ביקורת ספרותית על לב שחור כמו דיו - קורמורן סטרייק #6 מאת רוברט גלבריית
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 28 באוגוסט, 2024
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


האיום האיראני? פחח, הצחקתם אותי. כשיש ספר של רולינג ביד, הכל זז הצידה בראש, מפנה מקום להרפתקה בלשית מסעירה וארוכה...

את הספר הזה התחלתי לקרוא עוד לפני הירי של חזבאללה לכיוון מג'דל שמס, המשכתי לקרוא אותו כשישראל יצאה במבצע חיסולים מרשים, המשכתי לקרוא תוך כדי הצהרות האיום של כל ארגוני הטרור ומדינות הטרור בסביבה, המשכתי לקרוא גם במהלך כל ההמתנה מורטת העצבים לתגובה מצידם (פחות בשבילי ויותר בשבילכם, אני קראתי את 'לב שחור כמו דיו'...), המשכתי לקרוא גם כשצה"ל פתח במתקפת מנע על חזבאללה וכשהם ניסו להחזיר לנו, עד שסיימתי בסופו של דבר את כל 964 עמודיו של הספר.
964 עמודים. במקור, באנגלית, זה כבר עבר את האלף. רולינג כנראה אמרה לעצמה שהיא "עשתה את זה", שהיא סימנה עכשיו וי על מה שנראה כמו משימת חייה לכתוב ספר עם מעל לאלף עמודים, ושעכשיו היא יכולה לכתוב ספרים מעט קצרים יותר. אבל, בבקשה שמישהו יגיד לה שלא בכל השפות הספר הגיע לאלף עמודים (בין השפות, עברית) ושעכשיו היא צריכה להציב לה מטרה נוספת והיא לכתוב ספר שיהיה כל כך ארוך, שכל התרגומים שלו בכל השפות בעולם יגיעו ליותר מאלף עמודים.

כי באמת, רק תתנו לי מיליון עמודים של קורמורן סטרייק. מיליון עמודים של הארי פוטר. מיליון עמודים מכל ספר של רולינג, אפילו ספר טלפונים שהיא תכתוב (רצוי עם מספר הטלפון שלה, בבקשה) ובחיים לא אצטרך יותר לרעות בשדות זרים ולקרוא ספרים של אחרים, כי מי צריך את זה בכלל כשיש מיליון עמודים של רולינג...

נחזור לאיום האיראני.
אז אם לא האיום האיראני מעסיק אותי - מה כן? ובכן, בעת קריאת הספר נתקפתי מסוג איום אחר: האיום הטרנספובי.
אני אסביר.
רולינג, מעבר להיותה סופרת מחוננת, היא גם מצייצת מחוננת ופעילה מחוננת ברשתות החברתיות. אמירותיה אינן טרנספוביות, אלא פמיניסטיות, כשאין לה בעיה עם טרנסים אלא רק במקרים שיש העדפה של זכויות הטרנסים על פני זכויות נשים (כמו למשל בשילוב טרנסיות בתחרויות שמתמודדות בהן נשים, מה שלא הוגן ספורטיבית מבחינתן של הנשים, כשלדעתי הדבר הראוי הוא תחרויות של טרנסים ותחרויות של טרנסיות בנפרד מכולם). הדברים שהיא מעלה לרשתות, סופגים קללות ונאצות מצד אנשים שמתנגדים לדעותיה.
בעקבות הקריאה בספר, בו אדי לדוול, יוצרת שותפה של סדרת אנימציה בשם 'לב שחור כמו דיו', חווה בריונות ממושכת ברשת מצד אנומיה, יוצר שותף ב'משחק של דרק', משחק של מעריצים המבוסס על סדרת האנימציה, בריונות שמגיעה לשיאה ברצח שלה, נתקפתי פחד וחשש מהאיום הטרנספובי - שמתישהו, קיצוני אחד, כזה שמתנגד לדעותיה של רולינג ולדברים שהיא מפרסמת ברשתות, יחליט יום אחד פשוט לרצוח אותה.
האיום הזה מפחיד אותי אישית, כי רולינג היא סופרת מוכשרת ביותר ואהובה עליי במיוחד, ומבחינתי שתכתוב עד 120, שרק נהנה מספריה. עולם ללא הספרים של רולינג וללא רולינג עצמה, הוא עולם משעמם ועצוב...

טוב, חלאס עם הבכי והדיכאון, יש פה ביקורת לכתוב, ופאקינג ספר מדהים ומשגע!! אז יאללה, מתחילים...

