ביקורת ספרותית על הנשים מאת כריסטין האנה
ספר מעולה

---

כאשר נחנכה אנדרטת הנשים בוושינגטון (1993) לכבודן של למעלה מ-11,000 הנשים אשר שרתו בוייטנאם, היה בכך תיקון של עוול היסטורי. היה זה לאחר מאבק של שנים בהן היו גם כאלו שטענו כי אם תוקם אנדרטה לכבוד הנשים, יש להנציח גם את הכלבים שהשתתפו במלחמה. העוול הזה שנעשה לנשים ששרתו את מדינתן נאמנה, הוא אחד הנושאים הכואבים בהן עוסק ספרה של כריסטין האנה. אך לא רק בזה.

האנה, שזהו עבורי ספרה הראשון שקראתי, מספרת את סיפורה של בחורה אמריקאית צעירה בשם פרנסס מקגראת' מדרום קליפורניה, היוצאת לשרת בוייטנאם כאחות לאחר שאחיה נפל שם בקרבות. האנה מתארת נפלא את מה שעובר עליה כאחות חדר ניתוח בתוך הכאוס הנורא של וייטנאם בסוף שנות ה-60, את החברות והאחווה בין האחיות המשרתות שם, את הקשיים הפיזיים ויותר מכך הרגשיים שאתם הבנות צריכות היו להתמודד, ושינוי היחס למלחמה וההבנה כי אין לארה"ב מה לחפש שם במרחק של אלפי קילומטרים מהבית. חלק נכבד מהספר מתאר מה קורה לפרנקי (פרנסס) לאחר שובה לארה"ב: ההתמודדות עם יחס החברה לאלו ששבו מן הקרב, התדמית השלילית שהודבקה לחיילים כרוצחי ילדים וכאידיוטים על כך שבחרו לשרת את המדינה, ההתעלמות המוחלטת מתפקידן של הנשים שם עד כדי חוסר אמונה כי חיילות בכלל נשלחו לשם, ובעיקר: ההתמודדות עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

כריסטין האנה נצמדה לעובדות ההיסטוריות והיא מזכירה בספרה את האירועים החשובים של אותה תקופה ובעיקר אלו של שנת 1968 שהיתה שנה גורלית: מתקפת הטת, רצח מרטין לותר קינג, רצח רוברט קנדי, המהומות בשיקגו בזמן ועידת המפלגה הדמוקרטית, נצחונו של ניקסון בבחירות ועוד. האנה מתארת כמובן גם את פעילות תנועת המחאה, את אירועי הקיץ של אהבה בשנת 1967 וכמובן מזכירה את המוסיקה שאפיינה את התקופה.

הכתיבה של האנה נהדרת, הספר סוחף והנושאים בהם הוא עוסק ובעקר וייטנאם וארה"ב הם נושאים הקרובים לליבי במיוחד. ספר נפלא על אחת הטראומות הלאומיות הקשות של ארה"ב. בקטעים מסויימים של הספר, התיאורים הם כמו אגרוף בבטן.

אך האנה לא הייתה הראשונה שכתבה על כך וכאן אני חייב להזכיר ספר נוסף שנכתב 41 שנה לפני ספרה של האנה ועליו כתבתי כאן ביקורת בדצמבר 23: "הביתה בטרם בוקר" של לינדה ואן דוונטר. בעוד לינדה ואן דוונטר שרתה בוייטנאם כאחות וכתבה את זיכרונותיה האישיים וחוויותיה לאחר המלחמה, ספרה של כריסטין האנה הוא רומן היסטורי אך אין לי ספק כי האנה עשתה תחקיר מעמיק ויסודי וברור לי כי היא גם קראה את ספרה של לינדה ואן דוונטר, למרות ששמה נעדר מדף התודות.

5 כוכבים לספר של כמעט 500 עמודים הנקרא מהר מאוד.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הנשים