---

חיכיתי הרבה זמן לספר השני של טרי הייז אחרי לבד בתיאטרון המוות.זה היה אחד הספקים הזכורים עליי ביותר. משהו שלא יכולתי להניח מהיד.

שנת הארבה אמנם מזכיר במשהו את הרעיון של "לבד בתאטרון המוות" מבחינת האקשן של האדם הבודד שעושה את הבלתי יאמן והיכולות שלו מול הבלתי אפשרי בכל עולם הריגול והחשאיות אבל עדיין יש גם הרבה הבדל.
אני מסכימה עם ביקורת אחת שנכתבה פה שבה נאמר כי עדיף היה לחלק את הספר לשני ספרים שונים. לא מצאתי כל כך את הטעם ללכת למחוזות עולם המדע הבדיוני לאחר 400 עמודים של סיפור כמעט אחר לגמרי.
יחד עם זאת אני כן נהנתי גם מהחלק האחרון. ברגע ששיחררתי את חוסר ההתאמה לחלק הראשון ובאמת צללתי לסרט המדע הבדיוני הזה נשאבתי לעלילה וגמעתי את 200 העמודים האחרונים בכמה שעות. לכן אינני חושבת שמדובר בסיפור רע בחלקו השני אלא פשוט באמת שזכינו ב 2 סיפורים בספר אחד.
אפשר לאהוב ואפשר שלא ולהעדיף לפצל אבל בסוף שניהם עשו את העבודה. ספציפית אצלי גם התחום הזה של מדע בדיוני הוא התחום האהוב עליי בז'אנר (רמז: לא סגנון מלחמת הכוכבים)ולכן באמת אהבתי.

ישנם עמודים גם מיותרים בסיפור וניתן היה לקצר אותו בהחלט אבל בסוף נהנתי.
אולי את אפקט "לבד בתיאטרון המוות" לא ניתן יהיה לשחזר ואולי באמת לא יהיה עוד ספר כזה אבל טרי הייז יודע לכתוב סיפורי מתח מורכבים (לפעמים מורכבים מידי) ועל כך אני שמחה שצלחתי 670 עמודים בזמן יחסית קצר ואני אחכה לספרו הבא.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על שנת הארבה