ליבוביץ הוא פילוסוף שאי אפשר לפספס אותו, יש לו הרבה מה לומר על המון נושאים וכלל הדברים שנאמרו על ידיו מתפרסים על ספרים רבים, והוא כנראה מהפילוסופים הישראלים החשובים ביותר שחיו. כאן יש ספר קצר שממצה הרבה מהתפיסות של הפילוסוף החשוב ומציג המון רעיונות לגבי הדברים המהותיים של החיים הישראליים - דת, פוליטיקה, ערכים, מדינה וכו'. הספר מחולק לפרקים על אמונה, מצוות, יהדות, הומניזם, ערכים, דת ומדינה, תפילה וטעמי המצוות. הספר כתוב כתמליל של שיחה בין רביצקי לליבוביץ, שדרכה ניתן להבין את הרעיונות של שני ההוגים ולראות את הצורה המיוחדת בה ליבוביץ מנסח את דבריו ומנגיש את עמדותיו לקורא. הגותו חשובה בעיקר כי היא מאוד רלוונטית לחיים הישראליים, לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית או הדתית אתם עומדים, ליבוביץ יהיה רלוונטי לכולם. הוא יודע לקחת מושגים מוכרים שלכאורה יש הסכמה על מהותם ולהראות אותם בזווית חדשה פחות מוכרת, ועוד לשכנע שזו הזווית הנכונה להסתכל עליהם. עבורי עבודתו של ליבוביץ היא הניסיון האחרון להציל את היהדות בקרב האוכלוסייה היהודית המשכילה, ויש לציין שהוא עושה עבודה נפלאה. רביצקי, מייצג הרבה פעמים את העמדה המסורתית לגבי המונחים והתפיסות, ומעמת את ליבוביץ עם המציאות כפי שתופסים אותה רוב האנשים. הספר מצוין כמבוא להגות יהודית באופן כללי, מבוא להגותו של ליבוביץ ומבוא לפילוסופיה בכלל. הוא כתוב בצורה קולחת, ברורה גם לקורא שאינו בקיא בנושאים עליהם דנים ואינו מבזבז עמודים על התפלספות מיותרת.

הספר האהוב עלי שמדבר על הפילוסוף האהוב עלי - שפינוזה. שפינוזה נחשב לאבי החילוניות ומהראשונים שעסקו בביקורת המקרא. בספרו "מאמר תיאולוגי מדיני" הוא מציג גישה ביקורתית בקריאה של התנ"ך והברית החדשה, מוכיח כמה טענות נועזות לגביהם ומסכם בתפיסה חדשה של יחס המדינה לאדם בכל הקשור לחופש המחשבה וחופש אמונה. אפשר לומר כי הוא היה מהראשונים שהציעו את רעיון הפרדת דת ומדינה. הספר פורסם לאחר מותו וכונה "ספר שחושל בגיהנום" בשל העמדות המאוד חדשניות שהוא מציג. סטיבן נדלר עושה עבודה מצוינת בלהסביר על מה ולמה כל הסיפור, הוא מבהיר את הטענות במאמר, החידושים, מציג השוואות לפילוסופים אחרים (ביניהם הרמב"ם) ומתאר את הרקע לכתיבת הספר, וכל זה בצורה בהירה וקולחת המובנת לכל קורא. הספר מצוין כספר קריאה לפני המאמר וגם כספר לאחרי, הוא מחדד הרבה תובנות ונותן את המידע הדרוש להבנת המאמר, מהסיבה העיקרית שהמאמר עצמו קצת מאתגר לקריאה. זהו ספר נפלא כמבוא לפילוסופיה בכלל וכמבוא לפילוסופיה של שפינוזה בפרט.

מי שרוצה ספר אקזיסטנציאליסטי חביב מאוד שמדבר על המון נושאים רלוונטיים בצורה זורמת ושלא דורשת המון ידע מקדים, צריך לקרוא ספר זה. הספר מקיף קצת מהפילוסופיות של ניטשה, קירקגור ושופנהאואר, כמובן עם טעימות של שאר הרעיונות האקזיסטנציאליים של טולסטוי, דוסטויבסקי, קהלת ורבים אחרים. הספר, כמו הרבה מספריו של שפירא, כתוב כמו הרצאותיו, עם המון ציטוטים, סיפורים ומשלים והפניות לספרות. הדבר מאפשר לפתח רעיונות מורכבים ולהסבירם באופן פשוט ומובן, כך שלא תהיה דרישה להבנה מקדימה של אותם רעיונות. שפירא מציג לא רק את עיקרי הפילוסופיות אלא מתאר גם את חייהם של חלק מההוגים, דן עם הקוראים על רעיונות של משמעות, חיים ואושר ומתמקד בחוויה הסובייקטיבית, כי הרי זהו האקזיסטנציאליזם - פילוסופיות קיום אשר אינן מגובות בשיטה אחידה, אלא מנסות להסביר ולענות על השאלות הקיומיות הסובייקטיביות של האדם. ספר הכתוב בשיטה של שפירא מצליח באופן יוצא דופן להסביר לקורא מהו האקזיסטנציאליזם, כמה הפילוסופיה היא אינדיווידואלית, ומשתנה מאדם לאדם, וכמה היא קרובה ורלוונטית לנו. אני מאוד אהבתי את הספר, הקריאה בו מהנה וניתן לחזור אליו תמיד בשביל איזה ציטוט או חידוד על פילוסוף כזה או אחר. וכמובן, זהו ספר מצוין כספר מבוא לפילוסופיה האקזיסטנציאלית, אך גם לקוראים המכירים היטב את הזרם הפילוסופי, הספר יהיה מעניין מאוד לקריאה.

ספר מעולה על אחד מספרי ההגות החשובים והמשפיעים בתולדות היהדות "הכוזרי". הספר מסביר את עיקרי העמדות והחידושים של ספרו של רבי יהודי הלוי, שנכתב לפני כ-900 שנים, את השפעותיו והמחלוקות שהוא עורר. הספר לא היה מאוד מקובל מאות שנים לאחר פטירתו של ריה"ל וצבר פופולריות בעיקר לאחר המאה ה-17 עם תחילת התנועות הלאומיות והפך לאחד מהספרים המעצבים של היהדות בימינו. ספר הכוזרי עצמו לא מאוד מורכב לקריאה, הוא כתוב כדיאלוגים בין המלך של ממלכת כוזר לבין הפילוסוף ואנשי הדת, ביניהם התלמיד החכם היהודי. עם זאת, לספר יכולות להיות כמה משמעויות בקשר לכמה מעיקרי היהדות בהם הספר דן, ועל כן נדרש ספר שמסוגל להסביר אותו על כל משמעויותיו. הספר הזה הוא "חלומו של הכוזרי" של גודמן, שכתוב בצורה ברורה ומעניינת, שאינה דורשת היכרות מעמיקה עם הגות ימי הביניים או ההגות היהודית. הספר הוא השני בטרילוגיית ספרי ההגות של גודמן, וגם הוא כמו קודמו מצליח להסביר את ההגות המורכבת, את השפעותיה על היהדות אז ובזמננו ולדבר על הרבה מהנושאים העיקריים ביהדות ממגוון נקודות מבט. אמליץ בחום על הספר לפני קריאת ספר הכוזרי עצמו וכמובן לאלו שמתעניינים בהגות היהודית ולא בטוחים מאיפה להתחיל.

ארווין יאלום מצליח לשלב פסיכולוגיה קבוצתית עם הפילוסופיה של שופנהאואר שבמבט ראשון לא ברור הקשר בין השניים. הוא מספר על חייו והגותו של שופנהאואר, הפילוסוף בעל האישיות הקשה, ועל קבוצת אנשים שנפגשים לטיפול פסיכולוגי קבוצתי שבה אחת הדמויות מנסה ליישם את הפילוסופיה של שופנהאואר בחייה. הספר קליל לקריאה, יוצר עניין חזק בדמויות ובסיפוריהם ומשלב יפה מאוד את עיקרי הגותו של שופנהאואר לא כספר עיוני פילוסופי, אלא כסיפורי חיים שניתן לקחת מהם מסקנות רלוונטיות לחיינו. אם אתם מחפשים ספר מבוא ראשוני על הפילוסופיה של שופנהאואר אז זהו הספר הטוב ביותר למשימה, וגם אם אתם מתעניינים בשילוב המעניין הזה בין פסיכולוגיה לפילוסופיה, ללא היכרות מעמיקה מאוד עם השניים, הספר הזה בשבילכם. ליאלום יש עוד ספרים בהם הוא לוקח דמויות היסטוריות ומכניס אותם כדמויות לרומנים שלו, ביניהם "בעיית שפינוזה" המעולה ו"כשניטשה בכה". השילוב הזה של דמויות בתוך סיפור מומצא יוצר חיבור חדש של הקורא עם הדמות שלא ניתן להשיג מקריאת ספרי ביוגרפיה או מקריאת ספרי ההוגים עצמם, וזהו היתרון של ספרי יאלום והסיבה למה כדאי להקדיש להם קריאה לכל חובבי הפסיכולוגיה והפילוסופיה שביננו.