***

אתחיל ואומר שמדובר בספר הטוב בסדרה, סדרה הנמצאת במגמת שיפור ועלייה ברמה עם כל ספר וספר.
שנית, אומר שרולינג ממציאה כאן עולם שלם - עולם הכולל סדרת אנימציה מקורית, קבוצות מעריצים עם שלל מעריצים בכל מני גוונים, עולם אינטרנטי רווי יצרים, תעלומה מורטת עצבים שעל מנת לגלות את זהות הרוצח צריך לגשש עמוק ברחבי הרשת ולזהות רמזים מסובכים. רולינג עושה את כל זאת במיומנות כה רבה, מצליחה להסתדר עם המוני הדמויות שהכניסה לבלילה הרותחת ולא להתבלבל, וזה עוד בספר עב כרס שכמוהו. שאפו.

ואני חייב להעיר הערה על קורמורן סטרייק ורובין אלקוט - מה יהיה איתכם, תגידו לי? זה כבר הספר השישי וחתונה ביניכם לא נראית באופק, ואף אחד מכם לא קולט את המובן מאליו, שאתם מאוהבים אחד בשנייה. באיזה ספר לעזאזל תצליחו להבין שנועדתם להיות זוג, ולא רק צמד בלשים שעובדים יחד?
כי לא יודע מה איתכם, מעריצי הסדרה, אבל אני ממש בונה על סדרת ההמשך, סדרה שבמרכזה יהיו תעלומות בלשיות, אותן יפתור, או תפתור, הילד או הילדה שיוולדו להם וימשיכו את דרכם.

אני מאחל לנו ימים שקטים יותר, ושהאקשן יהיה בעיקר בספרים שאנחנו קוראים...


(כן, אני יודע, הסקירה על הספר יצאה יותר קצר מההקדמה החופרת, אבל אין לי עוד מה לכתוב עליו שלא ייצור ספויילרים, וחוץ מזה אפשר לומר שנותרתי די חסר מילים כתוצאה מהקריאה בו...)
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-1 חודשים)
יש משהו בדברייך, בעיות ותסבוכות בקשר בין גבר ואישה, קיימים אף יותר כשהם נכנסים לזוגיות, ככה שיהיה מעניין לראות איך תיראה הזוגיות שלהם, אם וכאשר.
מה שכן, ילדים והקמת משפחה זה לא פנטזיה, וגם אם זה ייראה מעט מאולץ ובנאלי, זה יכול להיות נחמד לפחות בסוף הספר האחרון לראות את רובין נכנסת להיריון. יכול להיות מעניין, ואף להפיג מעט את תחושת הבנאליות, זה אם הדרך לכך תהיה רצופה בבעיות, כשרובין תתקשה להיכנס להיריון, ובסוף אחרי מאמץ ולחימה היא תצליח. או לחילופין שרובין תחווה דיכאון אחרי לידה והדבר ישפיע על מערכת היחסים ביניהם.
האופה בתלתלים (לפני שנה ו-1 חודשים)
מקווה שרולינג לא תיפול לקו העלילה הזה. עד כה היא עשתה עבושה מרשימה ביותר בהצגת שתי דמויות שבוחנות את מערכת היחסים שלהן מול הנורמה, מה שראוי ומה שמצופה. המשך הולם, שאני מקווה שרולינג חותרת לכיוונו, יהיה לתת להם להמשיך בקו הזה גם (ודווקא) כשייכנסו למערכת יחסים זוגית, ולבחון את היכולת להמשיך לדבוק בערכים שלהם משם.
אפרתי (לפני שנה ו-1 חודשים)
בספר האחרון שייצא, הם יתאהבו ויתחתנו ורובין תיכנס להיריון. לא יהיה שום דבר על מריבות, בעיות בנישואין וסטרייק גם יהיה מאושר מההיריון. עד שרולינג תחליט על הספר האחרון הם לא יתחתנו וסטרייק יהיה אל-הורי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-1 חודשים)
אוקיי, אז הפרט הזה בשיחה כנראה פרח מזכרוני. לא נורא, נשאר עם התקווה... לכי תדעי, אולי תהיה הפתעה בסיום
האופה בתלתלים (לפני שנה ו-1 חודשים)
אני לא מניחה. זה נאמר במפורש מספר פעמים, במיוחד בשיחה של רובין וסטרייק במשרד בספר החמישי. אלא אם הוא ישנה את דעתו (ואני בספק אם לשם העלילה הולכת) דמותו לא מעוניינת להביא ילדים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-1 חודשים)
ראובן - תודה!

