ביקורת ספרותית על עלייתו השמיימה של העורך הספרותי מאת בני ציפר
ספר טוב

---

מישהי הביאה לי את הספר הזה יחד עם עוד כמה ספרים אז התחלתי לקרוא בו...
הספר מחולק למעין סיפורים שכולם קשורים באופן ישיר או עקיף לדמותו של מחברם...
בני ציפר הוא הומוסקסואל מוצהר וההווייה הזאת היא כל כך מרכזית עבורו,
עד שחלק גדול מהסיפורים סובב סביב יחסיו עם מאהביו לזמנים קצרים או ארוכים.
גם דמותו כעורך ספרותי היא מאוד מרכזית! והרי הוא במציאות העורך הספרותי של עיתון "הארץ"
וכאן נכנסת לתמונה "גרטה" שאולי היא פרי דמיונו של ציפר, היא מזכירת מערכת ייקית,
שממלאת בחלק הסיפורים תפקיד חשוב וחלק מסופר ממנה גם בגוף ראשון...
האגוצטנריות של ציפר היא מאוד גדולה וכמעט הכל איכשהו זה סביב האני שלו...
הוא טיפוס מוזר גם במציאות כפי ששמעתי הוא הולך בבגדים שכולם אומרים "שופוני זה אני"
וכך גם נראים סיפוריו יש בהם צדדים מוזרים ויוצאי דופן עבור אנשים
“נורמליים"בין השאר תיאורים מסוימים של מעשים מיניים מפורטים וממש נוגעים בפורנוגרפיה...
ועם זאת אני חייב לציין שהסיפורים הללו מאוד קריאים
ועושים רושם מאוד ברור שהם לקוחים מן המציאות של עולם שונה ומוזר.
לאנשים רבים מציאות כזאת נשמעת יוצאת דופן וממש הזויה!
אי אפשר שלא להזכיר שהוא מכניס לטקסטים כאן הרבה הומור;
כמו למשל תגובות (דמיוניות) של טיפוסים סטריאוטיפים לכמה מהסיפורים.
בקצרה הספר למרות מוזרותו מבחינות רבות קריא ואף מהנה.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על עלייתו השמיימה של העורך הספרותי