ביקורת ספרותית על אהבות עכורות מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

"אהבות עכורות"- הוא אוסף של שלוש נובלות וסיפור קצר שכתב שטפן צוויג. שתי הסיפורים הראשונים-
"אהבתה של אריקה אוואלד" ו"סיפור דמדומים"- כתובות בתיאורים כללים של רגשות, סיטואציות ומעשים. בסיפור הקצר "האומנת" והנובלה הסוגרת את הקובץ- "לב גווע" יש כבר דיאלוגים ועלילה עם סוף.

נובלה ראשונה -Die Liebe der Erika Ewald / "אהבתה של אריקה אוואלד":


בנובלה מ1904 אריקה אוואלד- נגנית פסנתר צעירה עם שלל בעיות אישיות אביה חולה והיא נפרדת מאחותה. עלילת הנובלה מתרחשת בוינה, אריקה יוצרת קשר דרך עבודתה כמורה למוזיקה עם בחור צעיר ומבטיח נטול שם ומתאהבת בו אהבה ראשונה...
"זה מעציב אותי, מעציב בלי די" אני יודע שלא אוכל להתחתן איתך, זה יעלה לי במחיר האומנות שלי. זר לא יבין זאת- את תביני, אריקה האהובה, האהובה שלי. רק אמן יכול להבין את זה, ולך יש נפש אמן שופעת, שופעת עד בלי די.
"ואת גם חכמה. אנחנו לא יכולים להמשיך לבלות ככה ביחד...
צריך להשים לזה סוף". (ע"מ 31)
לאחר בילוי באופרטות ובמיטב המועדונים שיש לוינה להציע הבחור הנחשק שמבלה עם אריקה מנפנף אותה. בסיום אותו ערב של הוללות הוא ישים עין על זמרת אופרטה צעירה...
בסוף הנובלה תצטרך אריקה אוואלד להתאושש מ"אהבה עכורה" , משיכרונה ולחזור למסלול חייה אפור היום.

נובלה שנייה- Geschichte in der Dämmerung/"סיפור דמדומים" :

בנובלה מ-1911 המספר האלמוני נזכר באיזה שהוא סיפור שקרא עליו/ נזכר בו מאירוע לפני עשרות שנים.
הגיבור הוא בוב, הסיפור מתרחש בטירה סקוטית והוא מתאהב במרגו- אצילה צעירה ונחשקת, שמעבירה עליו מסרים דרך אחותה אליזבת(ששמה עליו עין) שהיא לא מעוניינת בו.
שיא הנובלה מגיע בקיץ (אוגוסט), כאשר בוב שוכב במיטתו וחולם- על רכיבה רומנטית עם מרגו...
"הם שותקים שניהם, אומדים זה את זה בחשש מזווית עינם.
אליזבת קמה. "אני הולכת עכשיו, בוב. רפואה שלמה". (ע"מ 103).
בוב שובר רגל ברכיבה על סוסים ושתי האחיות באות לבקר את בוב- הנער הצעיר עם השיער השחור במיטת חוליו. הוא חולם על מרגו בעוד שמקיץ לאליזבת.
עוד נובלה על אהבה מוחמצת המשולב בסיפור חניכה.

סיפור שלישי (קצר)- Die Governante/"האומנת" (1911 ) :
שתי אחיות צעירות ונטולות שם מתחברות מאוד ל"אומנת" שלהן. היא מצידה מאוהבת במשרת אחר- אוטו, שלא יודע שיש לה בן ממנו...

"את החינוך של הילדות שלי, של הבנות שלי שאותן הזנחת, אלוהים יודע עד כמה..."
נדמה שהאומנת משיבה משהו. אבל היא מדברת בקול חרישי מכדי שהילדות יוכלו להבין.
"תירוצים, תירוצים! לכל פוחזת תמיד יש איזה תירוץ. מתמסרת לראשון שבא, ולא חושבת על כלום. אלוהים הטוב כבר יושיע. ואחת כזאת רוצה להיות אומנת, לחנך ילדות. חוצפה ממש. הרי מה עולה על דעתך שארשה לך להישאר בבית הזה במצבך?" (ע"מ 125).

בסיפור קצר וקצבי, שמזכיר הרבה סיפורי ילדות- כולל זה שלי ואחותי התאומה שהחליפו לנו כמה וכמה שמרטפיות בילדות, מספר הסיפור "האומנת"...

נובלה רביעית ואחרונה- "לב גווע"/ Untergang eines Herzens:

בנובלה מ1927 בהשפעת "מותו של איוון אילץ" של טולסטוי מספר צוויג את סיפורו הטראגי של "הזקן" סלומונסון, הנוסע עם אשתו וביתו בפסחא לגרדונה באיטליה במקום מעיינות המרפא בקארלסבר שעליו הורו לו הרופאים...
ביתו ארנה ואשתו השמנה מעדיפות לנסוע לאיטליה במקום הן נהנתניות- הבת יוצאת עם גברים והאישה מתאפרת שעות... בעוד "הזקן" נמצא לבדו הן חוגגות באופרה או בטרקלינים של אצילים נהנתנים והוא מתנהג כמו במשל על האיש הזקן שאמר לבני משפחתו שהוא יישב בצד ויוכל מהקערה העלובה בחושך...
"מאושר!"(..) פעם אחת גם אני רציתי את זה, (..) פעם אחת אחרי חמישים שנה של כתיבה וחישובים ותגרנות והתמקחות רציתי גם אני להינות מכמה ימים עליזים... פעם אחת, פעם אחת, פעם אחת לפני שיקברו אותי... שישים וחמש שנה, אלוהים, בגיל הזה המוות כבר שם עליך יד והכסף כבר לא עוזר בכלום, והרופאים..." (ע"מ 145).
"הזקן" עוזב את החופשה לבדו ומחפש את עצמו. לבסוף הוא חוזר לביתם בגרמניה, כאשר ביתו ואשתו חוזרות הוא עוזב את הבית וישן במחסן...
הוא מתקרב לדת והניכור בין אשתו וביתו ממשיך עד שלבסוף מטפלים בו הרופאים...

קובץ הסיפורים "אהבות עכורות" מתחיל חלש- הנובלה הראשונה "אהבתה של אריקה אוולד" איטי מדי ולא מפתיע. בנובלה השנייה "סיפור דמדומים" יש יותר תוכן בסיפור ההתבגרות של בוב הנואש. הסיפור השלישי "האומנת" והנובלה האחרונה "לב גווע" הם מעשיות טובות גם בהשוואה לסיפוריו האחרים של צוויג- קצביות וטרגיות בדרכם הייחודית.
מעשיות מוצלחות למדי סך הכול לאהבות עכורות של הגיבורים בדרכיהם העקלקלות של החיים.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על אהבות עכורות