ביקורת ספרותית על להיכנס לנעליה מאת ג'וג'ו מויס
ספר בסדר

---

כשאני מתחילה חזרות להפקה חדשה בתיאטרון הכי חשוב לי בעיצוב החיצוני של הדמות הוא הנעליים שאותן היא תנעל. זה גם הדבר הראשון שאנסה להביא איתי לחדר החזרות כדי להבין איך הדמות שלי הולכת, מתנהלת וזזה. נעליים הן חלק בסיסי, מרכזי ובלתי נפרד מעיצוב שפת הגוף ולכן לא התפלאתי כשהדמויות בספר כמעט מרגישות כמו שתי נשים אחרות לאחר שהן החליפו בטעות נעליים זו עם זו.

סאם היא אישה שחווה קשיים בזוגיות. בעלה בדיכאון עמוק ואינו יוצא מהבית. היא מוצאת את עצמה המפרנסת היחידה של המשפחה, נאבקת אל מול בוס דורסני וקשיי החיים. סכנת הפיטורים מרחפת מעל ראשה וכל מה שמעסיק אותה הוא לשרוד עוד יום. מנגד, נישה, אישה מהמעמד הגבוה שחיה אורח חיים בזבזני ויוקרתי. כשבעלה המיליונר זורק אותה מהבית ומנשל אותה מכל מה שידעה, נישה מוצאת את עצמה בעיצומו של משבר כלכלי ונפשי. השתיים מחליפות בטעות תיק בחדר הכושר (התיק של נישה כמובן הוא המותג המקורי והתיק של סם חיקוי עלוב) ובכך מוצאות את עצמן עם תכולה שלא שלהן. ובקיצור, בן המלך והעני.

העלילה לא הכי מקורית ולא הכי מפתיעה ובכל זאת יש משהו מרענן בספר הזה. הוא לא מנסה להיות משהו שהוא לא. לא מתיימר ולא מתפלסף. הוא פשוט מספק עלילה ברורה ודמויות מעוררות הזדהות. תיאורי חברויות שבא לי לקחת בהן חלק וגם קצת הרפתקאות שוברות שגרה.

זהו ספר על נשים, על הכוח הפנימי שלהן ולפעמים גם על החולשות. על הרצון להשיג את המטרה מול כל הקשיים שעומדים בדרך ועל טוב הלב והחום האנושי שאדם בודד לא יודע שהוא כה זקוק לו. זה נשמע די כללי. טוב אולי כי זה ספר די כללי. ובכל זאת, הוא יכול להעביר היטב את הזמן למי שלא מעוניין לצלול למעמקים ולמורכבויות ופשוט להנות מקצת דרמה קומית שלפעמים חסרה לנו בחיים.

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על להיכנס לנעליה