הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בפברואר, 2025
ע"י dina
ע"י dina
פרוטוקול 42 הוא מסמך בן 1500 עמודים המאגד בתוכו סוגי תרחישים אפשריים בתחום תעבורה אווירית ואזרחית, פרוגנוזה של משבר, וקבלת החלטות זריזות אשר אמורות להביא לפתרון הבעיה, מה שלא תהיה, כשהמטוס בין שמיים וארץ. זה מסמך שנכתב בעיקר למצבי קיצון חריגים.
או כשהטיסה נקלעת למצב אנומליה.
אנומליה לפי מילוג: חורג מהנורמה, סוטה מהמקובל.
כמו שקרה עם טיסת AF006 של חברת אייר פראנס העושה דרכה מפריז לניו יורק. כשהקברניט יוצר קשר עם מגדל הפיקוח ומבקש קוד לנחיתת חירום עקב מצב סחרור שהמטוס נקלע אליו כתוצאה ממזג אויר סוער. אלא שמגדל הפיקוח מסרב לבקשה, שֶׁכֵּן, 106 ימים קודם לכן, אותה טיסה עם אותו קברניט, ובדיוק אותה רשימת הנוסעים נחתה באותו שדה תעופה. יש משהו לא תקין בבקשה הזו, ובכל הסיטואציה.
מעולם לא היתה לי חווית קריאה כמו עם הספר הזה. אני לא יכולה להגיד שאהבתי אותו באותה מידה שלא אוכל להגיד שלא אהבתי אותו.
מה שמביא אותנו למצב win win.
הרעיון אדיר. הפרקים הראשונים בהם לה טלייה מציג לקורא את הדמויות כתובים נהדר. הדמויות עגולות, בעלות נוכחות ומעוררות בקורא סקרנות לבאות, גם כי לה טלייה בנה להם סיפורי מסגרת טובים.
הספר הזה לקח אותי בנסיקה לגבהים, ואחרי מספר עמודים בצלילה חדה לתהומות ייאוש ושעמום, וזה בקטעים בהם התחילה איזו אפשרות של בירור התעלומה, ואז לה טלייה לוקח את הקורא אל עולמות ההסתברות, סטטיסטיקה ופיזיקה - ושם באמת איבד אותי, והרגשתי כמו אותו המטוס המשייט במרחב בחוסר תכלית.
ומצד שני,
הסקרנות כן בערה בי ולא נתנה לי מנוח, וכל רגע פנוי כן חיפשתי את הספר.
לה טלייה חוץ מהיותו סופר הוא גם מתמטיקאי ובלשן, וזה ניכר בכתיבה שלו. אפשר להרגיש את האהבה שלו למילה הכתובה ולספרים. הציטוטים ואזכורי יצירות כתובות וקולנועיות פזורות לכל אורכו של הסיפור, ובנדיבות. הוא הביא לסיפור הזה את כל עולמות התוכן שלו, והגודש הזה הזכיר לי את המסעדות האלו שתמצא אצלן בתפריט הכל מהכל. איטלקי לצד שווארמה, ואם חשקה נפשך ברול סושי - גם את זה תמצא כאן, ואת הארוחה תוכל לקנח בכנאפה נוטפת רוטב סמיך ומתוק.
הזגזוג הזה בין כמה ז'אנרים, ולא חודר לעומקו של אף לא אחד מהם: פרוזה לצד מד"ב, והרבה פילוסופיה שעוטפת את הכל. מה שמותיר את הקורא עם סיפור שעדיין קריא, אבל לא מהודק מספיק.
גם החיבור בין הדמויות בסופו של דבר רופף, כמו הדבקה בדבק פג תוקף.
אז למי כן?
לבעלי אורך רוח שמוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהתמסר לסיפור גם אם לא הכל נהיר. כי בסופו של דבר כן יש פה חווית קריאה. שונה, אבל קיימת.
למי לא?
אם אתם מאלו שאוהבים לרוץ עם הספר שלכם, ובמקרה הזה לטוס, אז הטיסה הזו לא בשבילכם.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina
(לפני חצי שנה)
מורי, ממש כך. גם אני נטשתי אותה. היה בה משהו מייגע, אפילו יותר מהספר.
|
|
dina
(לפני חצי שנה)
שין שין, חובבי מד"ב ופנטזיה יקבלו חווית קריאה טובה יותר, ללא ספק.
|
|
dina
(לפני חצי שנה)
יעל, דייקת במילותייך. גם לתחושותיי כך.
|
|
מורי
(לפני חצי שנה)
גם הסדרה לא היתה משכנעת וננטשה.
|
|
שין שין
(לפני חצי שנה)
אני ממש עפתי על זה.
|
|
שין שין
(לפני חצי שנה)
אני ממש עפתי על זה.
|
|
yaelhar
(לפני חצי שנה)
הספר מציב בפני הקורא מצב בלתי אפשרי, לדעתי.
זה מה שכתבתי עליו:"לה טאלייה מתקשה לאחוז גם בסיפור וגם בהתייחסות לרעיונות המופשטים שהוא מבטא, והסיפור מפסיד." |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת