ביקורת ספרותית על אהבות עכורות מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

ספר מעולה של צווייג, בתרגום מעולה של ליה נירגד.
הספר מאגד בתוכו ארבעה רומנים קצרים שכולם עוסקים פחות או יותר באהבות עכורות.
עכשיו זה קצת טריקי כי אני חושב שאולי הספר הזה לא ירשים את אוהבי צווייג הרגילים. הסיפורים לא מאוד מורכבים, ואפשר גם לחזות את הסוף של חלקם, דווקא בגלל שכל מה שמאפיין אותם זאת אהבה עכורה. יהיה קצת קשה למצוא את ההיבט הפסיכולוגי והעמוק אצל הדמויות, ואולי יהיה אפשר להרגיש שלא מדובר באיזה סיפור צווייגי ייחודי.
אבל אני בכל זאת אהבתי. את ארבעתם, מאוד.
אני כן חושב שהם מכילים מטען רגשי גדול, וגם אם אין איזו תסבוכת פסיכולוגית וזווית מוכרת - הם מכילים רגש מוכר, וכל סיפור בפני עצמו מכיל את התרכובת הטובה שמייחדת אותו ביחס לאחרים, ככה שנהניתי מכל אחד, ואני כן חושב שיש בהם מהאופי של צווייג.
ההתעסקות שלו באהבה מזקקת איזה משהו מיוחד, אבל לא לגמרי. יש לו לצווייג סיפורים יותר ארוכים ויותר מרשימים, וכל אחד מהם נושא הרבה מעבר לסתם אהבה.
שם, בסיפורים המאוד טובים שלו, יש הרבה יכולת סיפורית שעוטפת את הדבר הזה וגורמת לו לקבל יותר תכונה וגודל.
בסיפורים פה, הקוצר כן בא קצת לרעתו. אין ספק, מהחוויה שלי, לצווייג יש את הקצרים הכי טובים. אבל פה כן קצת חסר מהעוצמה הזאת שהוא מצליח להכניס בטיפה יותר ארוכים שלו, ולכן הקורא יכול להרגיש אולי שמדובר בסיפור רגשי עם טוויסט קצת כואב, אבל עדיין לא מיוחד.
אבל, לטעמי עדיין יש פה. זה בלי ספק ספר של 5 כוכבים, ואני אוהב אותו כמו את האחרים שלו.
נכון שיש לו יותר טובים, אבל גם הסיפורים פה עדיין מחזיקים בתוכם איזה משהו, שאולי הרבה לא יתרשמו ממנו, אבל אני כן.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על אהבות עכורות