ביקורת ספרותית על ארץ המנזרים מאת שחר מגן

---

נחשפתי לספר הזה בעקבות הסדרה המעולה "גחליליות" שמשודרת בהוט ונכתבה בהשראתו.
ואני מדגיש את בהשראתו, כי הקשר בין הספר לסרט הוא אולי 20%. בדיוק כמו בספר "בשבילה גיבורים עפים", שגם כן ישנה סדרה בהשראתו (פריט טריוויה למתקדמים: מיהי השחקנית הראשית המעולה שמשותפת לשתיהן? :) ).
ונחזור לספר עצמו: זהו רומן מתח לייט ביותר, המחולק לשני חלקים, כאשר כל חלק מציג את דמותה של אחת האחיות- צאלה (בסדרה זו כנראה דמותה של מימי) ונטע (כנראה דקלה). גם בספר, כמו בסדרה, אנשים מתפוצצים אחד אחרי השני בגלל מוקשים ולאורך הספר מנסים לפענח את מקורם. התעלומה שמרחפת בעדינות לאורך כל הספר מושכת להמשיך לקרוא למרות סגנון הכתיבה המשעמם בגוף שלישי. וגם מאוד הפריע לי שאין מרכאות בדיאלוגים, זה פשוט כתוב עם פסיקים. נכון שככל שמתקדמים בקריאה אז מתרגלים, אבל זה עדיין עיצבן וממש לא הבנתי מה הקטע. בספר ישנם גם מעט מאוד אלמנטים בניחוח על טבעי, כמו בסדרה, אך לצערי בסופו של דבר התעלומה נפתרת בצורה יותר מדי ראליסטית בעיניי (ובלי שום אזכור לגחליליות :)). עם זאת, הסיום הוא כן קצת פתוח ומסתורי ואת זה דווקא אהבתי.
לסיכום, ספר טוב אבל הסדרה טובה פי אלף ואני מקווה מאוד שתחזור בעונה שניה

» ביקורות נוספות של תולעת ספרים 1990
» ביקורות נוספות על ארץ המנזרים