כנראה הספר המודרני הטוב ביותר שמסביר את מורה הנבוכים ואת עיקרי הפילוסופיה של הרמב"ם בצורה ברורה ונגישה לכל קורא. ממליץ את הספר למי שמעוניין להכיר קצת הגות יהודית של ימי הביניים ובפרט את הגותו של הרב המשפיע ביותר ביהדות, הרמב"ם, ואת ספרו ההגותי המצוין 'מורה הנבוכים'. מורה הנבוכים הוא ספר לא פשוט, כתוב בצורה מיוחדת בה קוראים שונים יבינו ממנו מסקנות שונות ועל כן, טוב להצטייד בספר שמסביר את כוונותיו של הסופר, את רעיונותיו המרכזיים, החידוש שלהם, המקורות וההשפעה על המשך התפתחותה של המחשבה היהודית. הספר לא דורש היכרות מעמיקה מוקדמת עם הגות ימי הביניים ועם הגותו של הרמב"ם אלא רק היכרות שטחית מאוד, והוא מסביר את המושגים הפילוסופיים המופיעים במורה בשפה פשוטה ומובנת לקורא המודרני. הספר הוא הראשון בטרילוגיה של ספרי הגות של ד"ר מיכה גודמן, ולדעתי הטוב ביניהם. הספר משמש כבסיס טוב מאוד להבנה של עיקרי ההגות היהודית שלרוב לא נלמדת במסגרות חינוכיות מלבד האקדמיה. יש לציין שהספר אינו דתי, הרמב"ם עצמו הושפע מאוד מהפילוסופיה של אריסטו והשתמש בפילוסופיית הכלאם המוסלמית ביצירתו, ולפי קריטריונים רבים נחשב לרציונליסט, על כן ההתעמקות בפילוסופיה שלו כוללת בתוכה פילוסופיות אחרות, כמו כן מהווה את הסיבה לביקורת הרבה שהרמב"ם ספג (וסופג) מחוגים דתיים רבים בזמנו ובימינו.

ספר חביב מאוד שמלמד פילוסופיה דרך בדיחות. חלק מהבדיחות טובות יותר וחלק פחות, אבל מה שמעניין הן המסקנות שהכותבים מסיקים מהבדיחות כדי להסביר עיקרון פילוסופי כזה או אחר. הספר קליל לקריאה, ניתן לסיים אותו ביום יומיים, והוא מצליח להקיף את רוב המושגים הפילוסופיים הנדרשים להיכרות עם הפילוסופיה. ספר מעולה לתחילת ההתעמקות בפילוסופיה, מצחיק וזורם.

מי שמכיר את ד"ר חיים שפירא יודע למה לצפות מהספר, מי שלא, מקבל חווית קריאה ייחודית ומרתקת. הספר מתמקד אמנם בפירוש ודיון בפילוסופיה של קהלת אך מערב המון נושאים מהפילוסופיה הכללית ומחיי היומיום, באופן כזה שהספר מרגיש כמו שיחה של אדם, עם ציטוטים, סיפורים, הפניות והשוואות לפילוסופים אחרים. כך למשל הוא מזכיר את שפינוזה, את ליבוביץ' וכמובן פילוסופים אקזיסטנציאליסטים כמו ניטשה וטולסטוי. שפירא מציג את עמדותיהם וגישותיהם לאותם רעיונות שקהלת מעלה. הקריאה בספר היא קלילה וזורמת והדיון ברעיונות הפילוסופיים הוא נהיר וטבעי. הספר לא מרגיש כמו ספר עיון אך מביא המון ידע ורעיונות למחשבה לצד מקורות וספרים לקרוא מהם, לכן זהו ספר מעולה למתחילים בפילוסופיה וגם למי שמעוניין בספר מצוין שניתן לחזור אליו ולשמור ממנו ציטוטים מבריקים על אושר, חיים, מוות ומשמעות.

ספר מעולה, הספר אינו אוטוביוגרפיה מדויקת אך מתבסס על סיפור חייהם של שפינוזה ורוזנברג. יאלום בהיותו פסיכיאטר במקצועו, בונה סיפור חיים הגיוני לדמויות הנבחרות שלא ידוע לנו הרבה על חייהם האישיים וכיצד הם הגיבו בדיוק למאורעות חייהם. הספר בנוי בצורה בה פרק אחד מוקדש לרוזנברג ופרק לשפינוזה לסירוגין. ואמנם הספר לא עיוני אך ניתן ללמוד הרבה על הפילוסופיה של שפינוזה ועל התקופה טרום מלחמת העולם השנייה בגרמניה. מי שלא מכיר את הגותו של שפינוזה, זה יכול להיות ספר מצוין להתחיל איתו וגם מי שמכיר קצת יותר, זו הזדמנות נפלאה לצלול לעולם של שפינוזה שידוע לנו עליו מעט מאוד.