רויטל - כיף למי? בא לי עוד ואין עוד כרגע...

יעל - אפשר להנות גם מהסדרה הזו, ולהסתכל עליו כאל רומן עם מתח

האופה בתלתלים - כן, אולי, אם כי לא נראה לי שנתקלתי בזה במפורש. אולי הוא פשוט עסוק בעבודה, ומכך את מניחה? או שהוא לא מתחייב לנשים, ולכן גם נתפס בתור לא יציב כזה שגם לא יהיה מחויב לילדים?

אפרתי - ממליץ לך על הארי פוטר גם, אם עוד לא ניסית. אבל כן, מדובר בספרים שונים, אך עם זאת מזהים בכתיבה בסדרה הזו את הסגנון של רולינג.
האופה בתלתלים (לפני שנה ו-1 חודשים)
אציין שסטרייק אל-הורי.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-1 חודשים)
יעל, תודה על ההמלצה. יש לי את הספר בבית מאז צאתו בעברית, בת הזוג שלי היא מעריצה מושפעת של סדרת הארי פוטר ורולינג בכלל. התכוונתי לקרוא אותו, לא זוכר למה בסוף לא יצא. אנסה בהקדם.
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
Pulp_Fiction, אם תרצה לנסות - כדאי מאד לקרוא את "כיסא פנוי".
אני מחבבת מאד את סידרת קורמורן סטרייק, שכמו שאמר זשל"ב משתבחת מספר לספר. אבל מי שלא מתחבר לספרות מתח, לדעתי "כיסא פנוי" פורש את יכולות הכתיבה המצויינות שלה, בלי להיות ספר מתח או פנטזיה.
רויטל ק. (לפני שנה ו-1 חודשים)
איזה כיף שסיימת ואהבת!:)
אפרתי (לפני שנה ו-1 חודשים)
פאלפ, גם אני לא קראתי את הארי פוטר, אבל את קורמורן סטרייק?! כל אחד ואחד מהם על מיליון העמודים שלו. ואם מתחילים, אז מהראשון לפי הסדר, זה חשוב לדעתי להבנת הדמויות.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-1 חודשים)
סחטיין על האלף עמודים. היום לא משנה מה יתפרסם ברשתות החברתיות, תמיד יהיו haters.לא בשביל משהו, רק כי זה הדבר היחיד שהם יודעים לעשות. לרובם אין חיים כנראה.
לא קראתי אף פעם משהו שלה, כי הארי פוטר זה פשוט לא זה עבורי. אבל את הסיפור שלה אני די מעריץ. וגם תמכתי בה בפרשת "אנשים שיש להם מחזור"(WTF?) וטראנסופוב אני לא. כנראה שאם תיקח לאנשים את הדת הממוסדת, הם ימצאו להם אחת ויהיו קנאים לה.
ראובן (לפני שנה ו-1 חודשים)
סקירה יפה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-1 חודשים)
הי שונרא, לא כתבתי שמי שירצח אותה (אני מקווה שלא) הוא טרנספוב או חלק מהקהילה שציינת. רק כתבתי "מישהו שמתנגד לדעותיה". כלומר, כל מי שהיא לא באה לו טוב בעין, ולא משנה מי. כל מפורסם, בעצם פרסומו, מעורר קשת רחבה של רגשות עבור אנשים שונים, ולא כולם מעריצים ויש אף ששונאים.
שונרא החתול (לפני שנה ו-1 חודשים)
זשל"בון, נחמד לקרוא אותך אחרי הרבה זמן. ואני רואה שההערצה שלך לרולינג רק התעצמה.
ספר של אלף עמודים? וואו. כבוד.
נראה לי שאם מישהו ירצח אותה הוא לא יהיה טרנסופוב אלא להטב"ק שלא יאהב את דעותיה הטרנסופוביות (שאתה קורא להן פמיניסטיות). טרנסופובים דווקא תומכים בה. אם אני לא טועה גם אילון מאסק שותף לדעותיה. גם טראמפ והקהל שלו.
לא יודעת, אולי עשיתי סלט שלם מכל הסיפור. היום כבר קשה להבין מי הוא מה מי נגד מי ומי בעד מי.
מה שאני יודעת זה שנאסר על השחיינית האמריקאית הטרנסג'נדרית ליה תומאס להתחרות באולימפיאדה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